במיצוי נכון של ההזדמנות, נאום הרמטכ"ל רא"ל אביב כוכבי השבוע היה מלאכת מחשבת של העברת מסרים אסטרטגיים.
לנוכח מגמות השינוי המתהוות בזירה האזורית ובזירה הגלובלית - שבהן כמובן תהליכי השינוי כרוכים בהחלפת הממשל בוושינגטון - הרמטכ"ל פנה בדבריו באופן ישיר ביותר אל קשת נמענים רחבה. משמעותם של המסרים חייבת להתפרש בהקשר הנסיבתי המיוחד שבו נאמרו, בהתאם לכל אחד מן הנמענים שאליו כוונו. רשימת הנמענים מתחילה בציבור הישראלי, עוברת דרך הנהגת האויבים בכלל הזירות המאיימות ומסתיימת בזירה הבינלאומית, במיקוד לבית הלבן.
לא היה זה דיבור לתכלית יחצ"נית אישית, אלא מרכיב חיוני במרקם העשייה האסטרטגית. לנמען הישראלי, הנאום היה תזכורת לעובדה כי בעודנו עוסקים בשלנו, בקשיי הקורונה ובמאבקים פוליטיים, הולכים ומתגבשים איומים הדורשים מכולנו התכוננות ובניית מענה מתאים. העניין המיידי שעורר הנאום בכלל מנהיגי האזור מעיד כי הנמענים קלטו כי מדובר במסרים שאין להתעלם מהם.
בהשוואה לנאומי רמטכ"ל שהפכו לנאומי מורשת, דוגמת הספדו של משה דיין על קברו של רועי רוטברג, נאומו של כוכבי מוקד באורח ענייני בסקירה מקצועית, במעבר שיטתי מזירה אל זירה. למרות הפירוט שהוקצה למגוון הזירות, מרבית התגובות בשיח הישראלי מוקדו בסוגיה האיראנית. אזהרת הרמטכ"ל מפני שיבה למתווה הסכם הגרעין של הנשיא אובמה, בליווי התביעה לבנות ולהכין את צה"ל ליכולת התקפית רלוונטית, התקבלו בחרדה בעיקר בקרב בכירים לשעבר במערכת הביטחון, שתמכו לאורך כל הדרך בהסכם הגרעין שבוטל בידי הנשיא טראמפ. כאן בדיוק תעוזתו של כוכבי בהדגשת המסר שמאז נחתם הסכם הגרעין הקודם, חלו שינויים משמעותיים.
במבט אל המינויים החדשים בממשל ביידן - שבחלקם היו משולבים לעומק בהתנהלותו של ממשל אובמה בסוגיות המזרח התיכון - המסר שהציב הרמטכ"ל לא רק מזמין אותם ללמוד ולהפנים את מגמות השינוי שחלו מאז, אלא אף מתריע מפני מה שנראה כמגמה להמשיך את מה שהפסיקו בינואר 2017, כאילו מאום לא התרחש בינתיים. גם אם פני הממשל האמריקני למשא ומתן מחודש עם טהרן, למוכנות רצינית של צה"ל לפעולה צבאית יהיה תפקיד מועיל.
נושא לא פחות משמעותי בדברי הרמטכ"ל היה ההבהרה לצבאות הטרור חיזבאללה וחמאס כי בחירתם לפעול מתוך הערים והכפרים בקרב האוכלוסייה האזרחית, לא תכבול את ידיו של צה"ל מפגיעה מכרעת בהם. לאזהרה זו ארבעה נמענים ישירים: בראש ובראשונה, מנהיגי חמאס וחיזבאללה. הנמען השני הוא הקהילה הבינלאומית. הנמען השלישי הוא האוכלוסייה האזרחית בעזה ובלבנון, שבעל כורחה שוכנת בסביבה שהפכה למטרות צבאיות לגיטימיות לתקיפה. והנמען הרביעי: החברה הישראלית, שאליה פנה הרמטכ"ל בהצהרת התחייבות לפעול ביעילות להגנתה מפני אש האויב.
ריבוי המסרים והנמענים עושה את הנאום למסמך מצביאותי מכונן הראוי לעיון מעמיק.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו