מניתוח של מכון היצוא עולה כי היצוא מישראל ירד השנה בכ־3%, להיקף כולל של כ־107 מיליארד דולר. מנגד, שיעור הירידה בסחר העולמי צפוי להסתכם בכ־10% - על פי התחזית העדכנית של קרן המטבע הבינלאומית. סך יצוא ההיי־טק גדל בכ־7% והוא מהווה כיום יותר ממחצית מסך היצוא הישראלי.
במכון חוזים כי ב־2021 ירשום היצוא המקומי גידול של כ־7%, לרמה של כ־115 מיליארד דולר.
הפגיעה הדרמטית ביצוא שירותי התיירות, הסחורות, השירותים והתחבורה קוזזה עם העלייה החדה ביצוא של שירותי תוכנה ומחקר ופיתוח (מו"פ). יצוא שירותי התיירות והתחבורה ירד בשיעור של כ־45% בעקבות מגיפת הקורונה.
היצוא בסקטור הסחורות הסתכם בכ־54 מיליארד דולר (ירידה בשיעור של כ־4%). היצוא התעשייתי כולל התאמות, המהווה כיום כ־90% מסך יצוא הסחורות, הסתכם בהיקף של כ־49 מיליארד דולר (ירידה של 3%). היצוא החקלאי ויצוא היהלומים, הרושם שפל של כ־20 שנה, ירדו כל אחד בכ־9%.
ייצוא הסחורות (ללא יהלומים) לאזורי הסחר התאפיין השנה במגמה מעורבת. היצוא לאיחוד האירופי צנח בכ־14%, להיקף של 14 מיליארד דולר, לאחר עלייה של 3% בשנה החולפת. היצוא לארה"ב רשם ירידה קלה של כ־3% והסתכם בכ־20.5 מיליארד דולר. היצוא לאסיה נותר ללא שינוי והסתכם בכ־10 מיליארד דולר.
על פי אומדני מכון היצוא, סך יצוא שירותי ההיי־טק הסתכם השנה בכ־37 מיליארד דולר - עלייה של 11% בהשוואה לשנת 2019. שותפות הסחר העיקריות ליצוא היי־טק מישראל הן ארה"ב (40%), מדינות האיחוד האירופי (19%) ואסיה (17%).
על פי תחזית המכון, בשנת 2021 צפוי הסחר העולמי לגדול בכ־8%, בעיקר מהתאוששות ביצוא שירותי התיירות והתחבורה, וכן מהמשך הגידול ביצוא שירותי ההיי־טק, אם כי בשיעור מתון יותר.
"אני מאמין שבשנה הבאה, בתום משבר הקורונה, נגדיל את היקף היצוא בכלל ובחברה הערבית בישראל בפרט", אמר שר הכלכלה והתעשייה, עמיר פרץ. גדי אריאלי, מנכ"ל מכון היצוא, הוסיף: "הנתונים הללו מעידים על חשיבותו של היצוא ועל תרומתו המכרעת לשמירת המשק הישראלי חזק ויציב".
