אחת ולתמיד: מותר לקרוא מגילה בזום?

הרב מנחם פרל עונה בצורה מפורטת לשאלה הבוערת • בשל האיסור על התכנסות רחבה – האם יש מקום לאפשר יציאת ידי המצווה באמצעות הרשת

תמונת אילוסטרציה // צילום: עמי שומן // תמונת אילוסטרציה

הקדמה

לאחרונה פנה רב קהילת יהודי פרנקפורט בגרמניה בשאלה לרב מנחם פרל, ראש מכון צומת, בדבר קריאת מגילה בימי הקורונה. לשאלתו, השנה כל עם ישראל יקראו את המגילה ביום ששי י"ד באדר, אך יהודים רבים ברחבי העולם עדיין לא יוכלו להתכנס ולקרוא את המגילה ברוב עם. מאידך, ניתן יהיה, לכאורה, לקרוא את המגילה באמצעי הגברה או שידור ובכך לשתף רבים יותר בקריאת המגילה. האם הדבר מותר?

 

כעת הוציא הרב פרל תשובה מפורטת, המרכזת את הדיונים ההלכתיים סביב הסוגיה ומביאה את ההלכה, עם התייחסות מיוחדת למורכבות והאתגרים השונים שמביאים איתם ימי הקורונה.

עיקר המצווה

נס פורים, ההשגחה האלוקית הנסתרת, דרך מחשבות אדם ותחבולותיו ופוליטיקה קטנה וגדולה, והצלת עמנו, ייצרו את אחד הימים המיוחדים בשנה, עד כדי כך שיש בחז"ל שהתייחסו להארה האלוקית המתגלה ביום זה כעליונה ביותר מכל השנה כולה ("כיפורים – כפורים"). כל עם ישראל חוגג אותו בשמחה פורצת גבולות. אחת המצוות היותר מרכזיות ביום הזה היא קריאת מגילת אסתר  ו"הַכֹּל חַיָּבִים בִּקְרִיאָתָהּ, אֲנָשִׁים וְנָשִׂים וְגֵרִים וַעֲבָדִים מְשֻׁחְרָרִים; וּמְחַנְּכִים אֶת הַקְּטַנִּים לִקְרוֹתָהּ" (שו"ע או"ח תרפט, א). חובת הקריאה היא ממגילת קלף כשרה. הואיל ובְּרָב עָם הַדְרַת מֶלֶךְ (משלי יד, כח), היינו, יש מצווה שאחד יקראה לכלל הציבור וכולם ישמעו (ביה"ל תרצ, יח) ישנה חשיבות להתכנס למקום אחד ולשמוע את המגילה כולה מבעל הקריאה.

 

התכנסות בעידן הקורונה

אלא שמפאת המגפה נמנעים אנחנו, מאז פורים הקודם, מלהתכנס למקום אחד סגור, עלינו למצוא דרכים חלופיות להרבות בפרסום הנס בקריאת המגילה. דרך המלך, היא להתכנס במיניני הרחוב, מספר אנשים היכולים לשמוע את קולו של הקורא, לבחור קורא שקולו הולך למרחוק, ולהשתדל יותר מבכל שנה, להחזיק בידינו מגילת קלף כשרה, על-מנת לקרא יחד עם הקורא.

 

למבודדים ולחולי הקורונה יהיה נכון יותר שמתנדב יקרא את המגילה בסמוך לחלון או לדלת, כך שיוכלו לשמוע ממגילה כשרה (אין להכניס מגילה המיועדת גם לאחרים לחדר המבודד ובודאי לא לחולה, מטעמי היגיינה וחשש הדבקה). אך מסתבר שיהיו מבודדים וחולים שלא יהיה מי שיקרא עבורם. המרשתת מספקת לכאורה פתרון נפלא, אפשר יהיה להאזין לקריאה ציבורית, ולקרא יחד עם בעל-הקריאה את המגילה. יברך את שלשת הברכות הראשונות לפני שיקרא, אך הברכה האחרונה אינה נוהגת אלא בציבור (שו"ע תרצב, א). קריאה משותפת דרך המרשתת, גם אם היא בשידור חי, אינה נחשבת לקריאה בציבור. קריאה בציבור היא דוקא מנין אנשים (שו"ע תרצ,יח) המקובצים במקום אחד.

קריאת המגילה בשנה שעברה // צילום: אורן בן חקון
קריאת המגילה בשנה שעברה // צילום: אורן בן חקון


 

מאחר ולהלכה אם "עֲשָׂרָה בְּמָקוֹם אֶחָד וְאוֹמְרִים קַדִּישׁ וּקְדֻשָּׁה, אֲפִלּוּ מִי שֶׁאֵינוֹ עִמָּהֶם יָכוֹל לַעֲנוֹת" (שו"ע נה, כ), יש מקום לדון האם כשמתקיים מנין במקום מסוים ומשודר בוידיאו ובקול, רשאי המבודד לשמוע כך את קריאת המגילה, ללא שיקרא גם בעצמו, ולצאת בכך ידי חובתו?

 

קריאת המגילה - 'שומע כעונה' הוא דווקא כששמע מאדם המחויב במצווה, לדעת פוסקים רבים אין יוצאים ידי חובה משמיעת המגילה באמצעים אלקטרוניים. על כן מי שמנוע ממנו להצטרף לקריאת ציבורית, ואין מי שיגמול עמו או עמה חסד ויקרא בפניהם את המגילה, במקום פתוח או מאחורי דלת וכד', ישתדל להקשיב לקריאת המגילה ברדיו או במרשתת (zoom או כל אפליקציה דומה) וכד' בשידור חי, יחזיק בידו מגילה [רצוי מאד, כשרה] ויקרא יחד עם שליח-הציבור מילה במילה. מי שחלילה גם את זה לא מסוגל, ישתדל להקשיב כפי יכולתו לבעל הקריאה.

 

אמן - למעשה, רוב הפוסקים מסכימים שמותר לענות אמן על ברכות המשודרות בשידור חי.

 

עידן הקורונה מאתגר אותנו מאד בנושא הקרבה בין אדם לחברו, בצירוף למניין במקום אחד, במשלוח מנות, וביותר בסעודת פורים. כפי הנראה היום, אסור לקיימה בחיבור משפחות יחדיו. כאן דווקא אפליקציות ותוכנות של קול ומראה  (zoom ודומיו) יכולים לתת משהו מתחושת הביחד. תשב כל משפחה בביתה ויתאחדו עם חבריהם ובני משפחותיהם הרחוקים יותר, נרים יחד כוס יין ונתפלל לשנה של בריאות ויצירתיות, שמחה ושגרה.

 

רבים מאתנו נפגעו קשה מאד מהקורונה, מי חלה ונרפא, מי חלה וטרם נרפא, יש שנותרו צלקות בגופם או בנפשם מהמחלה, ויש שמתו בטרם עת. אחרים קופח מקור פרנסתם, ויש ששלום ביתם התערער. נזכור נא את המצווה העיקרית בחג הפורים - "מוּטָב לָאָדָם לְהַרְבּוֹת בְּמַתְּנוֹת אֶבְיוֹנִים מִלְּהַרְבּוֹת בִּסְעֻדָּתוֹ וּבְשִׁלּוּחַ מָנוֹת לְרֵעָיו. שֶׁאֵין שָׁם שִׂמְחָה גְּדוֹלָה וּמְפֹאָרָה אֶלָּא לְשַׂמֵּחַ לֵב עֲנִיִּים וִיתוֹמִים וְאַלְמָנוֹת וְגֵרִים. שֶׁהַמְשַׂמֵּחַ לֵב הָאֻמְלָלִים הָאֵלּוּ דּוֹמֶה לַשְּׁכִינָה"  (רמב"ם הלכות מגילה פרק ב הלכה יז) – "לַיְּהוּדִים הָיְתָה אוֹרָה וְשִׂמְחָה וְשָׂשֹׂן וִיקָר" – כן יהיה לנו תמיד.

 

את תשובתו המלאה והמורחבת של הרב מנחם פרל, ניתן למצוא באתר מכון צומת טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר