מהם המרכיבים שעומדים מאחורי ההצלחה של אופני ההרים החשמליים?

בהתחלה, לפי כמעט עשור, אופני ההרים החשמליים היו מקור ללא מעט בדיחות. די בצדק - הם היו כבדים מאוד, גמלוניים מאוד, בעלי טווח מוגבל ועם יומרות גדולות שלא נתנו כיסוי בפועל להבטחות השיווקיות. ההתבססות על מכלולים של אופני הרים דאז לא היתה אופטימלית בלשון המעטה, וזה יצר - בעיקר לעבדכם הנאמן ברכיבות המבחן הרבות - כל מיני רגעים מורטי עצבים. החל מאופניים שלא נדלקים אחרי שעתיים ויותר של רכיבה, ועד לאופניים אחרים שהעיפו אותי מסינגל מוכר היטב שלוש פעמים ברכיבה אחת.

מאז השתנו לא מעט דברים בסצנה הזו. אולי הדבר החשוב ביותר הוא הכניסה של ה־eMTB לקונצנזוס של רוכבי ההרים. הם כבר לא רק אופניים לרוכבים מבוגרים או לאנשים עם מגבלה בריאותית כזו או אחרת - אלא כלי ברגליים של רוכבים חזקים ומיומנים, המאפשר להם לרכוב יותר קילומטרים, לטפס יותר מטרים ולצמצם את המאמץ הפיזי במשוואה הנצחית של האופניים, שבה משלמים בעלייה על כל ירידה מהנה.

כיום אנו נמצאים בדור השלישי של הז'אנר, המתבטא בכמה דברים המשותפים כמעט לכל מותגי האופניים המובילים: הסוללות גדלו בקיבולת שלהן ושולבו בתוך השלדות (אנחנו אפילו נמצאים בעיצומו של "מרוץ חימוש", שבו מנסים לדחוס סוללות גדולות יותר ויותר); וכמעט לכל מערכות ההנעה יש אפליקציות תואמות, השולטות בהגדרות מערכת רבות, מציגות את מסלול הרכיבה ואף מצוידות בבינה מלאכותית, כדי להתאים אוטומטית את רמת הסיוע למסלול הרכיבה.

אנו רואים יותר מערכות מתלים, הילוכים ובלמים שתוכננו מראש לעומסים המוגברים של אופני ההרים החשמליים הכבדים. בעיקר אמורים הדברים בתחומי המתלים, הצמיגים והחישוקים. אם כי - לדעת כותב שורות אלה - עוד יש כברת דרך לעבור עד שיהיו מערכות של מעבירי הילוכים, גלגלי שיניים ושרשרות מחוזקות ברצינות.

מה שחשוב שתדעו הוא שכל האופניים האיכותיים המגיעים לישראל עומדים בתקן האירופי, כלומר - הם מוגדרים כ"אופניים עם מנוע עזר חשמלי". ככזה, התקן מחייב שהמנוע יפעל רק בעת דיווש - לכן אין מצערת. כמו כן, קיימת מגבלת הספק של 250 ואט, אם כי אין מגבלה על המומנט שהמנוע יכול להפיק (והרי הספק - ואט - הוא פונקציה של מומנט כפול סל"ד המנוע... נו, שוין). כמו כן, תגבור הכוח של המנוע מפסיק ב־25 קמ"ש - כך קבע המחוקק באיחוד האירופי, ואנחנו אימצנו זאת.

אך יש משתמשים ערמומיים שפורצים את מערכת הניהול של האופניים ומשחררים לחופשי עוד ואטים רבים מן המנוע. זה כמובן לא חוקי, ואף מבטל את האחריות על האופניים. כמו כן, עם יותר מהירות וכוח תקבלו גם בלאי מהיר יותר של מערכת ההנעה, תקלות ושברים במנועים (ללא אחריות...), ובעיקר - תקצרו מאוד את אורך החיים של סוללת הליתיום היקרה. כמו שאמרו חז"ל: If you wanna play - you gotta pay.

בסופו של דבר, אופני הרים חשמליים מוחקים עליות ומביאים את הרוכבים עליהם לתחילת המורד מבלי שיהיו עייפים, עם דופק נמוך ועם שרירים מוכנים לכל הכיף שיש לסינגלים לתת. את זה הם יעשו עם יכולת הדומה מאוד לזו של אופני אנדורו אגרסיביים - בזכות מהלך מתלים ארוך, שלדות איתנות ובלמים חזקים. מבנה הרבה יותר מאסיבי ואגרסיבי מזה של אופני מרתון אנטומיים, שמיועדים לעבור מרחקים ארוכים בכוח הרגליים בלבד - אבל לא מאפשרים תקיפת סינגלים ורכיבה טכנית מבלי לקחת סיכונים מיותרים.

אז איך בנויים אופני הרים חשמליים מהדור האחרון? הבאנו לכם כדוגמה מייצגת אופני הרים שגם בחנו כאן בעבר, כדי שתכירו את הביצועים שלהם. במקום להכביר מילים - נעשה את זה בצורה ויזואלית.