שיעור האבטלה (כולל אנשים בחל"ת) בחודשים מרץ-דצמבר 2020 עמד על 16% בממוצע, לעומת 3.8% ערב משבר הקורונה. כך עולה מדו"ח שוק העבודה, אותו פרסמה היום (חמישי) זרוע העבודה במשרד העבודה והרווחה.
שיעור האבטלה בין הסגרים ביולי-אוגוסט 2020 עמד על כ-10%, ומשקף במידה מסוימת את הפעילות הכלכלית בזמן של שליטה יחסית במגפה והתחלת היציאה מהמשבר התעסוקתי.
קבוצת האוכלוסייה ששיעור האבטלה שלה היה הגבוה ביותר ברוב חודשי המשבר הייתה גברים חרדים. כך למשל, בתקופת הסגר השני, עמד שיעור האבטלה בקרב גברים חרדים על 20%, לעומת 14% בקרב יהודים לא חרדים.
נשים נפגעו גם הן בצורה חזקה יותר בזמן הסגרים. הפער המגדרי בשיעור האבטלה הגיע בשיאו ל-11 נקודות אחוז בסגר הראשון ו-7 נקודות אחוז בסגר השני. עם זאת, בין הסגרים, כאשר המשק היה פתוח ברובו, שיעור האבטלה של נשים וגברים היה דומה.
יוצאי מוסדות להכשרת הנדסאים הצליחו להשתלב
בהסתכלות לפי השכלה, שיעור האבטלה היה נמוך יותר בקרב עובדים משכילים. שיעור האבטלה הנמוך ביותר היה בקרב יוצאי אקדמיה עם 10% בסגר השני ויוצאי מוסדות להנדסאים וטכנאים עם 14% בסגר השני. הנתון הגבוה היה בקרב מי שמוסד הלימודים האחרון שלו היה ישיבה או תיכון והוא עמד על 19% בסגר השני. נתונים אלה מעידים במידה רבה על סוג העבודות שבהן משתלבים בוגרי המוסדות השונים. כך יוצאי אקדמיה ומוסדות להכשרת הנדסאים וטכנאים השתלבו יותר בעבודות שהוגדרו חיוניות לאורך המשבר או שהיו נוחות יותר לביצוע מרחוק.
התחומים שהתעסוקה בהם נפגעה בצורה הקשה ביותר הם המסעדנות, התיירות, האומנות והתרבות. במשלחי יד אלה שיעור האבטלה נע בין 21% ל-69% גם בחודשים יולי-אוגוסט, בזמנים שבהם המשק היה עם מעט הגבלות יחסית לשאר השנה. שיעור האבטלה בתחום מלווי נסיעות, כרטיסנים ומדריכי טיולים היה הגבוה ביותר ועמד על 69%. לאחר מכן ממוקמים בקרים, הנדסאים וטכנאים של כלי שיט וכלי טיס עם 60% אבטלה.
בזמן סגרים, נוספה פגיעה במשלחי יד שכרוכים בקבלת קהל, כדוגמת מוכרים בחנויות ומעצבי שיער.
47% עובדים במקצוע שמאפשר עבודה מהבית
בין משלחי היד שנפגעו בצורה קלה יש עובדים כדוגמת מפתחי תוכנה, ועובדים של מערכות חיוניות כדוגמת מורים ורופאים. שיעור האבטלה של עובדים אלה היה נמוך מ-5% כאשר המשק היה פתוח יחסית - חודשים יולי-אוגוסט. כך למשל שיעור האבטלה בתחום המורים בחינוך העל-יסודי עמד על 5%; של רואי חשבון, של יועצים פיננסיים ויועצי השקעות - 4.7%; ושל כלכלנים, סוציולוגים, פסיכולוגים ועובדים סוציאליים - 4.6%. לעומת זאת, שיעור האבטלה בתחום המנהלים בתחום השירותים המקצועיים עמד על 1.9%.
משבר הקורונה הדגיש את הפער בין עובדים שמשלח היד שלהם ותשתיות ביתם מאפשרים להם לעבוד מהבית ואלה שלא. בחינת פוטנציאל העבודה מהבית לפי משלחי יד בישראל, בדומה לבחינה שנעשתה במחקר של דינגל וניימן (2020), הראתה כי 47% מהעובדים בישראל מועסקים במקצוע שמאפשר עבודה מהבית, גבוה מכל מדינות ה-OECD פרט ללוקסמבורג וגבוה משמעותית מממוצע ה-OECD, שעומד על 38%. עם זאת, שיעור העובדים מהבית בפועל בחודשי הסגר השני היה נמוך יותר.
השיעור הגבוה של פוטנציאל העבודה מרחוק יחסית ל-OECD נובע בין השאר משיעור גבוה יחסית של עובדי הוראה ושל עובדים בענפי טכנולוגיית המידע, היכולים לעבוד מהבית. בחודשים ספטמבר-אוקטובר 2020 27% מהעובדים דיווחו כי עבדו בפועל מהבית.
עובדים יותר מהמותר בחוק
סקר שיזמה זרוע העבודה בנושא נורמות העבודה ממחיש את הפערים בין החוק, נורמות העבודה בישראל וצורכי העובדים. כרבע מהמשיבים העידו כי הם עובדים לעיתים קרובות יותר מהמותר בחוק ו-38% העידו כי הם זקוקים לגמישות רבה יותר בשעות העבודה.
שיעור העובדים שעובדים יותר ממספר השעות הקבוע בחוק לפי שכר חודשי הינו כדלקמן: 43% מאלה שמשתכרים מעל 18,000 שקלים עובדים יותר ממספר השעות הקבוע בחוק, 29% מאלה שמשתכרים 18,000-12,001, 26% מאלה שמשתכרים 12,000-8,001 שקלים, 17% מאלה שמשתכרים 8,000-5,001 שקלים ו-11% שמשתכרים עד 5,000 שקלים.
לדברי מרדכי אלישע, הממונה על זרוע העבודה: "שיעור האבטלה שהאמיר בשנה האחרונה בפרט בקרב עובדים עם מיומנויות נמוכות מחייב השקעה מקיפה בהון האנושי הישראלי, תוך דגש על חיזוק מערך ההכשרה המקצועית וההשכלה הטכנולוגית וקידום תכניות תעסוקה ממוקדות באוכלוסיות הנמצאות מחוץ לשוק העבודה".
רוני שנצר, מנהלת אגף בכיר אסטרטגיה ותכנון מדיניות של זרוע העבודה, הוסיפה: "אם לא נשכיל לדאוג לצמצום פערי המיומנויות בין קבוצות האוכלוסייה השונות ולנגישות של קבוצות שונות להכשרה רלוונטית לשוק העבודה, פרטים רבים ימצאו עצמם מאחור, ויחד איתם גם יושפע כלל המשק".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו