במשך ימים ארוכים שתקו גדעון סער וחברי מפלגתו, בעוד ביתר המפלגות סערת הכרעת בג"ץ להכיר בגיורי רפורמים חדרה עמוק לתוך הקמפיין. מאז הוקמה "תקווה חדשה" צריך סער לנווט את מפלגתו החדשה אל מול השטף הליברלי הקיצוני והפרוגרסיבי ששטף בשנים האחרונות את מפלגות השמאל, ושכמות ניכרת של תומכיו חונים כעת גם במפלגתו שלו. סער יודע שכל תזוזה שלו לכיוון הצד האידיאולוגי, הערכי והמסורתי שבו הוא מאמין, עשויה לנער ממנו אלקטורט חשוב, ולהשיל ממנו מנדטים יקרים.
הכרעת בג"ץ ערב הבחירות חידדה נקודה שהיתה עד כה די רדומה בשיח הישראלי: מקומה של המסורת אל מול החילוניות, והשמרנות מול הפרוגרסיבה. המפלגות שחרטו על דגלן להחליף את נתניהו, הצליחו בשנים האחרונות לטשטש את זהותן המדינית, להתחפש לימין, למרכז, או פשוט להתעלם מהנושא לגמרי, כאילו בעיות המזרח התיכון כבר לא נוגעות לאיש. אולם בכל מה שקשור לליברליזם - זכויות להט"ב, מהגרים זרים, שוויון מגדרי, התחממות גלובלית וכיוצא באלה, הפערים חיים, קיימים ובועטים במלוא עוצמתם.
נתניהו, שכרת ברית פוליטית עם הסיעות החרדיות, עומד כחומה בצורה מול ערכים אלה, אף שמבחינה אישית יכול היה להתחבר בקלות ללא מעט מהם, ואילו הרוצים להחליפו לא יכולים לעשות זאת מבלי שיישבעו אמונים לאותם ערכים עבור קהל היעד שעליו הם נשענים. הבחירות האלו הן אמנם בראש ובראשונה על כן־ביבי, לא־ביבי, אבל גם במידה רבה על אותם ערכים, שאת התהום האידיאולוגית בין המחנות החלטת בג"ץ חידדה מאוד.
הולך על בהונות בשמאל
במערכת הבחירות השנייה של 2019 הצביעו כמה סקרים על כך שעוצמה יהודית בראשות איתמר בן גביר עוברת את אחוז החסימה. גם בסקרים הפנימיים בליכוד נראה היה כי המפלגה במרחק נגיעה. הדבר הכניס בלבול במטה הליכוד: האם לנסות לגרום לה לעבור ולהבטיח 61 לימין, או לנסות להוריד אותה לגמרי ולמזער את מספר הקולות שילכו לפח.
במטה כחול לבן לא היתה אז שום שאלה. האסטרטגיה, שאותה הוביל יאיר לפיד, היתה ללכת לקרב ראש בראש מול נתניהו, להגדיל את שתי המפלגות, ולהפיל את עוצמה יהודית תחת אחוז החסימה, מה שיביא אוטומטית לביטול אופציית 61 המנדטים של נתניהו. באותו זמן נזרקה לאוויר שאלה באחת מישיבות הצוות האסטרטגי: מה יקרה אם נתניהו לא ישתף פעולה ולא ילך לקרב ראש בראש? התשובה החד־משמעית היתה: זה לא תלוי בו. ככל שכחול לבן תגדל ותיצמד לליכוד, כך מצביעי ימין ינטשו את מפלגות הלוויין ויעברו לליכוד.
בבחירות 2021 האסטרטגיה אותה אסטרטגיה רק שהשחקנים התחלפו בתפקידים. מפלגות השמאל בסכנת אחוז החסימה, ומי שמנסה לגרור את לפיד לקרב ראש בראש הוא נתניהו. בניגוד לכל יועצי התקשורת של מפלגות השמאל בעשור האחרון, שסברו שהצלחתם תיבחן ביכולתם להביא את מפלגתם למספר הגבוה ביותר של מנדטים, לפיד הולך לכיוון אחר לגמרי. בכל צעד שלו הוא מסתכל למטה, למפלגות הגוש שעימן הוא אמור לשבת לשולחן המו"מ אחרי הבחירות, ומוודא שאף אחת מהן לא נרמסת תחת גלגליו.
בשבועות האחרונים ממעט לפיד להתראיין בכלי התקשורת, לא מציג את עצמו כמועמד לראשות ממשלה מול נתניהו, ומעדיף משחק קבוצתי על פני קמפיין האדרה אישי, כפי שעשו קודמיו: ציפי לבני, יצחק הרצוג, בני גנץ, ולאחרונה גם רון חולדאי שנאלץ לקפל את שלטי "שני המנהיגים" שלו בבושת פנים ולחזור לתל אביב.
נתניהו ינסה בישורת האחרונה להוציא את לפיד מהמחבוא. אם לפיד עצמו לא מתנהל כמנהיג ראוי מול נתניהו, יהיה נתניהו זה שיעשה זאת. כל מנדט שיעבור ליש עתיד יגרע ממפלגות השמאל הקטנות, ודי באחת שלא תעבור את אחוז החסימה, כדי להגדיל את הסיכוי להשיג 61 מנדטים לימין.
המסר המרכזי של נתניהו עד כה היה החיסונים. בסקרים נראה כי המסר נכשל. פתיחת המשק והפתיחה המשמעותית בשבוע הבא של מערכת החינוך, המסחר והפנאי, לא נותנות את אותותיהן. בליכוד משוכנעים שהמסר עוד יחלחל והמנדטים יצמחו. למרות הפתיחה הצפויה, הם אומרים, אנשים נכון לעכשיו עדיין מרגישים חנוקים. בעוד שבוע המציאות תיראה להם אחרת לחלוטין.
אבל החיסונים, או הסכמי השלום ההיסטוריים, לא מסוגלים להוציא המונים לקלפיות ביום הבחירות. הדרייב שהניע אנשים להגדיל שיעורי הצבעה במקומות שבהם מעוניינים להגדיל אותם, עובר דרך איום. דמון. אויב שצריך להכריע. בבחירות הקודמות זה היה בני גנץ שירכיב ממשלה עם הערבים. הפעם האויב הגדול היחיד הוא לפיד. אבל לא בטוח שיו"ר יש עתיד יכול לספק את הסחורה. בלי להגדיל את שיעורי ההצבעה במעוזי הליכוד, החלום להרכיב "ממשלת ימין על מלא" יתרחק. בינתיים היעדר קמפיין שטח וחסרונם של כנסים ואירועים ברחבי הארץ, עשויים להביא לכך ששיעור ההצבעה במקומות אלה אף ירד.
צעד קדימה, שניים אחורה
אחד המנועים המרכזיים לעידוד חיסונים הוא התו הירוק. יש לא מעט אנשים שישיבה במסעדה או בית קפה, סרט בקולנוע או נסיעה לחו"ל מדברים אליהם הרבה יותר מאשר סכנות הקורונה. במשרד הבריאות מתקשים להבין זאת. בכל פעם שיש מהלך להרחבת זכויות המתחסנים, מבקשים אנשי המקצוע לעצור אותו ברגע האחרון. את יו"ר ועדת החוקה, יעקב אשר, הדבר כבר מוציא מדעתו. בנאום תקיף בכנסת מתח ביקורת חריפה על משרד הבריאות, ובסמכותו כיו"ר הוועדה המרכזית המטפלת בענייני הקורונה עצר לא פעם מהלכים של המשרד.
התו הירוק, מסביר אשר, אמור להיות הקטר שיביא אנשים להבנה שהחיסון יכניס אותם למסלול חיים נורמלי. חייו של מי שלא מתחסן יהיו מוגבלים יותר. הבעיה היא שמשרד הבריאות משכנע את הציבור להתחסן, ללכת צעד קדימה, ואז לוקח אותו שתיים אחורה. זה לא תורם לעידוד ההתחסנות וזה כן מחזק את האנרכיסטים שמפיצים כזבים נגד החיסון. אם ניכנס למסלול של תו ירוק, ההדבקה תהיה מינימלית.
אשר לא מתקשה להבין איך במשרד הבריאות לא רואים את המציאות שכל בר־דעת אמור לראות. בכל פעם מגבשים מהלכים, הוא אומר, ואז פועלים ברגע האחרון לעצור אותם, עד שכבר נשחקו הברקסים. כל המגיפה הזאת היא ניהול סיכונים. אי אפשר לסגור עיר שלמה על חולה אחד כמו שעושים בסין או בפינלנד, והמטרה כעת צריכה להיות אחת: ללמד את האוכלוסייה שמי שהתחסן יכול לנהל חיי שגרה, ומי שלא - לא. במשרד הבריאות לא יודעים להסתכל קדימה, רק כל הזמן אחורה.
הוא נותן את סיפור המלוניות כדוגמה. "משרד הבריאות התעקש על הדבר הזה ועמד על הרגליים האחוריות ומה התברר? שעל כל 1,000 איש שהגיעו מחו"ל, כ־700 הולכים הביתה כי הם בקריטריונים לשחרור, כמו נשים בהיריון, מבוגרים מעל גיל 70 ואנשים בעלי בעיות רפואיות שפטורים ממלונית. אז על מה היתה ההתעקשות? רק אחרי שעצרתי את הכל, פתאום הם באו עם הפתרון של הצמיד. זה פתרון שנמצא על השולחן כבר חודשים".
אחרי מהלך עצירת המלוניות נכנס אשר אל ראש הממשלה ואמר לו: הדבר היחיד שמועיל זה החיסונים. אתה, ראש הממשלה, ניהלת את מבצע הבאת החיסונים לבד. אני לא בא להחמיא לך, אני רק אומר שמשרד הבריאות לא יודע להוציא דברים לפועל. זה משגע את האוכלוסייה.
"אתן עוד דוגמה", הוא אומר, "אני משגע את כולם על התו הירוק כבר שבועות. הצעתי שמדובר יהיה בכרטיס חכם, כמו רישיון נהיגה או תעודת זהות, שאי אפשר לזייף. גם הצעתי שתהיה תמונה כדי שכשישתמשו בזה לא יהיה צורך להוציא תעודה מזהה נוספת. אמרתי להם שהכי טוב שמשרד המדע והטכנולוגיה ינהל את זה, אבל משרד הבריאות התעקש שזה יהיה הם. יש להם מחלקת מחשוב, הם טענו. מה יצא מזה? שהאפליקציה לא עבדה, ולמי שאין טלפון חכם צריך להדפיס דף בטכנולוגיה של טיפת חלב.
"השלב הבא לדעתי, זה שראש הממשלה ינצל את הקשרים שלו כדי שהתו הירוק יפעל בכל העולם. זה צריך להיות הפרויקט האישי הבא שלו. עד כה משרדי הממשלה ובראשם משרד החוץ שעוסק בזה כשלו לחלוטין".

מרוצה ממה שיש
השבוע ביקר נתניהו עם סגן השר גדי יברקן אצל המנהיגות הרוחנית של העדה האתיופית בישראל. בשנים האחרונות הפכה ההנהגה האתיופית הדתית תהליך "שסיזציה", זאת בזכות קייסים דומיננטיים בראשות המלקוסה אבא אברוימנשה וברקו טגניה, שיצרו מעין "מועצת חכמים" וחילקו את צמרת העדה להנהגה דתית־רוחנית והנהגה פוליטית. מי שהביא להאצת התהליך הוא יברקן עצמו, שהצליח כבר בתחילת הדרך להעניק לקייסים את הכבוד הראוי להם - בהתייעצויות, עדכונים שוטפים, ופניות תכופות לעצות ואף מתן ברכות, לפני שמתקבלות החלטות בממשלה או בכנסת, שבהן הוא מעורב.
יברקן אומר כי כיום הוא למעשה משמש מייצגם של הקייסים וההנהגה הרוחנית של העדה האתיופית בפוליטיקה. בבחירות הקודמות, הוא מוסיף, "הבאנו" 2.5 מנדטים חדשים לליכוד של יוצאי העדה. בבחירות האלה היעד הוא להגיע לשיעורי הצבעה של 80 אחוזים מיוצאי אתיופיה לליכוד - שווה לסדר גודל של ארבעה מנדטים.
אחד ההישגים הגדולים שלנו, הוא אומר, זה שהפכנו קהילה קטנה לאלקטורט נחשק: "לפני שעברתי לליכוד סיכמתי עם ראש הממשלה על שני נושאים: עלייה ו־ועדת חקירה למח"ש. בשניהם עמדתי. כשהובטחו הדברים האלה כהבטחת בחירות כולם לעגו לי. אמרו שנתניהו ינפנף אותי רגע אחרי סגירת הקלפיות. אבל את שתי ההבטחות קיימתי. את ועדת החקירה למח"ש הקמתי עם אמיר אוחנה, ומי שפירקו אותה הם אבי ניסנקורן ובני גנץ מכחול לבן. אחרי הבחירות האלה נקים את הוועדה מחדש".
הקהילה האתיופית, אומר יברקן, היא ימנית, ציונית, שמחוברת למסורת. "גדלתי על ברכיה ומגיל 16 אני בעסקנות הציבורית למענה".
יברקן לא מתרגש מהלעג שהופנה כלפיו אחרי שנתניהו הבטיח למנותו לשר בממשלה הבאה, כפי שהבטיח למשה פייגלין, ניר ברקת ואחרים. "בינתיים כל מה שראש הממשלה הבטיח לי הוא קיים. אני זה שאמרתי לו אחרי הבחירות שלאור המצב אני משחרר אותו מהבטחתו למנות אותי לשר ושאסתפק בסגן שר. היה לי תנאי - לבחור את המשרד שבו אכהן. נתניהו הסכים מייד. השבוע, במעמד הקייסים וההנהגה הרוחנית, הוא הפתיע אותי כשפתאום התחייב למנות אותי לשר בממשלה הבא. לא ביקשתי ממנו והוא לא אמר מראש שכך יגיד.
"אני מאמין שאנחנו יכולים להגיע לארבעה מנדטים בקרב הקהילה הפעם. הקהילה שלנו ימנית ומסורתית. תורת ישראל ועם ישראל. וזה יכול לתת רק הליכוד ונתניהו. אני במקום 17 ברשימה ואין לי ספק שנהיה אחד העוגנים של הליכוד". טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו