"לא כדאי לכם", הזהרתי את נציג חברת UME, שביקש שאבחן את הקטנוע החשמלי הסיני NIU NQI. "אני ירושלמי שמכיר בעיקר עליות, וגם לא רזה במיוחד. הקטנוע הזה נראה לי יותר מתאים לבחורות דקיקות שנוסעות בתל אביב לים, בלי עליות". אבל הוא התעקש שהקטנוע יעמוד במשימה, וה-NIU הקטן עשה את כל הדרך לבירה, וחנה אחר כבוד ליד האופנוע הדי כבד שלי, נראה קצת כמו בנו הקטן. הסתכלתי עליו בסקפטיות. האם זה הדבר שישנע את 187 הס"מ ו-100 הק"ג שלי בעליות של ירושלים?
צילום: יוני ריקנר
עיצוב
בניגוד למראה המקומר והאווירודינמי של רוב הקטנועים החדשים, ה-NIU מעוצב בקווים ישרים, מינימליסטים, כמעט כמו הלמברטות של פעם. הוא קצר, נמוך יחסית (79 ס"מ) והפנס ממוקם לא על הכידון אלא בין הכידון לגלגל הקדמי. הוא משדר פונקציונליות, ועם זאת – הצליח לסובב לא מעט ראשים. את הזוויות הישרות שלו שובר פנס קדמי (LED) עגול וייחודי בחזית.
למי שהתרגל לאופנועים או קטנועים גדולים, ה-NIU נראה במבט ראשון כמו צעצוע, מיני-קטנוע כזה. במבט שני, מבינים שפשוט לא צריך יותר: טנק דלק - מיותר, מנוע – על הגלגל האחורי, אגזוז – לא כאן. הגודל לא קובע, והתוצאה הסופית נעימה לעין.
סוללות ומערכת הנעה
המנוע החשמלי מתוצרת בוש מורכב על הגלגל האחורי ומגיע להספק של 3,500 וואט, שהם בתרגום לכוחות סוס כ-4.75 – ועוד נחזור לנתון הזה. צמד סוללות של פנסוניק בקיבולת של 35Ah (בדגם ה-PRO) מאפשר טווח רכיבה "על הנייר" של כ-130 קילומטרים ברכיבה עירונית.
סוללה אחת מורכבת מתחת למושב הנהג, והשנייה מתחת למדרך הרגליים של הקטנוע. לאחר כמה הטענות נמצא כי זמן הטעינה הממוצע עומד על כ-6.5 שעות לטעינה מלאה, כאשר ניתן לפרק ולטעון כל סוללה בנפרד, או להטעין את שתיהן ביחד באמצעות שקע ייעודי מתחת למושב. עלות החשמל להטענה מלאה - כ-4 שקלים.
כמו כל כלי חשמלי, גם ל-NIU אין גיר, ואת מערכת ההנעה ניתן לכוון ל-3 מצבים: E-Save שמגבילה את המהירות ל-20 קמ"ש, Dynamic עד 50 קמ"ש, ומצב Sport שיאפשר מהירות של עד 80 קמ"ש (במישור). מערכת ההנעה מתכווננת לעוצמת הבלימה הרגנרטיבית, שנועדה לאגור חשמל לסוללות בהאטה או עצירה. במצב Sport היא כמעט בלתי מורגשת, במצב Dynamic מורגשת בלימה מוגברת של המנוע החשמלי בלחיצה על המעצור, ובמצב E-Save המנגנון הרגנרטיבי נכנס לפעולה כמעט אלימה, ולמעשה בולם את הקטנוע בחוזקה בכל ליטוף של ידית המעצור.
טכנולוגיה
הממתקים הטכנולוגים העיקריים נמצאים על ומתחת ללוח המחוונים, שמשנה צבע בהתאם לתאורה בחוץ (לבן במהלך היום וצבעוני בלילה). ה-NIU מחובר בכל רגע נתון, גם כשהוא מכובה, לענן באמצעות מודם G5. הוא משדר באופן רציף את מיקומו באמצעות GPS + GLONASS, ויודע לבדוק את כל המערכות השונות שלו מרחוק, בעזרת 32 חיישנים שמשדרים מידע לאפליקציה ייעודית, החל ממצב הסוללה וכלה בלחץ האוויר בצמיגים.
לוח המחוונים הדיגיטלי מראה בכל רגע נתון את מצב הטעינה, הטווח שנותר, תצרוכת החשמל ברגע נתון עם חיווי באמצעות נורת ECO על תצרוכת אופטימלית, או על אגירת החשמל במצב האטה. המערכת בודקת את מצב הקטנוע לא פחות מ-200 פעמים בדקה, ומנטרת את כל המכלולים של הקטנוע: החל מחוט קרוע וכלה בתזוזה של הקטנוע לכל כיוון, באמצעות חיישני תנועה על 3 צירים. במקרה של תזוזה המערכת מפעילה כמובן את האזעקה, אך גם שולחת הודעת "פוש" לסמארטפון של בעל הקטנוע, שמסבירה מה בדיוק קרה, ומתי. לא יהיה קל לגנוב את ה-NIU.
באפליקציה ניתן לראות את המסלולים האחרונים, את צריכת החשמל הממוצעת ולבצע בדיקת מכלולים מקיפה.
אבזור ונוחות
המושב מעט קצר (60 ס"מ) אך לא ימנע ממכם להרכיב בנוחות נוסע נוסף – אלא אם לשני הנוסעים ממדים דומים לשלי. הריפוד קשיח במידה ולא שוקע. ה-NIU מגיע עם שקע USB להטענה מהירה, כשלצדו תא נוח ועמוק לאחסון הסלולרי. הסוללה שיושבת מתחת למושב לוקחת את ה"בגאז'" הקלאסי של הקטנועים, ולא ניתן לאחסן קסדה או כל דבר אחר מתחת לכיסא - אלא אם שולפים משם את הסוללה ומאבדים חצי מהטווח. יש מתלה לשקיות/סלים מתחת לכידון, אולם למי שנדרש חלל אחסון קבוע ומוגן – כדאי לשקול את גרסת Cargo לשוק המוסדי, שכוללות גם סבל וארגז.
אבזור נוסף שלא קיים ברוב האופנועים והקטנועים הוא בקרת שיוט (קרוז קונטרול). ממש כמו במכונית ניתן לקבע מהירות מסוימת, ללחוץ על הכפתור – ולהרפות מהמצערת. לחיצה על הבלם או לחיצה נוספת על הכפתור – תחזיר את הקטנוע למצב נסיעה רגיל.
יוצאים לדרך
לחיצה קצרה על כפתור ה-Start לא מעוררת לכאורה שום תגובה לבד מנורת Ready שנדלקת בלוח המחוונים, אבל הקטנוע מונע. אני מכוון למצב Sport, מסובב את המצערת - ונזרק אחורה בתדהמה. לקטן הזה יש תאוצה מדהימה שלא תבייש גם קטנועים גדולים ממנו בהרבה. הוא צובר מהירות בקצב גבוה עד ל-40 קמ"ש ובקצב מעט איטי יותר עד ל-70-80 קמ"ש – וכל זאת בדממה מפחידה.
כרגיל בבירתנו, כבר לאחר כ-300 מטר הגעתי לעלייה הראשונה. ה-NIU "אכל" אותה בחרישיות אדישה במהירות של 60 קמ"ש – די והותר לקצב עירוני. מאוחר יותר אגלה שבעליות ארוכות יותר המהירות הסופית תקטן לכ-55 קמ"ש – אך צריך לקחת בחשבון את משקל הרוכב: רוכבים או רוכבות צנומים יותר (רובכם, למעשה) יזכו להרבה יותר קמ"שים בעליות.
בתנועה עירונית, ה-NIU מגלה את יתרון הממדים הקטנים יחסית: רדיוס הסיבוב קטן, ויכולת הצידוד מאפשרת להשתחל בקלות גם ברווח הצר שמשאירים נהגים פחות מתחשבים ברמזורים. המראות לעומת זאת ממוקמות מעט צמוד מדי עבור רוכבים שגבוהים מ-1.80. מערכת הבלימה אמנם נטולת ABS, אך בלמי הדיסק בשילוב עם המערכת הרגנרטיבית מספקים עוצמת בלימה מספקת בכל מהירות.
למעשה, המגרעה היחידה שמצאתי, היא מערכת המתלים: שילוב של בולמים קשיחים, מנוע שמורכב על הגלגל האחורי ומרכז כובד נמוך, אמנם מצמיד את ה-NIU לאספלט - אבל מעביר כל גבנונית קטנה בכביש היישר לעכוזכם, ולידיים האוחזות בכידון. מכשולים גדולים יותר כמו פסי האטה, הוא חוצה בנוחות סבירה.
חרדת הטווח
"חרדת הטווח" היא מושג שנולד למציאות של כל נהג ברכב חשמלי באשר הוא: האם החשמל בסוללות יספיק, או שאתקע בכביש בלי זרם ובלי וללא מושיע. שהרי לא כמו ברכב עם מנוע בעירה פנימית, לא ניתן לקחת בקבוק דלק מהתחנה הקרובה.
כאמור, לפי דף הנתונים של היצרן, דגם ה-PRO אמור לספק טווח של כ-130 קילומטרים, כאשר בחיים האמיתיים – לרוב מדובר בפחות. זה די והותר לכמה ימים של נסועה עירונית רגילה - מהבית לעבודה, פלוס סידורים אחה"צ. אבל מה יקרה אם אשכח להטעין בלילה?
אז לקחתי את ה-NIU לסיבוב מקיף ירושלים: מפסגת זאב בצפון, ליער ירושלים במערב, תלפיות במזרח ועד למושב אבן ספיר דרומית לעין כרם – ובחזרה. נסעתי במהירות עירונית ממוצעת, כשבירידות העברתי למצב Dynamic כדי לאגור מתח בסוללה. כשמד הקילומטרים התקרב לתלת-ספרתי ומד הסוללה ירד ל-30% - החלה להתגנב חרדת הטווח: האם להאט משמעותית ואפילו להעביר למצב הזחילה E-Save? להעדיף את הדרך הקצרה עם העלייה או את הדרך הארוכה במישור? ולמי מחברי יש טנדר?
אחרי כמעט מאה קילומטרים על מד המרחק, 20% סוללה ומעט יותר אדרנלין בדם, הגעתי הביתה. המחסום, אולי פסיכולוגי, של טווח של 100 קילומטרים - נחצה.
שורה תחתונה
ה-NIU הוא פתרון תחבורתי-עירוני חכם, ירוק וחסכוני, ויענה על הצרכים של מרבית הרוכבים בתוך הערים הגדולות. הוא עונה על רוב הדרישות: טווח מספק, טכנולוגיה, מנוע חזק וכושר תמרון גבוה. ה"אס" שלו הוא כמובן עלות התפעול: שקל אחד לכ-30 קילומטרים, וביטוח בקטגוריית 50 סמ"ק (כ-2,000 שקל לשנה), שזול בכמעט 50% מעלות ביטוח של קטנוע 125 סמ"ק. עלויות המוסך למנוע חשמלי שלמעשה לא דורש כמעט טיפול, הן זניחות. לסוללות ולמנוע יש אחריות יצרן של שנתיים.
אבל הוא לא בהכרח יתאים לכל אחד: למי שאין אפשרות להטעין אותו מהחצר או מחניה תת-קרקעית עם שקע חשמל, סחיבת הסוללות הגדולות והכבדות יחסית (11 ק"ג כל סוללה) עלולה להיות תיק לא קטן. גם עלויות הרכישה - 16,490 שקל לגרסת ה-Sport ו-20,990 שקל לגרסת ה-Pro שנבחנה, יקרות מרוב קטנועי ה-125. למי שמתכנן נסיעות מחוץ לעיר או על כבישים מהירים – גם אם זה רק לפרברים – עדיף לשקול כלים מהירים יותר.
בשורה התחתונה, למי שבתפריט שלו רשומה בעיקר נסועה עירונית רגילה עם קורקינט חשמלי או תחבורה ציבורית - הוא יהיה שווה את ההשקעה. ההפרש בעלות הרכישה יתקזז עם עלויות השימוש הנמוכות, וחוויית הנסיעה הייחודית כשרק הרוח מזכירה שאתה בעצם בתנועה – פרייסלס. אולי אפילו שווה להשקיע בפתרון יצירתי אם אתם גרים בבניין קומות - כבל מאריך מהמרפסת או ארגון של עמדת הטענה (שקע רגיל) על יד הבית.
קטנועים חשמליים דוגמת NIU הם ככל הנראה חלק מהעתיד הקרוב של הרכב הדו-גלגלי, כמו קרובת משפחתו על 4. יש שיתקשו להיפרד מנהימת המנוע, מהתחושה, מהריח של אופנועי בערה פנימית. לכל השאר שמחפשים פתרון תחבורתי בטוח, מהיר ונוח הרבה יותר מאופניים או קורקינט חשמליים - NIU נותן תמורה מלאה ויותר.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו