קליין התייחס לאומדן הראשוני של האוצר, שלפיו יחס החוב־תוצר לשנת 2020 יסתכם בכ־73% - עלייה של כ־13% אמנם בהשוואה ל־2019 – נמוכה מהתחזיות המוקדמות וממדינות מפותחות אחרות. "כיום בעקבות רכישות בנק ישראל, ובשל העובדה שפחות מ־10% מהחוב הישראלי הוא חוב חיצוני, אין איום על דירוג האשראי של ישראל השנה או על עלויות הגיוס הממשלתיות".
עם זאת, קליין מציין כי העלייה ביחס החוב לתוצר תימשך גם השנה, ותטפס לכ־80% בתום 2021 - כשהאתגר הגדול לממשלה יהיה לשנות את המגמה בשנים הבאות. יצוין כי על פי תחזיות מקומיות ובינלאומיות, ישראל תצליח בכך – בהנחה שהחיסונים ייתנו אותותיהם ורוב מוחלט מאוכלוסיית ישראל תהיה חסינה לנגיף.
איתות חזק להתאוששות
בתחזית מצוין גם הפרסום של בנק ישראל על עליית המדד המשולב לחודש דצמבר ב־0.5%, שמשלים עלייה של 1.1% בחודשיים האחרונים של 2020. לדברי קליין, עליית המדדים מהווה "איתות ברור להתאוששות המהירה של המשק לאחר הסגר השני". אמנם בינואר נראה חזרה של המדד לטריטוריה שלילית, בעקבות הסגר השלישי וההחמרה של ההגבלות, אך הנתון מאותת על כך שכשההגבלות יוסרו נראה שוב חזרה מהירה לפעילות של המשק. הציפיות לאינפלציה המשיכו לעלות גם בשבוע האחרון, בתמיכת הפיחות בשקל, ובהראל מעריכים כי היא תסתכם השנה ב־0.7% - ובכך יכסה על אינפלציה שלילית של 0.7% בשנה החולפת.
הממשל יהיה סבלני לסין
בתוך כך, בארה"ב שרת האוצר הנכנסת של ביידן, ג'נט ילן, הודיעה על תמיכה בהרחבה נוספת של ההוצאות הציבוריות, בסך כ־2 טריליון דולר, מעבר לתוכנית של 900 מיליארד דולר שכבר אושרה בתקופת טראמפ. נגיד הבנק המרכזי לא צפוי לשנות את הריבית - כפי שהתחייב עד לסוף 2023. ילן הדגישה את ההיסטוריה הקלוקלת של סין לגבי שמירה על קניין רוחני, והתמיכה של הממשלה בחלק מהענפים שגורמת למחירי היצף. מנגד דוברת הבית הלבן אמרה שהממשל החדש יהיה "סבלני" כלפי סין, וישקול לבטל את הצו של טראמפ להרחיק מהבורסה האמריקנית חברות סינית המפירות זכויות אדם.

באירופה נראה שהתוצר מתכווץ עם תחילת השנה. הבנק המרכזי בגוש היורו מגיב באיחור, כשהותיר את הריבית ומדיניות רכישות החירום שלו, על סך 85.1 טריליון יורו - ללא שינוי. ארגון הסחר פרסם שסין עקפה לראשונה את ארה"ב כיעד העיקרי להשקעות ישירות זרות. בשנת 2020 נהנתה סין מהשקעות של 163 מיליארד דולר, כשארה"ב היתה שנייה לה עם 134 מיליארד דולר - ירידה חדה של קרוב ל־50%, אז היקף ההשקעות הזרות בה הסתכם ב־250 מיליארד דולר. באירופה ההידרדרות בעקבות הקורונה היתה משמעותית עוד יותר - ירידה של 71% ב־2020 בהשוואה לשנה שלפני, עם ירידות בולטות בבריטניה, בספרד וברוסיה.