משרד הבריאות פרסם אתמול (שלישי) כי שלושה בני משפחה שלא יצאו מהארץ זוהו כנשאים של מוטציית הקורונה הניו יורקית. המידע הזה גרם לדאגה בקרב המומחים ולדרישה של גורמים במשרד להגביר את הפיקוח על הנכנסים לישראל כדי למנוע את המשך כניסת המוטציה הזו ארצה. פנינו למומחים להבין מדוע הווריאנט הזה כל כך מדאיג ומה צריך לעשות כדי להתמודד איתו.
בכירה במשרד הבריאות: לווריאנט הדרום אפריקני יש כמה מוטציות // צילום ארכיון: ערוץ הכנסת
פרופ' עמוס פנט, וירולוג מהמחלקה לביוכימיה וביולוגיה מולקולרית מהאוניברסיטה העברית, מסביר כי המידע שלנו על המוטציות החדשות הוא קטן מאוד וממש בחיתוליו.
"ראשית, התשנית הניו יורקית זוהתה לראשונה לפני כחודש והיא הולכת ומתפשטת בקרב הציבור בעיר, אבל עדיין לא מדובר בכל האוכלוסייה של העיר. עם זאת, כבר עכשיו ברור שיש שינויים בתשנית הזו בחלבון היתד, שאיתו הנגיף חודר אל התאים בגוף האדם.
"ממילא נשאלת השאלה אם החיסון של פייזר יעיל נגד התשנית הזו, אבל זה עוד לא ידוע. אנחנו יודעים למשל שהחיסון של פייזר טוב נגד התשנית הבריטית שהיא מידבקת מואד וקצת פחות טוב נגד התשנית הדרום אפריקנית. בכל מקרה לא התגלתה רק תשנית ניו יורקית, אלא התגלתה מאז גם תשנית קליפורנית ואנחנו צפויים בחודשים הקרובים לגלות המון גרסאות של הקורונה. הסיבה לכך היא שעכשיו כבר ריצפו את כל הגנום של הקורונה ועורכים סקרים מדויקים בעולם סביב הקורונה, וכך מגלים עוד ועוד הפתעות ועוד ועוד תשניות", ציין.
"גם בארץ נתחיל לגלות תשניות"
"אני יכול רק להגיד ששתי התשניות החזקות שהתגלו עד כה, הבריטית והדרום אפריקנית, לא היו קטלניות יותר ביחס לנגיף הקורונה הראשוני - כלומר אולי הבריטית מידבקת יותר והדרום אפריקנית יותר חמקמקה, אבל הן לא יותר מסוכנות מהמקור", מוסיף פרופ' פנט. "אגב, גם בישראל התחילו לרצף את הגנום של כל הנבדקים בחודש האחרון, ולכן גם בארץ נתחיל לגלות כל מיני תשניות של הנגיף. בשל כך כמובן יש אינטרס גדול מאוד לחסן את כל האוכלוסייה.
"אם נגיע למספר יפה של מתחסנים, הרי שיהיה יותר קשה לנגיף להתפשט ולהשתנות ולייצר תשנית עמידה. מאידך, אם רק 80% מהישראלים יתחסנו אז עדיין יהיו 20% בסכנת הדבקה מוגברת. זה עשוי להתפתח לתשנית כזו שתהיה עמידה אל החיסון ותהיה הדבקה חוזרת של כל האוכלוסייה. זה החשש בכל העולם וזה החשש בארץ - וזו הסיבה לדחיפה לקרוא לאנשים להתחסן.
"בכל מקרה", הבהיר, "כאמור כרגע אנחנו לא יודעים מספיק על התשניות ולא יודעים אם החיסון של חברת פייזר יעיל נגד כולן. כמו כן, אנחנו לא יודעים אם נצטרך לקבל חיסון כל חצי שנה או שכמות הנוגדנים שתישאר בגוף תהיה מספיקה כדי להילחם בנגיף. עדיין יש המון מה לחקור".
"החשש - נגיף עמיד לחיסונים"
פרופ' שי ארקין מהאוניברסיטה העברית, מומחה לביוכימיה, מסביר כי ההתמקדות בכל תשנית חדשה נובעת מהפוטנציאל שלה להתגבר על החיסון, אך הוא מציין כי הקורונה משתנה פחות מהר מנגיף השפעת - ולכן יש לעולם המדעי קצת יותר זמן להתמודד עימה לפני שתגיע תשנית שתחייב חיסון חדש.
"עיקר הדיון בכל הנוגע לתשניות החדשות של נגיף הקורונה מתחולל כיוון שאנחנו לא יודעים עד כמה החיסון שיש לנו היום טוב נגדן", אמר פרופ' ארקין ובכך המשיך את דבריו של פרופ' פנט. "לכן כל פעם שנמצאת תשנית חדשה העולם המדעי נזעק. אולם כשבוחנים על הספקטרום של הנגיפים את נגיף הקורונה אני כן יכול להגיד שהוא פחות אלים מנגיף השפעת מבחינת יכולת ההשתנות והמוטציות שלו.
"השפעת הוא נגיף שכל שנה אנחנו צריכים לפתח נגדו חיסון חדש בגלל השינויים המהירים שלו. לעומת השפעת, נגד אבעבועות רוח מספיק חיסון אחד בילדות. הקורונה היא באמצע - יותר קרובה אל השפעת, קרי היכולת של הנגיף להשתנות היא די טובה. אבל כיוון שהקורונה לא מהירה כמו השפעת, אני סבור שכרגע יש לנו הגנה טובה יחסית נגד המוטציות החדשות.
"כמובן, כולנו מהלכים בערפל ולא יכולים להגיד יותר כי מדובר במחלה חדשה וככל שיעבור הזמן נדע יותר, לכן גם מתמקדים בכל תשנית חדשה כדי לדעת מה ההשפעה שלה ומה השינויים שלה". עם זאת, לדברי פרופ' ארקין "לפחות כרגע נראה שהקורונה קצת יותר איטית מהשפעת - וזה נותן לנו קצת טווח נשימה".
המוטציה מקטינה את יעילות החיסון?
פרופ' אלי סומך, מומחה בטיפול וייעוץ במחלות זיהומיות ואימונולוגיות בילדים וחוקר חיסונים וזיהומים נגיפיים בילדים, מדגיש כי החשש מהתשנית הניו יורקית היא בגלל הדמיון שלה למוטציה הדרום אפריקנית.
"בעולם יש שלוש מוטציות מוכרות וכבר כאילו עתיקות. המוטציה הבריטית שהיא מידבקת מאוד וגם אלימה יותר, אבל נגדה החיסון עובד", קבע. "יש לנו את המוטציה הדרום אפריקנית, שהבעיה אצלה היא שהיא עמידה חלקית לחיסון - כלומר היא פחות נפגעת ממנו, ויש את המוטציה הברזילאית שנפוצה מאוד באמזונס סביב העיר מנאוס. אלו שלוש מוטציות ותיקות יחסית שנחקרו.
"בארץ אין לנו כל קשר למוטציה הברזילאית, אלא רק למוטציה הבריטית ולמוטציה הדרום אפריקנית. ביחס למוטציה הניו יורקית - היא החלה בשכונה מאוד צפופה בעיר שכונת וושינגטון הייטס. התשנית הזו התגלתה לראשונה באזור נובמבר או אוקטובר, ומה שקרה זה שהיא נתנה לאחרונה קפיצה והפכה כבר לכזו שרבע מהחולים בניו יורק שמרצפים את הנגיף שלהם הם נשאים של המוטציה הזו.
"מה שמטריד בה זה דמיון בכמה שינויים בתחום של חלבון היתד, שחודר לגוף האדם ופוגע בתאים. יש דמיון בין השינויים בתשנית הזאת למוטציה הדרום אפריקנית, שבמעבדה הראו חוקרים כי זו מקטינה את יעילות החיסון. לכן התפשטות של תשנית כזו בארץ תסכן את מערך החיסונים, אם יתברר שהיא עמידה לחיסון או יודעת יותר טוב להתחמק ממנו.
לפי פרופ' סומך, "הסיבה היא שכל החיסונים שלנו הם לא נגד כל הקורונה אלא דווקא נגד חלבון היתד, שאיתו הוא חודר לתאים בגוף האדם. חשוב כמובן להגיד שאנחנו פשוט לא יודעים מספיק על המוטציה הזו כמו שאנחנו לא מספיק יודעים על המוטציה הדרום אפריקנית. צריך לשבת ולחקור את זה. היינו יכולים אולי לדעת יותר אם היה מבצע חיסונים רחב בעיר ניו יורק - ואז היינו רואים איך החיסון מתמודד עם התשנית הזו. אבל מבצע החיסונים האמריקני מדשדש ופשוט אין מידע.
"ישראל עכשיו תצטרך בעצמה, יחד עם עוד מעבדות בעולם, לרצף את הנגיף הזה ולבדוק במעבדה איך החיסון פועל על יכולת ההתרבות של התשנית הזו. אני מניח שנתחיל בקרוב לקבל פרסומים קליניים גם בנושא הזה".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו