הסצנות ב"חזרות" שקרו במציאות

אחת הדמויות הבולטות בסדרה "חזרות" היא של ורה, מנהלת התיאטרון הקשוחה שמגלמת יבגניה דודינה • הדמות מבוססת על מנכ"לית תיאטרון גשר, לנה קריינדלין, שמשועשעת לגלות בסדרה סצינות שקרו במציאות

צילום: דניאל קמינסקי // "אני מקווה שאני לא כזאת מפלצת". לנה קריינדלין, מנכ"לית תיאטרון גשר

סדרת הטלוויזיה "חזרות", שמשודרת בכאן 11, היא הדבר הכי מדובר בימים אלה. בין הדמויות בסדרה, שיצרו נועה קולר, ארז דריגס ואסף אמיר, בולטת דמותה של ורה, המנכ"לית הקשוחה וחסרת הטקס של תיאטרון המשכן, שמנהלת אותו ביד רמה. 

את דמותה של ורה מגלמת השחקנית יבגניה דודינה, והדמות, כפי שדודינה הודתה בעצמה, מבוססת על לנה קריינדלין, מנכ"לית תיאטרון גשר (התיאטרון שבו שיחקו קולר ודריגס), בתוספת מאפיינים של מנהלי תיאטרון בולטים אחרים, כמו נעם סמל וציפי פינס. 

כתבת: מאיה כהן // צילום: משה בן שמחון



קריינדלין עצמה משועשעת מאוד לזהות בסדרה סצינות שמבוססות על מקרים שקרו באמת בתיאטרון, למשל הפרק שבו שרת התרבות (בגילומה של גילה אלמגור) מגיעה לבקר בתיאטרון בדיוק כאשר השחקנית הראשית (אגם רודברג) לא מגיעה להצגה ונעשים מאמצים לאתר אותה. מתברר שבחיים היתה זו השרה מירי רגב שהגיעה לבקר בתיאטרון גשר. "השארתי שם כמה שנים מהחיים שלי", צוחקת קריינדלין. "מירי רגב באה בפעם הראשונה לגשר, לראות את 'הדיבוק', במוצ"ש. היא עלתה לחדר של יבגני אריה, המנהל האמנותי שגם ביים את ההצגה, ופתאום מנהלת ההצגה אומרת לי שאחת השחקניות לא הגיעה. יצאתי מהחדר והתחלתי להסתובב בתיאטרון כמו דודינה בסדרה, ולנבוח על אנשים. כשסופסוף השגנו אותה, התברר שהיא באיזור קריית גת, התבלבלה במועדים. עליתי על הבמה והודעתי לקהל שנצטרך לחכות כי שחקנית נתקעה".

השרה אמרה לך, כמו בסדרה, לעשות רק קומדיות של שעה וחצי, אחרת הקהל בורח?

"לא", היא צוחקת, "אולי הבינה שאין טעם להגיד לי דבר כזה".

אלמגור ודודינה בסצינה מתוך "חזרות"// צילום: איציק פורטל
אלמגור ודודינה בסצינה מתוך "חזרות"// צילום: איציק פורטל
קריינדלין זיהתה את הפוטנציאל של נועה קולר וארז דריגס מיד כשסיימו את בית הספר למשחק של יורם לוינשטיין. "ראיתי אותם בכל מיני קטעים בבית הספר למשחק, ואני זוכרת שהתרשמתי מנועה כשהיא עשתה מונולוג של אישה מכוערת שעושה לבעלה את המוות כשהוא מסתכל על נשים חתיכות במגזינים. היא עשתה את זה מדהים. לקחנו אותם לתיאטרון והם ישר נכנסו להצגות. ראיתי בנועה קומיקאית אדירה, וממש רציתי שתתפתח ותישאר אצלנו, אבל היא ברחה מאיתנו לטלוויזיה ובסוף זה יצא לטובה, כי תראי איזו הנצחה קיבלנו בסדרה".

את נהנית לראות את הדמות של ורה?

"מאוד נעים לי לראות את זה, אבל אני כמובן מקווה שאני לא כזאת מפלצת (צוחקת). אני רואה את הדמיון, אפילו בהליכה. אני מתייחסת בהומור לכל דבר, ופה זה כמעט על גבול הפארודיה. אני יודעת שיש לי דימוי כזה של אדם מאוד קשוח. בעיניי אי אפשר לנהל תיאטרון ביד רכה, כי הכל יתפרק ויתפזר. אף אחד עוד לא הצליח לנהל תיאטרון בדמוקרטיה שבה כולם מקבלים תפקידים ראשיים. יש סדרי עדיפויות, ואני תמיד שמה בעדיפות הראשונה את האינטרס של התיאטרון".

הסדרה הזאת היא כרגע הדבר הכי קרוב שיש לתיאטרון.

"היה לנו מזל שהסדרה עלתה על המסך כשכולם קצת שכחו מה זה תיאטרון ובשביל מה הוא קיים בכלל. יוצרי הסדרה שירתו את התיאטרון, לא רק שלנו, אלא בכלל, בצורה מדהימה. כולם מדברים על זה ונזכרים בעולם המרתק, שהוא לפעמים קשוח ואכזרי, אבל מרתק. אני מאוד מודה להם שזה יצא ככה, כמובן בלי לתכנן, כל התיאטראות בארץ צריכים להודות להם".

תיאטרון גשר ממשיך בעשייה, למרות המצב?

"העלינו את כל ההצגות שלנו חינם אונליין. זה אמנם לא אותו דבר, אבל זו טעימה מהתיאטרון. עשינו חמש הפקות חדשות, שברגע שהאולמות ייפתחו נוכל לעלות אותם. אנחנו מתחילים בינואר לעבוד על הפקה שישית, הצגת ילדים שכתב רועי חן. רנחנו בדרך לחזרה גנרלית בהצגה בשם 'חדשות טובות' שיחזקאל לזרוב כתב ביחד עם אורנה בנאי ומיקי לאון. אני בביטחון מלא שנחזור לבמה, ואנשים כל כך יתגעגעו, שהם ירוצו לתיאטרון". טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר