בראיון מ-2014 הגדיר אביב גפן את המוזיקה של בלאקפילד, ההרכב שלו ושל סטיבן וילסון, כנטולת ז'אנר ספציפי להשתייך אליו. "היא הכל", אמר אז, והסביר שבכל הנוגע להגדרות - בלאקפילד היא להקת מטאל, פרוגרסיב ופופ. הכל פרט להיפ הופ בערך. הוא לא טעה, אגב. גם היום, כמעט שני עשורים לאחר הקמתו, עדיין מדובר בהרכב שמסרב להצמד לסגנון אחד.
זה בא לידי ביטוי ביתר שאת ב-"For the Music", אלבום האולפן החדש והשישי של הלהקה. תקליט שמצליח בכפיפה אחת להשמע נאמן לצליל המקורי של בלאקפילד, שהוגדר ב-2003 עם סינגל הבכורה "Hello", ועדיין מזגזג בין סגנונות. ממש כמו גפן עצמו, זיקית מוזיקלית ותיקה שלצד שימור קהל המעריצים הוותיק, ידע תמיד להתאים את עצמו לרוח הזמנים ולאסתטיקה הפופולרית במוזיקה.
מפתה להשוות בין רוחו של אביב לרוחה של בלאקפילד, ולכן נעשה זאת. במיוחד לאור העובדה שבלאקפילד היום כבר אינה בייבי משותף של הישראלי ושותפו הבריטי, כמו שהיא פרויקט בהובלתו האמנותית של גפן. לא שאיש להקת פורקיופיין טרי לשעבר לא נוכח כאן. הוא בהחלט חלק חשוב מהצליל והליריקה של ההרכב, ותורם לו מקולו ומצליליו. אבל בכל הנוגע לכיוון ולחזון - אלה מוכתבים בלעדית כעת על ידי אביב, שעסוק בימים אלה גם בצילומי סדרה על חייו, וככל הנראה גם בחזרה לכסא השופט בטלוויזיה, הפעם ל"כוכב נולד" בעונתה הבאה.
אבל החדשות הבאמת משמעותיות בכל הנוגע לבלאקפילד מודל 2020, הן עצם החתמתה בחברת "וורנר רקורדס". גפן תמיד נמנה עם המוזיקאים הישראלים שקרצו לחו"ל והשקיעו משאבים לצרכי פריצה שם (עוד הרבה לפני שזה נהיה סטנדרט). ייתכן שאלבום חדש של ההרכב האקלקטי שלו הוא צעד נוסף בהגשמת חלום הפריצה.
זה גם מסביר מדוע נבחר השיר "Summer's Gone", הפופי שבשירי האסופה, להיות הסינגל המוביל מתוכה. חרף מקורותיהם המצויים עמוק בצליל הגיטרות, וילסון ובמיוחד גפן מבינים דבר או שניים ברוח הזמנים. ועל כן, בין שירים שיכלו באותה מידה לצאת באלבום הראשון שלהם, כמו הרצועה "Falling" ושיר הנושא המצוין, משובצות להן פנינות פופ. לא, לא מהסוג שדואה ליפה תשיר לכם. יותר מהזן של קולדפליי, יו-2 או פלסיבו, כפי שניכר ב-"Under My Skin" ההמנוני ומכוון האצטדיונים.
יש כאן גם רגעים מאוד סטיבן וילסונים מהורהרים ("Over &Over"), ושירים גפניים מובהקים. לא רק סגנונית, אלא באמת שירים מוכרים של המוזיקאי הישראלי - בתרגום לעברית. "It's so Hard" הוא למעשה גרסה אנגלית של "האם להיות בך מאוהב", ולא ממש קשה לנחש מהו הלהיט שבבסיסו של "White Nights". זו לא הפעם הראשונה שהלהקה מעניקה טיפול חו"לי לשיר של גפן, זה נעשה בעבר עם "עכשיו מעונן", "צלקות" ואחרים. אבל במצב הנוכחי - עם חוזה בינלאומי וכשההחלטות הניווטיות נמצאות בידיו של גפן בלבד, די ברור שבלאקפילד, יותר מתמיד, היא השלוחה של הזמר להצלחה בנכר. או בקיצור: בלאקפילד הוציאה אלבום שנשמע כמו בלאקפילד, וחובביה הוותיקים ימצאו כאן רגעים יפים. עכשיו המשימה היא להכיר אותה לקהל חדש וצעיר.