הבוקר (ראשון) ראה אור ספרה האוטוביוגרפי של גליה עוז, ובמרכזו שוטחת הסופרת את יחסיה העכורים עם אביה, הסופר הנודע עמוס עוז, ומאשימה את המנוח באלימות מילולית ופיזית בלתי פוסקת במשך שנות ילדותה.
זמן קצר לאחר היוודע דבר הספר, התראיינה בתו הבכורה של עוז, פניה, ברדיו. שם היא סיפרה כי האשמותיה של אחותה חסרות בסיס. גם האח הצעיר דניאל הגיב לשערורייה, אך בחר לנקוט עמדה מפויסת יותר, הן עם אחותו והן עם אביו.
"אבא שלי לא היה מלאך, רק בן אדם, אבל הוא היה האדם הכי טוב שזכיתי להכיר", כתב בפוסט ארוך ומפורט. "עם דמותו הציבורית היו לי יחסים מורכבים. היו לי ביקורות עליה. למעשה סבלתי ממנה בעקיפין. דווקא בדלתיים סגורות הוא היה האדם הכי טוב שזכיתי להכיר".
עוד כתב על אביו עמוס כי "הוא היה איש ששיפר את עצמו בעיקשות נדירה, החל בנעורים של חוסר-כל וטראומה קשה, ועד שהפך לכור של חום ואכפתיות". עוד ציין דניאל כי המשפחה היתה עבור אביו "הדבר החשוב לו בעולם".
הזיכרון הוא כמו קשת בענן לרואה בין עיוורים או כמו צעקה לשומע בין חירשים. הוא יכול להיות מיידי ומוחשי כל כך שאתה חש...
פורסם על ידי Daniel Oz ב- יום ראשון, 21 בפברואר 2021
בהמשך הפוסט סיפר דניאל כי לעומתו, גליה זכרה שחוותה מצד אביו הורות קשה ומתעללת. "אני בטוח - כלומר, יודע - שיש גרעין של אמת בדבריה. אל תמחקו אותה. אבל גם אל תמחקו אותנו".
לדברי עוז, אחרי שנים של "קשר משפחתי טוב לכאורה, גליה נזכרה במה שהיא זכרה אז כהזנחה". בעקבות כך, האחות הפסיקה לדבר עם ההורים ולבסוף אפילו לא דיברה עם אחיה. "הסדק הראשון באמון שלי נסדק כשגליה האשימה את פניה במשהו שהיה עכשווי, ושידעתי בוודאות שהוא לא נכון", הוסיף.
"אני לא באמת יודע מה הרג את אבא שלי באיטיות", סיים עוז את דבריו, "הסרטן, או הסיוטים ונדודי השינה היומיומיים. הסרטן, או זה שאמי התאבלה, בבכי תמרורים חוזר ונשנה, ש'מתה לה ילדה'".
"גליה היא הרבה דברים, אבל היא לא נכלולית, לא שקרנית ולא מניפולטורית. אנא אל תאמרו אחרת. אנא גם אל תאשימו את אמי ואחותי פניה באיזו קנוניה מופרכת. אבא שלי מת והוא לא יכול לעמוד על דוכן הנאשמים ולטעון לחפותו, גם לא לסנגר על אהוביו".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו