בארון התארים של הפועל חולון יש אליפות, יש שני גביעים ואינספור הישגים. הישג משמעותי במפעל אירופי עדיין לא. אתמול נכנסו הסגולים גם ל"מועדון האירופי״ עם הניצחון 79:81 על ברינדיסי - שנתן לה את הכרטיס לפיינל 8 של ליגת האלופות של פיב"א.
אם לשפוט לפי מה שחולון עושה העונה, לפי האופי של הקבוצה והניסיון של שחקניה, יש סיכוי יותר מסביר שזו לא ההיסטוריה היחידה שתיכתב בקרוב. ייתכן מאוד שזה היה רק מבוא לעונה בלתי נשכחת.
כדי להבין את גודל ההישג צריך לציין את השינוי בכדורסל האירופי. עד העונה החלוקה היתה ברורה: יורוליג המפעל הבכיר, יורוקאפ השני באיכותו, ליגת האלופות השלישית. החל מהעונה אפשר לומר שהיורוקאפ וליגת האלופות שוות בכוחן. במילים אחרות: המפעל שבו עלתה חולון לשמונה האחרונות חזק יותר מבשנים עברו. היא ניצחה בדרך קבוצות בסדר גודל של א.א.ק אתונה, סגנית המוליכה באיטליה ברינדיסי (פעמיים) וקארשיאקה, סגנית המובילה בליגה הטורקית.
המשחק אתמול סימל את חולון של העונה יותר מכל. גם בערב בינוני, מול יריבה חזקה מאוד, היא ידעה למצוא את הדרך לקחת את כל הקופה. זו חולון של העונה, קבוצה שיודעת לנצח בכל מחיר - במשחקים בעלי אופי התקפי, במשחקים בעלי אופי הגנתי, בקרבות חפירות, בכדורסל מהיר, בכדורסל איטי, במשחקים צמודים. פשוט בהכל.
זה קורה כי לסגולים יש העונה קבוצה מיוחדת שנבנתה בצורה מיוחדת: עם חשיבה מחוץ לקופסה. המאמן סטפנוס דדאס הלך על מבנה קבוצתי לא קלאסי ושם דגש על גארדים ופורוורדים ופחות על משחק פנים. לא פעם אנחנו רואים את חולון על המגרש בהרכבים נטולי סנטר. דדאס בנה על כך שחסרונות יהפכו ליתרונות, שקבוצות יתקשו להסתדר עם המבנה הלא שגרתי - וזה מה שאכן קורה.
תוסיפו לזה פגיעה של חמש מחמש של דדאס בשחקנים הזרים, תוסיפו כימיה מעולה בין השחקנים, ותוסיפו את גיא פניני. מסירה גאונית של השחקן שלא נגמר הביאה לסל הניצחון של מקסים דה זאו. זו הפעם השלישית בקמפיין הזה שמהלך מאני-טיים שלו מכריע משחק.
