כשידברו איתכם על תככנות, בגידות, סגירת חשבונות ומאבקי אינטרסים בעולם הפוליטי, מישהו ישר יזכיר את "בית הקלפים". פרנק אנדרווד אמנם מושחת ומלוכלך, אבל בוא'נה איזה סטייל ועוצמה יש ללכלוך כשהוא נשטף עליך באנגלית. לעומת זאת, רפרנסים בהקשר של פוליטיקה ישראלית לרוב יזרקו את כולם להשוואות עם "פולישוק".
סדרת המופת ההיא של שמואל הספרי תפסה במדויק את השכונה הישראלית, הקומבינות והעסקנות של הפוליטיקה כאן. "מותק בול באמצע", ששני פרקי הבכורה שלה שודרו אמש בכאן, היא כמו "פולישוק" בגרסה מעודכנת, כמו "פולישוק" אבל עם נצנצים וסוכריות קופצות. בקיצור, היא "פולישוק" משופרת והיא גם כנראה יותר טעימה מארוחה במזנון הכנסת.
מותק מרדכי היא פליטת ריאליטי צעירה, עם שם פרטי שמזמין הטרדות מיניות והוצאה לפועל שדופקת על דלתה. אין לה קמצוץ של הבנה פוליטית, ולכן היא מסכימה להירשם במקום לא ריאלי ברשימה לכנסת של מפלגת מרכז כלשהי. שנה אחרי הבחירות, בעקבות התפטרויות של ח"כים במפלגה, היא מוזעקת לכנסת. העלילה מתגלגלת במהירות. היא מקבלת לשכה בשכנות לח"כ מציק שמזכיר את אורן חזן, בוחרת רכב על חשבון המדינה, זוכה לתקציב, לעוזרים וליועצים, ומתמנה ליו"ר ועדת רפורמות. והיא עדיין לא מבינה כלום.
מותק היא לא ח"כית רגילה. היא יוצאת ריאליטי עם צבא מעריצות נאמן, וחיוך קטן שלה מסחרר כל גבר. היא מתהלכת עם מצלמה קטנה שמשדרת לייב כל רגע מחייה אל מאות אלפי העוקבים שלה.
איך מדיניות עדכנית כזאת של שקיפות מוחלטת, פאן ואמת אידיאולוגית משתלבת עם חוקי המערכת הפוליטית ועם הלוביסטים והיועצים? היא לא, וזו מהות הסדרה. האמירה הבולטת של הספרי היא שהיום בעצם כל אדם יכול להיות חבר כנסת. הנורמות הונמכו, בעלי ההון התחזקו, וכל עוד בן אדם ממשיך להרים את ידו נכון ולשמור על משמעת קואליציונית בכל ההצבעות, זה לא משנה אם הוא רובי פולישוק, מותק מרדכי או חבר כנסת של ממש.
ולגבי התוצאה הסופית, הסדרה בהחלט ממשיכה את מורשת "פולישוק". עם הטאץ' הנכון, למותק יש פוטנציאל להתעלות עליה. "מותק בול באמצע" זה בול מה שאתה צריכים, רגע לפני שחברי הכנסת שולחים אותנו להצביע להם שוב בקלפי.
"מותק בול באמצע", כאן 21:15 ,11
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו