הפושע ואיש המודיעין מרדכי קידר הלך לעולמו היום (שלישי) בגיל 91, בביתו בלוס אנג'לס. בכך מגיעה לקיצה אחת הפרשיות המורכבות והלא פתורות בתולדות המודיעין הישראלי.
קידר נולד בווילנה בשנת 1929 ועלה לישראל בשנת 1934. בהמשך הוא למד בבית הספר הימי בחיפה ושירת בפלי"ם במלחמת העצמאות. אחרי כן השתתף ככל הנראה בשנת 1951 בשוד בנק אלים בעיר עפולה, שבו נלקחו 10,000 לירות – סכום עצום באותם ימים. בתום השוד ברחו השודדים בג'יפ שחיכה להם בחוץ. שמו של קידר שורבב אל הפרשה אף על פי שהשודדים לא נתפסו.
השוד המתוחכם התרחש שנה אחרי שנרצח נהג מונית בחוף הים של חדרה, כאשר היו שמועות שקישרו את קישר אל הרצח. למרות זאת, אחרי פרשת העסק הביש במצרים גייסו שירותי המודיעין של ישראל את קידר כדי להפעיל רשת ריגול חדשה במדינה. כך בשנת 1957 גויס קידר ליחידת המודיעין 188 שהפעילה סוכנים. הסיבה לגיוסו הייתה המחשבה כי אדם מתוחכם ורב מעללים כמו קידר ישמח לשרת את המדינה וגם ניקוי שמו תוך כדי.
בפועל העלילה הסתבכה כאשר בדירת מסתור בארגנטינה נמצאה גופתו של יהודי בן הקהילה בשם קלמן קליין, שהיה סייען של המודיעין הישראלי בהחדרת סוכנים לקהילה הערבית שהייתה פעילה במדינה ושמרה על קשר הדוק עם מדינות ערב. מי שהיה אמור לפגוש את קלמן קליין ולקבל ממנו סכום של 15 אלף דולר היה קידר, שנעלם אחרי הפרשה.
בשלב הזה קידר יצר קשר עם אנשי המודיעין וטען לחפותו, אך פותה להגיע לישראל. הוא נכלא ללא משפט ומאוחר יותר הצליח ליצור קשר עם ד"ר דוד רודי, הפסיכולוג של אגף המודיעין, שגם גייס אותו לצה"ל. מי שהגן על קידר במשפט החשאי היה עו"ד שמואל תמיר, שלימים היה שר המשפטים של ישראל. בית הדין הצבאי שדן בפרשה הרשיע את קידר בשוד וברצח וגזר עליו 20 שנות מאסר. זאת על אף שקידר טען שהפלילו אותו וכי לא רצח את קליין. למעשה עד היום יש חיסיון על המשפט והראיות שניתנו בו. קידר כונה במשך שנים רבות האסיר איקס. הוא שוחרר מהכלא בשנת 1974, ירד מהארץ לארה"ב והקים חיים חדשים תחת שם בדוי.
אחרי שנים, בשנת 1995 פנה קידר מיוזמתו לרשויות החוק בישראל וביקש משפט חוזר בטענה לחפותו. כראיה לכך הוא הביא את העובדה שהתיק בעניינו משנת 1957 נעלם וציין כי הוא היה קורבן למאבקים בתוך קהילת המודיעין של ישראל בראשית שנות המדינה. אחרי מאבק ממושך ב-15 בינואר 2001 הוחלט כי נשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב, אורי גורן, ידון בבקשת קידר במסגרת שירות מילואים שבו הוענקה לו דרגת אלוף.
המשפט המורכב התנהל והובאה בו טענה שלפיה בהתאם לשעת המוות שנקבעה לקליין, היה לקידר אליבי. התובע הצבאי מנגד טען כי הרופא בארגנטינה לא יכול היה, בנסיבות המקרה, לקבוע את שעת המוות, ביקש לדחות את הערעור וטען כי עבר זמן רב מהגשת הבקשה למשפט חוזר שעליה הכריז קידר כבר בשנת 1975. בנסיבות העניין השופט גורן פסק כי הוא דוחה את הבקשה לקיום משפט חוזר. קידר עתר נגד ההחלטה לבג"ץ, אך שופטי בג"ץ בשנת 2004 לא התערבו בשיקולי בית המשפט הצבאי.
חשוב לציין כי עד יומו האחרון טען קידר לחפותו וציין כי לו היה מבצע את הרצח הוא היה מעלים את הגופה. גם מקורביו טוענים כי נעשה לו עוול. עם זאת, הפרשה ככל הנראה תישאר פתוחה לתמיד, וזאת בגלל אובדן חומר מאותם ימים וצו איסור פרסום על חומרים אחרים.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו