העיסוק באוכל, להיות בעלת עסק שמייצר מזון בריא והיותי אישה נראים לי טבעיים במיוחד. אפילו משלימים זה את זה. מאז שאני זוכרת את עצמי, החל משכונת קריית משה החמה והמשפחתית ברחובות, דרך המסע שלי לקליפורניה שבה למדתי את רזי האוכל הבריא, הטבעי והטבעוני, ועד המעבר לקצה השני של העולם בפריז, שם חוויתי את הדיוק והאומנות שביצירה הקולינרית - עולמות התוכן שלי תמיד סבבו סביב אוכל, הזנה ותזונה. זה אף פעם לא היה רק אוכל, אלא גם דרך להביע אהבה, לחבק, לדאוג ולהבריא.
את העסק שלנו לגלידות טבעיות ובריאות הקמתי יחד עם בעלי אלי, אבל מכיוון שהוא צרפתי ואני דוברת עברית והמנטליות הישראלית זורמת בדמי - הובלתי את מפעל חיינו בתחילת הדרך כמעט לגמרי לבדי. הייתי נוהגת ברחבי הארץ עם רכב הקירור שלנו ומובילה את הגלידות מהמפעל שלנו בקיבוץ הגושרים ועד לחנויות טבע במרכז, בבאר שבע ובירושלים. התחושה שזאת היצירה שלי ושזה העתיד של המשפחה שלנו בארץ - מילאו אותי בכוחות שלא ידעתי שיש לי.
לכל הכתבות בפרויקט יום האישה במדור האוכל של "ישראל היום"
דניאל תור נובל: להיות אמא ולהתמודד עם הצלחה
מור קורל: "תקפצי - הרשת כבר תיפתח לפנייך"
אורנה רסקין: "ראוי שאישה תהיה אחראית לגורלה"
דפי קרמר: "יום האישה - מי צריך אותך בכלל?!"
ורד בן סעדון: "מתוך המורכבות והקושי - נמצא איזון"
ליאור משיח: "נכנסתי להמון אנשים הביתה - התחושה מדהימה"
העסק הזה הוא כמו הילד שלנו, וכמו עם כל בייבי - אנושי או עסקי - ההשקעה היא אדירה. החזון שלי היה להזין ולא רק להאכיל. את כמות הימים והלילות לאורך השנים שבהן עבדתי על פיתוחי המתכונים עד שיגיעו לשביעות רצוני, לא הייתי יכולה לעשות אם המפעל הזה לא היה חלום שהתגשם, וללא הרצון לאפשר לציבור הישראלי ליהנות מקינוח שהוא לא בהכרח "שחיתות" אלא עונג מותר, טעים וטוב. הגלידה של "אילו" (ilo) היא לא "אלטרנטיבה בריאה" למה שיש בשוק מבחינתי. אלא גלידה שהיא נהדרת בזכות עצמה, ועל הדרך גם מכילה חומרי גלם איכותיים ובריאים.
לא פעם שואלים אותי, "איך זה להיות אישה בעסקים בתחום שרובו מנוהל על ידי גברים". אחרי הכל, מדובר במפעל ייצור, בפיתוחי מזון, במכונות ענק, בניהול עובדים, בתקציבים ובשיווק. ובכן, אולי אני מיעוט בנושא הזה, אבל חייבת לומר שלתחושתי מה שתמיד היה חשוב לי זה החלום שלי - ובו התרכזתי. לא חשבתי אף פעם שהעובדה שאני אישה תעצור אותי מלהגיע לשם ולהגשים אותו. ואולי העובדה שלא ייחסתי למגדר חשיבות - הועילה לי.
מה שהכי חשוב לי מול אנשים שאני פוגשת בתעשייה זה החיבור והאנושיות, גם בעסקים. הבאתי ואני מביאה את עצמי איך שאני, לא מנסה להתאים את עצמי למי שעומד מולי ומנסה למצוא את המכנה המשותף בפגישה בינינו - יצירת קשר שהוא מעבר לגבר ואישה, שהוא בין קולגות, בין בני אדם.
לכבוד יום האישה הזה, אני מעודדת עוד נשים עם חלומות לא לפחד לצאת ולהגשים אותם. כל תהליך מתחיל בצעד אחד - החלטה. אין תעשייה שאנחנו לא יכולות להשתלב ולהצליח בה אם לא ננסה, נפרוץ את המחסומים שלנו ונחזק זו את זו.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו