פרקליטות מחוז תל אביב הגישה היום (חמישי) ערעור לביהמ"ש המחוזי בעיר על קולת עונשו של ליאור אסולין בגין הרשעתו בסחר בסמים ובהחזקת סמים שלא לצריכה עצמית. כזכור, כדורגלן העבר הורשע ב- 30 עבירות של סחר בסמים. בימ"ש השלום בתל אביב גזר עליו את העונשים הבאים: 19 חודשי מאסר בפועל, מאסר על תנאי, התחייבות כספית, פסילה על תנאי וחילוט.
בהודעת הערעור, שהוגשה על ידי עו"ד ארז ריכטנברג, נכתב כי המשיב הורשע בעבירות לאחר שהודה בכתב אישום מתוקן שהוגש במסגרת הסדר טיעון בין הצדדים לאחר הליך גישור. הסדר הטיעון לא כלל הסכמה לעניין העונש.
על פי כתב האישום המתוקן, "גמלה החלטה בליבו של המשיב לסחור בסמים מסוכנים. לאור האמור בין החודשים פברואר לאפריל 2018, החל המשיב להציע סמים למכירה באמצעות ערוץ ה"טלגראס" (שביישומון "טלגרם"). בתקופה הרלבנטית המשיב קיבל עשרות פניות מעשרות לקוחות שביקשו לרכוש ממנו סמים, והוא הוציא לפועל את עסקאות מכירת הסמים כאשר היה מגיע אל הלקוחות, בין היתר, באמצעות קטנוע, ששימש אותו באותה עת במסגרת עבודתו כנהג בחברת שליחויות או באמצעות מי מטעמו".
בהודעת הערעור נכתב כי "המערערת תטען... כי העונש, שהושת על המשיב, נוטה לקולא באופן מופלג, המצדיק את התערבותה של ערכאת הערעור, שכן זה אינו מגלם את משנה החומרה, הנודעת לעבירות שעבר המשיב...המערערת תטען כי שגה בית משפט קמא כשקבע כי המשיב פגע בערכים המוגנים רק בעוצמה בינונית, כמו גם בקביעת מתחם העונש ההולם..." עוד נטען כי שגה בית משפט קמא כאשר השית על המשיב מאסר מותנה קצר, כאשר נמנע מלהשית על המשיב רכיבי פסילה בפועל וקנס כספי.
עוד נכתב, "המערערת תטען כי כאשר עסקינן בסוחר סמים, אשר במשך חודש ימים הצליח לבצע 30 עסקאות סחר בסמים!, ... וכאשר הפסקת הפעילות העבריינית נעשית רק לאחר שנתפס על ידי המשטרה ולא חלילה לאחר שהבין והפנים בכוחות עצמו את הפסול במעשיו, הרי שמידת הפגיעה בערכים המוגנים הינה משמעותית".
"אסולין לא ביצע, הלכה למעשה הליך טיפולי שיקומי, ותחת זאת המשיך בסורו, כאשר מסר בדיקות שתן עם ממצאי סם ונפתח בעניינו תיק חקירה חדש, בגין עבירת סמים אשר ביצע לאחר שהודה והורשע בבית משפט.
בנוסף, לאסולין היה עבר פלילי שכלל הרשעות בעבירות אלימות, איומים והפרת הוראה חוקית, ובהקשר לאלו קבע בית המשפט כי "איני סבור כי לעבר פלילי זה, שאינו קשור לעבירות של סחר בסמים, משקל לחומרה". הפרקליטות תטען כי "שגה בית המשפט בקביעתו זו, שכן קיומו של עבר פלילי שכזה, מעיד באופן מפורש וברור כי עסקינן במי שמעורה בעולם הפשע, במי שאינו פועל בחיי היומיום בצורה נורמטיבית במי שההליכים המשפטיים מוכרים לו, ובמי שאין זו המעידה הראשונה שלו מדרך הישר".