"אופי הלחימה של התקופה האחרונה דורש מאיתנו שיטות אחרות גם בקרב חיילי חי"ר במילואים. כבר לא מספיק לכבוש את הגבעה, אלא יש להגיע למגעים קטנים מאוד עם מינימום נקודות תורפה. זו לחימה שהיתה שמורה בעבר ליחידות מיוחדות".
כך מנתח תא"ל דן גולדפוס, קצין חי"ר וצנחנים ראשי, בראיון ראשון מאז נכנס לתפקידו, את דפוס הלחימה החדש של המילואימניקים הקרביים, שמיושם במתחם אימונים מתקדם שנפתח לא מכבר. קצין בכיר בצה"ל טוען כי בכך הם מתקנים חלק מהליקויים שעליהם הצביע אלוף (מיל') יצחק בריק, ומודה: "יש אמת בביקורת, אנחנו מתקנים את הליקויים אך לוקח זמן להזיז את הספינה". אלא שקצינים במילואים מגיבים לטענות ואומרים שמדובר בטיפה בים, ומצביעים על ליקויים חמורים בהרבה שלא מטופלים.
הנחת היסוד בשיטת העבודה החדשה מתבססת על הבנה שבמלחמה הבאה ייאלצו הלוחמים לפעול בשטח בנוי, מדלת לדלת, בהיקף רחב בהרבה ממה שאליו נדרש לוחם חי"ר בעבר. לכן, שמים בצה"ל כעת את הדגש על לוחמת הפרט של כל חייל ועל הכשרה שמתחילה בטירונות, ברף גבוה במיוחד, ונמשכת עד סוף שירותו של הלוחם במילואים.
במסגרת השינויים, צפוי כל לוחם חי"ר במילואים להתאמן ארבע פעמים בשנה, במתחם חדש בשם "זירת האימונים" באזור שורק שבשפלה.
_0.jpg)
בניגוד לאימונים המוכרים, שבהם מונחים הלוחמים על ידי מפקדיהם, בעצמם מילואימניקים, מתחם זה מופעל על ידי מדריכים של אלביט, מה שמאפשר בחינה של פעילות הלוחמים באופן נקי ומקצועי יותר. נוסף על כך, בשיטה זו הלוחמים אינם נדרשים לבזבז זמן מיותר בהתארגנות, כפי שמוכר היטב למילואימניקים.
"אנחנו רוצים לראות כל הזמן את הלוחם ומה נדרש לשפר כדי להכין אותו לקרב. בשיטה החדשה אין למילואימניקים דקה מבוזבזת. כשהייתי מח"ט מילואים תמיד טענו באוזניי שהלוחמים יושבים ולא עושים כלום. היום אין דבר כזה. מי שמאחר, ילך הביתה", מספר גולדפוס. האימונים בשיטה החדשה זוכים לתשבחות מקיר אל קיר מצד הלוחמים שהתאמנו במקום. "זה האימון הכי טוב שעשיתי ב-11 שנותיי במילואים", אמר אחד ממפקדי הפלוגות.
בעיות לוגיסטיות
אלא שיש גם צד שני ועכור יותר למטבע. לפני שנים אחדות הוחלט כי יחידות החוד במילואים שייכנסו לעומק שטח האויב כבר בתחילת מלחמה, יזכו ליותר ימי אימונים, ואילו האימונים של היחידות הלוחמות האחרות יקוצצו. כך, יחידות צנחנים במילואים זוכות לשבועות אימונים ארוכים בשנה, בעוד יחידות אחרות מקבלות זמן מועט יותר שנפרס על זמן רב. הדבר מעורר תרעומת בקרב מפקדים, שחשים שיחידתם נחשבת לסוג ב' ואינה מוכנה למלחמה. "בונים על כך שהיחידות יתאמנו בזמן המלחמה, אבל מה יקרה אם לא יהיה זמן?" תוהה קצין בכיר במילואים.
זאת ועוד, בזמן שניכר שהשיטה מחזקת את היכולת של הלוחם הבודד, קצינים בכירים במילואים סבורים שמדובר במיתוג בלבד, ושהגדודים והחטיבות אינם ערוכים בגלל בעיות לוגיסטיות חמורות.
.jpg)
"יש חטיבות שריון שאין להן אפילו משאית תדלוק תקינה אחת, וברגע האמת הן יצטרכו למצוא פתרונות דחוקים בשטח. העובדה שאתה מאמן גדוד חי"ר במתקן אימונים זה נורא נוצץ ויפה, אבל הגיע הזמן שהצבא יפסיק להתעסק במיתוג ויעבור למהות. עם כל הכבוד, כוח צבאי ברמת חטיבה ומעלה זה לא רק 'פיו פיו' ב-16-M, אלא הוא צריך דרג לוגיסטי חזק. אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו תרחישים של לחימה בת שלושה שבועות בלי יכולת לוגיסטית מתאימה - מים, דלק, תחמושת. כל זה בא במשאיות".
"האם אנחנו מוכנים לקרב ולנצח בו? כן. האם אפשר לעשות יותר טוב? כן", מהנהן גולדפוס בתגובה לתלונות הללו, "במשך שנים אמרנו לעצמנו ששדה הלחימה משתנה, אבל לא התאמנו את הכשירות של לוחמי המילואים. כעת אנו עושים צעדים בכיוון. בכל מלחמה שנרצה להכריע את האויב המחופר נצטרך להשתמש בכוח קרקעי שעובד בצורה משולבת. האם אנחנו הכי טובים שיש? בעיניי לא, ולכן אנחנו מחזקים את הלוחמים, שיידעו להביא את האקס פקטור".
גולדפוס מתריע שאם השירות הסדיר של הלוחמים יקוצר יותר, הדבר יפגע במוכנות של צה"ל. "המשמעות תהיה פגיעה בלוחמים בשדה הקרב. אנחנו נמצאים בהכשרת מינימום, לוקחים לימון וסוחטים עד הקצה".
בינתיים הלוחמים שמתאמנים בזירת האימונים מרוצים מאוד מהתוצאה. "מדובר בסטנדרט האזרחי הגבוה ביותר שיש, מה שמאפשר לנו להסיר חלודה מהאינסטינקטים הכי בסיסיים של הלוחם – לוחמת הפרט. אחר כך אפשר לקחת את יתר האימונים ולראות איך מתקדמים איתו", מסביר סא"ל יהודה שוויגר, מפקד גדוד צנחנים במילואים בעת אימון במתחם. "הפעם האחרונה שהיה לנו אימון רציני היה במרץ 2019, בין היתר בגלל הקורונה, ומרגישים את החלודה. יש כאן לוחמים שזה המפגש הראשון שלהם עם עולם המילואים וכשזה יום אימון מושקע וטוב, זה ייתן תוצרים טובים לשנים הבאות".
.jpg)
