בני המנשה: "חלצו את משפחותינו מהודו"

"לא יכול להיות שעם ישראל יעמוד בצד ולא ינקוף אצבע": בצל התמונות המזעזעות שמגיעות מהודו, בה הקורונה מכה גלים וגורמת לחולי ותמותה במימדים חסרי תקדים, קוראת קהילת בני המנשה לממשלה להעלות את אחיהם ארצה ולהצילם מהמגפה.

רבים מהקהילה, שעלו מהודו, השתקעו בנוף הגליל וממתינים לבני משפחותיהם שיתאחדו איתם.

עדיאל וחנה פלטואל, שהגיעו לפני כחודשיים והשאירו בהודו את בנם מואנק יחד עם אשתו וארבעת ילדיו, מספרים: "הבן מחזיק ביד אישור לעלות לארץ אבל בגלל הקורונה ובגלל המצב בארץ הוא ממתין. אנחנו מאוד מודאגים ולא ישנים בלילות".

אחיו של מואנק, מאיר, שנמצא בקשר טלפוני עימו, סיפר: "הוא בסגר, לא עובד ולא יוצא מהבית. המשפחה חיה במניאפורה ומתפללת להגיע לארץ. המצב שם קשה מאוד, הם בסגר מלא, לא יוצאים מהבית, הקורונה מפילה חללים בקצב מפחיד, ההודים לא מצליחים להתמודד ומערכת הרפואה שם קורסת".

ראש עיריית נוף הגליל, רונן פלוט, קורא ליועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט לאשר במיידי העלאת 500 יהודי קהילת המנשה בהודו עקב הסכנה הקיומית המרחפת מעליהם. פלוט, שקלט בעירו בחודשים האחרונים כ-250 בני מנשה, שהצטרפו ל-300 העולים שכבר נמצאים בעיר, מוטרד שיהודי הודו לא ישרדו את הגפה ויעמדו תחת סכנה ממשית בשל ביורוקרטיה של פקידים: "העלאתם של כ-500 יהודים מתוך כ-5,000 שחיים בהודו סוכמה עם משרד האוצר והקליטה, אך בגלל המצב הפוליטי אין עדיין אישור של משרד המשפטים להביא את הסוגייה לאישור הממשלה". 

עוד הוסיף: "צריך לשים הפוליטיקה ואת הביורוקרטיה בצד. הזמן הוא קריטי ביותר, כל יום שעובר והיהודים נמצאים שם הוא סכנת חיים. אנו שומעים ורואים את זוועת המגפה בהודו, ולא יכול להיות שעם ישראל יעמוד בצד ולא ינקוף אצבע. הסולידריות היהודית עומדת למבחן, יהודי הודו סומכים עלינו".