מי שקצת בקיא בתחום הדו-גלגלי ומתקרב לגיל 50 נניח, יזהה את השם ימאהה R7 בלי מאמץ. האופנוע הישן, שהבליח לפני מספר עשורים, היה רפליקת סופרבייק שיועדה למרוצים. ימאהה R7 החדש נוצר מצורך אחר. ואת עניין השם, הלקוח הפוטנציאלי לא באמת מעניין. אז אפשר להשאיר את האנקדוטה הזו מאחורינו.
מה שכן מעניין הוא המצב של האופנועים הספורטיביים בשנים האחרונות. והמצב חברים, לא משהו, בלשון המעטה. קטגוריית ה-750 עברה מהעולם מזמן. לפני כמה שנים נעלמה גם קטגוריית ה-600 סמ”ק כמעט לחלוטין. מהסגמנטים השונים של עולמות הכביש הספורטיביים לא נותר מעט דבר. עברו הרבה שנים מאז אלו היו רבי מכר. מה שנשאר למען האמת אלו רק אופנועים ספורטיביים בנפח ליטר ומעלה. אלו עמוסים בכוח, אלקטרוניקה ורכיבים שהרוכב הממוצע לא באמת צריך. המחירים של אלו, בהתאם, הופכים אותם לברי השגה עבור מעטים.
כאן ימאהה מבקשים להיכנס לתמונה. יש להם אופנוע עירום מוצלח למדי (MT07) שהוא זול מאוזן ומהנה לרכיבה. מהפלטפורמה הזו הם בנו לפני מספר שנים את הטנרה 700 שזכה להצלחה אדירה, גם אצלנו. עם מכלולים פשוטים יחסית, עיצוב חכם, והתאמה לחלק גדול מהצרכים, הטנרה 700 הוא למעשה אדוונצ’ר בינוני מוטה שטח מוצלח מאוד. אם ימאהה ייקחו את אותה פלטפורמה ויצליחו לייצר באותו הלך מחשבה אופנוע ספורטיבי לא קיצוני לכביש, זה עשוי לעבוד. למחיר הנמוך כמובן תהיה השפעה גם.
וזה למעשה ה-R7. ימאהה לקחו את הבסיס המוכר עם מנוע ה-CP2 שינו את הגיאומטריה, יותר משקל על הפרונט, שמו מזלג מתכוונן של קאיאבה, קצת יכולת בלימה מפה וקצת חיזוק לשלדה משם, עטפו את הכל במראה הנכון ושמו עליו תג מחיר נגיש להפליא.
התוצאה נראית מצוין, בכל הקשור למעטפת ולחזות ה-R7 בהחלט מזכיר את הכלים הספורטיביים הגדולים של ימאהה. הכונס מלפנים, החרכים על מיכל הדלק, הכל מכניס את הצופה לאווירה הנכונה. זה בהחלט נראה כלי מרשים. הישיבה מגלה תנוחה מרווחת למדי, לוח המחוונים ושאר הנחזה לעיני הרוכב פשוט למדי אבל עשוי טוב ומדוייק – בטח בהתחשב ברמת המחיר הזו. אין כאן צעצועים וגימיקים. הידיים נשלחות למטה לקליפ-און (לא נמוך מדי) ואפשר לצאת לדרך.
בין השאר בימאהה שיחקו קצת עם ידית המצערת והאריכו את יחס העברה בכדי לחדד את התגובות ולהרים את המהירות המירבית. ה-R7 עדיין מרגיש בשרני למדי ושש להרים את הגלגל הקדמי בהילוך השני. המנוע הזה מדבר עדיין בשפה של גמישות ומומנט וחסר נשימה בסל”ד גבוה אבל קצב ההתקדמות סביר לחלוטין. אבל האמת היא שמה שבאמת מהנה ב-R7 הזה מגיע כשהכביש מתפתל. נכון זה אופנוע קצת רך וההיגוי לא סופר מהיר, ועל המנוע כבר דיברנו ואין כאן רכיבי קצה, אבל מה שיש כאן בכמויות זה פאן פשוט, בסיסי ולא מאיים. האופנוע מרגיש קל למדי, היציבות הכיוונית טובה, וממש כיף להוריד אותו מפנייה לפנייה. זה מרגיש כאילו הימאהה הזה מדבר אותך להמשיך ולדחוף, לא מבטיח לך כלום ולא מסתיר ממך כלום, רק ממשיך לתפקד בצורה עגולה צפויה ובעיקר לא מאיימת.
יש כאלו שיתלוננו כאן על מחסור במערכות רכיבה מתקדמות, ואפשר להבין אותם גם אם לא להסכים איתם. ה-R7 הוא אופנוע בסיסי למדי, המנוע מייצר אחיזה טובה מאוד, ואין כאן משהו שדוחף את הרוכב להיכנס לצרה. זה בדיוק מה שאופנוע ספורטיבי צריך לתת לרוכב שמתחיל את דרכו בעולם הרכיבה הספורטיבי. והמחיר שנדרש עבורו, הופך אותו לזמין גם לאחד כזה.
הבעיה הכי גדולה של ה-R7 זה שעולם הרכיבה הספורטיבי בארץ חי במסלולים בעיקר היום. ושם יש כלים מרשימים ממנו. הוא יהיה אידאלי למי שמבקש להתחיל את דרכו כאמור. להשתמש בו ביום-יום ולשייף את יכולת הרכיבה בסופ”ש. מי שישכיל לעבור דרכו ולא לקפוץ לכלים הכי גדולים וחזקים בסביבה, ירוויח תהליך למידה בריא ומהנה למדי.
מנוע טווין מקבילי, 689 סמ”ק הספק 73.2 כ”ס ב-8,750 סל”ד מומנט 6.8 קג”מ ב-6,500 סל”ד משקל 188 ק”ג מחיר 61,000 שקלים
בעד מראה, התנהגות, תמחור
נגד קצת אנמי
שורה תחתונה ספורט עממי