הליכוד שכח מה זה להיות ימנים

מסקר עומק שפורסם השבוע בחדשות 12 עלה כי מתוך כלל המצביעים, כ-30% המגדירים את עצמם ימנים - רוצים שתקום ממשלה בלי הליכוד. מדובר ב-36 מנדטים של ימנים שלא רוצים את נתניהו כראש ממשלה. אובדן האמון של חלק עצום מהימין בנתניהו הוא לא מקרי. הם פשוט ימנים. ונתניהו כבר לא.

שכן מהו ימין? הימין תומך בארץ ישראל הוא בעד עמדה נחושה בכל הנוגע לביטחון לאומי, הוא בעד ממשלה קטנה, הוצאות ציבוריות נמוכות ושוק חופשי; הוא בעד משילות של נבחרים ולא של פקידים, הוא תומך בריבונות לאומית, הוא בעד חוק וסדר, והוא רואה את עצמו כחלק ממסורת לאומית יהודית.

בואו נעזוב לרגע את הרומנטיקה ההיסטורית. הליכוד שכח מה זה להיות ימני. לא לחינם מצביעי הימין מחפשים בית במפלגות אחרות. נתניהו ביקש בכל הזדמנות שהיתה לו להקים ממשלה עם השמאל. הוא רקח את הדילים הפוליטים שהפכו את ציפי לבני ואבי ניסנקורן לשרי המשפטים. הוא הביא למינויו של אלשיך למפכ"ל, לזה של מנדלבליט ליועץ המשפטי לממשלה, ולזה של שי ניצן לפרקליט המדינה. לפי דיווחים, הוא גם הנחה את סגן השר ממשרדו, פטין מולא, לבקש עזרה פוליטית בבחירות מגורמים רשמיים באש"ף.

נתניהו הצביע בעד ההתנתקות כמה פעמים, הוא הבטיח ש"חאן אל-אחמר יפונה בקרוב מאוד", הוא חונק את ההתיישבות ביש"ע, הוא מבטיח כי "ממשלה בראשותי תמוטט את שלטון חמאס", או מבטיח שממשלה בראשותו תבנה ב-E1 ותחיל את החוק הישראלי על בקעת הירדן. הוא מבטיח, אבל לא מבטיח לקיים.

כך גם ביחס לכלכלה. נתניהו מדבר גבוהה-גבוהה על מדיניות שוק חופשי הכוללת קיצוץ עמוק במגזר הציבורי, טיפול בפנסיות התקציביות, הורדת מסים, קיצוץ הביורוקרטיה, הסרת חסמי יבוא, ביטול מכסות היצור והפחתת כוח המיקוח של ועדי העובדים. אך בפועל הוא מקדם מדיניות כלכלית פרוטקציוניסטית פופוליסטית. במקום לנצל את משבר הקורונה לטפל בבעיות העומק, הוא מעדיף לא להעביר תקציב מטעמים פוליטיים מקוממים ולהעמיק את הגירעון.

זאת ועוד: היה זה נתניהו שמנע כל ניסיון לרסן את ההפיכה השיפוטית. הוא זה שבלם את פסקת ההתגברות; את שינוי שיטת המינוי והכפיפות של היועצים המשפטים; את שינוי שיטת בחירת השופטים לעליון ואת פיצול תפקיד היועץ המשפטי לממשלה. כמו שהוא התגאה ואמר: "עלו הצעות להגביל או לקצץ בכוחו של בית המשפט העליון... מנעתי את כולן". נתניהו גם מפזר הבטחות חסרות כיסוי ביחס למסתננים, לפשע המשתולל בנגב, בצפון ובלוד, ולא בולם את החתרנות המדינית הזרה של האיחוד האירופי והקרן החדשה לישראל.

אם זה נראה כמו ברווז, הולך כמו ברווז ומגעגע כמו ברווז, זה כנראה ברווז. ובמקרה שלנו - ברווז לא ימני. זו הסיבה שימנים רבים מחפשים אלטרנטיבה שלטונית אצל סער ואחרים. הם פשוט רוצים ממשלה ימנית.

ד"ר רונן שובל הוא דיקן קרן תקווה וראש מכון ארגמן

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו