הבורסה בתל אביב מסיימת את השבוע בעליות – למרות הידוק הסגר והמהומות בארה"ב. בתום יום המסחר אתמול נרשמו עליות בכלל המדדים המובילים עד לרמה של 1.5% (ת"א 35). הנפט חצה את רף ה־50 דולר לראשונה מאז פברואר – בטרם החלה הקורונה להשפיע על הכלכלה.
התשואה על האג"ח הממשלתי של ארה"ב לטווח של 10 שנים עלתה מעל ל־1% - לראשונה מאז מארס. הבנק העולמי חוזה כי בשנה הקרובה תהיה צמיחה של כ־4% ברחבי העולם, לאחר התכווצות של 4.3% בשנת 2020. במזה"ת הכלכלות הצטמקו ב־5% (כולל ישראל), ויצמחו ב־2.1% בשנה הקרובה. תחזית הצמיחה העולמית לעשור הקרוב יורדת ל־1.9%, לעומת 2.1% לפני הופעת הקורונה.
בתוך כך, בנק ישראל הודיע אתמול כי רכש בחודש דצמבר מטבע חוץ בהיקף של 4.4 מיליארד שקל – כך עולה מנתונים שפרסם הבנק. יתרות מטבע החוץ של הבנק הסתכמו בסוף שנת 2020 ביותר מ־173 מיליארד דולר - גידול של כ־6.3 מיליארד בהשוואה לסוף חודש נובמבר וזינוק של קרוב ל־40% בהשוואה לסוף 2019, אז הסתכמה יתרת מטבע החוץ ב־126 מיליארד. בסך הכל, היתרות שוות ל־43.3% מהתמ"ג.
למרות הרכישה המאסיבית של מטבע חוץ מצד בנק ישראל, מתוך הנחת יסוד כי פעולה זו תסייע ליצואנים להתמודד עם השקל המתחזק, הדולר ממשיך לצלול ונסחר נכון לאתמול בערב מתחת ל־3.2 שקלים – שפל של כחצי יובל. המשבר של הדולר אינו רק ביחס לשקל אלא למרבית המטבעות בעולם, ונובע במידה רבה מהדפסה מאסיבית של המטבע על מנת לממן את תוכניות הסיוע למשק בשווי מצטבר של טריליוני דולרים.
כמו כן, קיים חוסר ודאות בעולם הכלכלי לאור חילופי השלטון המתקרבים בארה"ב, כשהשבוע התברר כי הדמוקרטים ישלטו לא רק בבית הלבן אלא גם בשני בתי הקונגרס (בית הנבחרים והסנאט). בשל כך מרחב התמרון של השמאל האמריקני לממש מדיניותו הכלכלית יהיה גדול במיוחד.
בנק ישראל מפרסם גם את נתוני העמדת האשראי לטובת המערכת הבנקאית (הלוואות לטווח ארוך), שמהם עולה כי יתרת ההלוואות לטווח ארוך למערכת הבנקאית לטובת העמדת אשראי לעסקים קטנים הסתכמה בסוף דצמבר ב־19.6 מיליארדי שקל – עלייה של כ־20% בתוך חודש וזינוק פי 16 מאז הפעם הראשונה שבה הופעל מנגנון העמדת האשראי לטווח ארוך, באפריל האחרון, בסכום של 1.2 מיליארד שקל. יתרת רכישות איגרות החוב הממשלתיות עמדה בסוף השנה על 46.2 מיליארד שקלים.