אלייז'ה מיטרו לונג נחשב לאחד השחקנים הבולטים בהפועל חולון העונה, אבל לא הרגיש שהוא רצוי בה. הוא הובא כרכש הנוצץ של הקיץ מפרישטרי לאחר הגעה לפיינל פור ליגת האלופות של פיב"א עם פרישטרי, אבל לא הצליח לתרגם באופן תדיר את היכולות שלו למגרש. לפני ביום שלישי הקבוצה הודיעה על החתמתו של די ג'יי קופר ונפרדה מהגארד הקנדי-יווני, שעזב לוארזה האיטלקית.
בראיון בלעדי ל"ישראל היום", מיטרו לונג נפרד מהקבוצה וחושף בכנות: "הרגשתי הרבה אהבה מהקהל, אבל גם הרבה שנאה כלפיי. הרגשתי שהיחס שקיבלתי אחרי הפסדים לא היה מכבד. חטפתי קללות קיצוניות. אם כולם בטוחים שאני הבעיה ולא רוצים אותי פה, אז אני מעדיף ללכת למקום שיעריכו אותי ולא אסבול".
איך אתה מסכם את הקדנציה שלך בחולון?
"עברתי חצי עונה של עליות וירידות. כל הסיטואציה התחילה בשחרור של מרכוס בינגהאם, זה פגע בזהות שלנו כקבוצה. איבדנו מספר שחקנים לפציעות וההנהלה חיפשה שחקנים שיחזקו את הקבוצה, זאת לא הייתה העונה שקיווינו או רצינו שתהיה לנו. אני חושב שלמרות הכל התמודדנו עם האתגרים, קבוצות אחרות היו מתפרקות בסיטואציות שעברנו. באופן אישי אני רואה בתקופתי בחולון חוויה מלמדת ואני שמח שעברתי את זה כי זה רק יחזק אותי וישפר אותי כאדם וכשחקן. יש בי אכזבה על איך שהדברים נגמרו".
למה עזבת?
"זו לא הסיבה העיקרית שבגללה עזבתי אבל בכנות הרגשתי הרבה אהבה מהקהל אבל גם הרבה שנאה כלפיי. אוהדי חולון יכולים להיות מאוד קשוחים, אני מבין את זה, הם מאוד מחוברים לקבוצה שלהם ואוהבים אותה, אבל יש רמה מסוימת שהם צריכים להבין שגם אנחנו בני אדם בסופו של דבר. לא רציתי להפסיד, זה לא אני ולא באופי שלי, אבל הרגשתי שהיחס שקיבלתי אחרי הפסדים לא היה מכבד. נתתי את כל מה שיש לי על הפרקט בכל ערב גם אם זה לא בא לידי ביטוי בניצחונות, אני לוקח על עצמי את האחריות המלאה לתוצאות של הקבוצה ויודע שנתתי את כולי אבל קיבלתי הרבה שנאה.
"הסיבה העיקרית שבגללה עזבתי את הפועל חולון היא כי היו לי הרבה עליות וירידות והרגשתי שההנהלה חיפשה ורצתה יותר. מבחינתי אני וחולון זה כנראה לא הזמן והמקום הנכון. עברתי תקופה קשה, זו הייתה הפעם הראשונה שלי בישראל וכשקיבלתי את ההצעה מאיטליה לעבוד עם מאמן שאני מכיר, הרגשתי שאחרי כל מה שאני עובר בהפועל חולון, אני צריך שינוי אווירה. הרגשתי שהדבר הנכון עבורי זה לקום ולעזוב, לקחתי על עצמי את האחריות והאשמה לכישלון של הקבוצה.
"אם כולם בטוחים שאני הבעיה ולא רוצים אותי פה, אז אני מעדיף ללכת למקום שיעריכו אותי ולא אסבול. בכל משחק שהפסדנו חטפתי קללות קיצוניות בירידה לחדר ההלבשה, אני מכבד אנשים ומתייחס אליהם כמו שהייתי רוצה שיתייחסו אליי. אנשים קיללו אותי כי הפסדנו, אני מעריך כל אוהד שאהב אותי. למרות הכל אני לא חושב שזה סוף הסיפור שלי עם ישראל או עם הפועל חולון. אני מרגיש שאלוהים העמיד אותי בסיטואציה הזאת, אבל התזמון היה כנראה לא נכון".
להבדיל מהרבה שחקנים אחרים, מיטרו לונג לא מתחבא מאחורי קלישאות ולא מאשים אחרים. בדרכו הייחודית לוקח על עצמו הרכז אחריות מלאה על הצד המקצועי, על אף שלא מדובר רק באשמתו. "הרגשתי שאני הבעיה. בדיעבד אני מרגיש שהייתי יכול לעשות יותר, הייתי צריך להיות יותר קולני ולהנהיג, לא לפחד להגיד לאנשים איך לשחק ומה לעשות, אם יאהבו אותי או לא, אני מנסה לנצח ומי שלא מנסה לנצח לא צריך להפריע לי בדרך. אני אדם שמכבד אחרים ואולי הייתי צריך להיות יותר דומיננטי כמנהיג".
אתה חושב שהשחרור של בינגהאם וניב משגב היה למעשה הרגע ששינה את העונה שלכם?
"השחרור של ניב היה משמעותי אבל, אני חושב שהרגע ששינה את העונה היה השחרור של בינגהאם. כשהוא הלך לא היה ניתן להביא מחליף ברמתו, זה פגע בנו מאוד. הוויתור עליו היה הרגע ששינה את העונה שלנו ללא ספק. הייתה לנו את הקבוצה להצלחה, בתחילת העונה היינו טובים, בקדם העונה ניצחנו את כולם, אני מרגיש שפספסנו הזדמנות לעשות דברים גדולים".
לאורך העונה נשמעו ביקורות על השימוש במיטרו לונג והצבתו על מגרש כרכז ולא כקלע, אבל הוא הודף את הטענות: "אני חושב שאנשים לא מבינים וחושבים שאני לא רכז, אבל כל הקריירה שלי שיחקתי ככזה. בעונה שעברה לא שיחקתי כרכז רק בגלל ששיחקתי לצד ג'ו רגנלד. לא אכפת לי מה כולם אומרים, אף שחקן שאני ראיתי או שיחקתי נגדו בקריירה שלי לא טוב כמו רגלנד. בגללו שיניתי את הסגנון שלי. אני חושב שלא הבינו בקבוצה מה רוצים ממני".
אתה מרגיש שלא הראית את כל מה שאתה מסוגל לעשות על הפרקט?
"כן, ללא ספק. אני חושב שלא הראיתי אפילו 75% מהיכולת שלי. אנשים לא מבינים, אבל דברים מחוץ למגרש יכולים להשפיע על שחקן. אני בטוח שבעתיד אשוב לישראל או שאשחק נגד קבוצה ישראלית ואז אנשים יבינו מה הם פספסו ויראו את הפוטנציאל. אני חושב שאנשים לא הבינו כמה קשה לקחתי על עצמי ללב כל הפסד שהיה לנו, לא הצלחתי לישון בלילות אחרי הפסדים מרוב כעס ואכזבה. האשמתי את עצמי במצב של הקבוצה".
לפני חודש גיא גודס עזב את הקבוצה, אתה חושב שהוא היה אשם במצב?
"לא, בסופו של יום השחקנים משחקים על הפרקט. אני לא חושב שזאת הייתה אשמתו, הוא היה צריך להתמודד עם שחקנים שנפצעו, שחקנים שהצטרפו ושחקנים שעזבו. הוא לקח את האחריות ואני מעריך אותו על זה, אבל זאת לא הייתה רק האחריות שלו, זו הייתה גם האחריות של השחקנים וההנהלה".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו