בערב שבת בית המחוקקים בארה"ב אישר ברוב דחוק (219־212) את "חבילת הסיוע" שהציע הממשל החדש של ביידן, בהיקף של 1.9 טריליון דולר. כל הרפובליקנים התנגדו לתוכנית וכן שני מחוקקים דמוקרטים שהצטרפו אליהם.
"ההצעה מתייחסת לצרכים הקריטיים של העם האמריקני", אמר ג'ארד גולדן, מחוקק דמוקרט ממדינת מיין, "אך היא גם קוברת את העם האמריקני תחת הרי העלויות חסרות טעם".
ההצעה של ביידן והדמוקרטים תקפיץ את החוב הלאומי של ארה"ב ל־30 טריליון דולר - אחרי שבשנה שעברה, תחת ממשל טראמפ, עברו כבר תוכניות בהיקף של כ־4 טריליון דולר. מחוקקים רפובליקנים טוענים כי אין צורך בתוכנית הנוספת, וכי בפועל מדובר ב"רשימת משאלות דמוקרטיות" במסווה של תוכנית סיוע כלכלית לקורונה.
על פי ניתוח של "המרכז לאחריות תקציבית פדרלית", מכון מחקר ללא שיוך מפלגתי, רק 1% מהתוכנית מוקדש להגברת הפצת החיסונים ברחבי המדינה, ו־5% בלבד מיועדים לצורכי מערכת הבריאות הציבורית.
מנגד, ההצעה תפעל להגדלת שכר המינימום במשרות ציבוריות עד שנת 2025 ל־15 דולר לשעה - גידול של יותר מ־100% מהשכר הנוכחי, העומד על 7.25 דולר לשעה ולא התעדכן מאז 2009. עם זאת, ייתכן שסעיף זה יוסר בהצבעה בסנאט, בלחץ סנאטורים דמוקרטים מתונים, בשל העלות האדירה של התוכנית.
על פי ההצעה, אזרחים אמריקנים עם הכנסה שנתית נמוכה מ־75 אלף דולר יזכו לסיוע ישיר של 1,400 דולר, ויוגדלו דמי האבטלה והתשלום שתעביר המדינה לכל ילד.
אחד מסעיפי התוכנית השנויים ביותר במחלוקת הוא העברת 350 מיליארד דולר למדינות שונות, בעיקר דמוקרטיות. לטענת הרפובליקנים, לא מדובר בסיוע בשל משבר הקורונה, אלא בכיסוי חובות של מדינות דמוקרטיות המצויות בגירעון מזה זמן רב, עוד בטרם פרצה המגיפה, וכעת ג'ו ביידן וחברי הקונגרס הדמוקרטים מנצלים את ההזדמנות לסייע לחבריהם, המושלים הדמוקרטים, מכספי משלמי המסים. "ההצעה הנוכחית לא רק שמוציאה סכומים גבוהים בהרבה מהנדרש, אלא הכסף גם מנותב למקומות הלא נכונים", אומרת מאיה מק'גווינאס, נשיאת "המרכז לאחריות תקציבית".
פייסבוק נכנעה לאוסטרליה
בתוך כך, הנאסד"ק ירד בליל חמישי האחרון לרמתו הנמוכה ביותר מאז אוקטובר, ושיפר מעט את מחירו בתום יום המסחר בשישי, עם עלייה של 0.56% - כאשר 10 דקות לפני סגירת המסחר עוד נסחר בירידה של 1%. הדאו ג'ונס ירד ב־1.5% וה־S&P בחצי אחוז. פייסבוק עלתה ב־1.15% לאחר שנכנעה לדרישות של אוסטרליה, שלפיהן ענקיות הטכנולוגיה יחויבו לשלם למוציאים לאור של תוכני חדשות על שימוש שהן עושות בתוכן שלהם. בפייסבוק ניסו להילחם בחוק וחסמו את הגישה לכל אתרי החדשות האוסטרליים (פייסבוק אחראית לכמעט 100% מתעבורת הרשת במדינה) - אך לבסוף נכנעו והסירו את החסימה.
מניית אמזון עלתה גם היא בשיעור דומה (1.17%) כשגם היא נמצאת שוב במרכזה של סערת צנזורה. זאת, משום שמנעה מכירה של ספרים שאותם היא מגדירה "לא ראויים" - דוגמת הספר "כשהארי פגש את סאלי". לטענת שמרנים בארה"ב, באמזון מבקשים לצנזר תכנים שאינם "פרוגרסיביים" על רקע פוליטי - דבר שעלול להיות בעל השלכות דרמטיות, מכיוון שאמזון אחראית לכ־83% ממכירות הספרים בארה"ב.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו