רציתי לבחור את הסצנה הכי מופרכת שהיתה בשני הפרקים הראשונים של "אזהרת מסע", אבל זה היה קשה. אולי האמא הנורבגית שטסה בפתאומיות לפגוש את שר המודיעין הישראלי ואיכשהו הגיעה אליו בפשטות למשרד וגם הביתה. או אולי הבחור הישראלי שמתמקח באגרסיביות עם ילדה שמוכרת תכשיטים בים, ואולי הפגישה המאולתרת של אותה אמא עם בכיר בחמאס, או דווקא ניסיונות הבריחה של הצעירים החטופים מהשבי של דאעש. רק צריך לבחור, יש מספיק לכולם.
כמה חבל שככה יצאה אחת ההפקות המושקעות והמשמעותיות שנוצרו כאן. "אזהרת מסע" היא דרמת מתח פוליטית, שנעשתה בשיתוף פעולה מלא בין HOTהישראלית, TV2הנורבגית ונטפליקס העולמית. היא דוברת ארבע שפות, מתארת מקרה חטיפה בסיני של זוג ישראלים וצעירה מנורבגיה, והכל בה בנאלי, סטריאוטיפי וצפוי מקילומטרים.
נדמה שדווקא מה שהיה אמור להיות נקודת החוזקה של הסדרה - שיתוף פעולה בין-יבשתי בכתיבה, בבימוי, במשחק ובהפקה - הפך למקור הסיבוך והכישלון. כאילו כל גוף הצליח, בעזרת האחר, לרדד עד כמה שניתן את התוצאה הסופית כדי להגיע לקהל כמה שיותר רחב.
הדמויות תמיד אומרות את המובן מאליו, וכולם מסבירים הכל כל הזמן, והכל נורא פשוט וקרטוני. הבימוי של אורי ברבש וסטיאן כריסטיאנסן מאוד מיושן, הסצנות לא הגיוניות, הדיאלוגים סתמיים, וכתוצאה מכך השחקנים (עמוס תמם, רותם אבוהב, ורד פלדמן ואחרים) נראים מגוחכים ולא ממצים את הפוטנציאל שאנחנו יודעים שגלום בהם.
הרעיון על הנייר היה מבטיח, אבל הוא התרסק בניסיונות העיקשים להסביר לצופים הזרים את שורשי הסכסוך במזרח התיכון. רוצים לעשות טלוויזיה נחותה בארץ - הכל טוב ויפה, אבל למה בחו"ל? לא נעים לעשות בושות בנטפליקס.
"אזהרת מסע" (2 הפרקים הראשונים), HOT3, 20:30
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו