נראה כי המשא ומתן המקרטע בין מפלגות גוש השמאל, לצורך איחוד לקראת סגירת הגשת הרשימות בשבוע הבא, נובע בעיקר מחוסר מנהיגות במחנה.
כשאיש לא מעוניין לאפשר לאף אחד מראשי המפלגות את ההובלה, הפיצולים וריבוי המפלגות נשארים. דברים עוד יכולים להשתנות ברגע האחרון, אבל כבר עכשיו אפשר כנראה לקבוע כי גוש השמאל יתייצב בקו הגמר עם מפלגות שינשרו בדרך, או עם קולות שיבוזבזו על מפלגות שלא יעברו את אחוז החסימה.
בגוש הימין הדברים נראים ברורים יותר. כמו בפעם הקודמת, גם הפעם יפשיל ראש הממשלה את שרווליו ויטמון ידיו עמוק במתרחש במפלגת הציונות הדתית, כדי להבטיח שהפעם יגיע המחנה הלאומי ערוך ומוכן לבחירות באופן המיטבי ביותר.

במילים אחרות: הכנסתו של איתמר בן גביר מעוצמה יהודית לרשימת הימין המאוחדת. אם יצליח, על נתניהו רק יהיה לוודא שימינה והציונות הדתית עוברות את אחוז החסימה. אם יצליח, יהיה זה תיקון למערכת הבחירות הראשונה של 2019, שבה הפסיד ראש הממשלה קואליציית חלומות רק בגלל 1,400 קולות שהיו חסרים לימינה, שנפלה מתחת לאחוז החסימה בשל קמפיין שתיית קולות אגרסיבי מדי שניהל הליכוד.
לתמונה הברורה של גוש הימין צריך להוסיף כוכבית: אפשרות שעליה דיברו בתחילת מערכת הבחירות, של איחוד אפשרי בין ימינה לתקווה חדשה, עשויה לצוץ ברגע האחרון בשל הירידה הגדולה במספר המנדטים של שתי המפלגות. עדיין מדובר בתרחיש שסיכוייו קלושים.
בשמאל התמונה מורכבת בהרבה. למרות מיני־מפלגות שצמחו מאז ההכרזה על הבחירות כפטריות אחרי הגשם, נראה שאיש לא טורח שם לחבר את השורות ולהביא למפה הגיונית ויעילה יותר. מרב מיכאלי, שנבחרה לראשות מפלגת העבודה, מנסה להכניס את רון חולדאי תחתיה ולרוץ לרשימה אחת, אבל לא מכוונת כרגע גבוה יותר, לחיבור נוסף, נגיד עם יש עתיד.

יאיר לפיד יהיה מוכן להתחבר כמעט עם כל מי שיהיה מוכן לבוא, ובלבד כמובן שהוא עצמו יעמוד בראש הרשימה ובראש המחנה. זה משאיר מפלגות רבות שהתפצלו, ויגרום לבזבוז אלפי קולות, ואולי ליותר מכך: עפר שלח, ירון זליכה, בני גנץ, דני יתום, בוגי יעלון. רשימה חלקית.
החל מסגירת הרשימות בשבוע הבא, התמונה הפוליטית תהיה בהירה וברורה הרבה יותר. יחסי הכוחות ילכו וילבשו צורה, ורק שאלה אחת תישאר באוויר עד לתוצאות האמת. אותה שאלה שנשאלה כל שלוש מערכות הבחירות האחרונות: האם יצליח הפעם נתניהו להשיג 61 מנדטים של קואליציית ימין - או שוב לא.
הפעם התנאים מסוכנים יותר מבחינתו. קואליציה חליפית היא רק אחד מהם. מערכת בחירות נוספת, שבמהלכה עשוי בני גנץ להחליפו בתפקידו, נראית מאיימת יותר, במקרה שגנץ אכן יהיה בכנסת הבאה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו