אין קהילה או מגזר שהשלכות הנגיף המתעתע השפיעו עליהם באורח כה דרמטי כמו זו החרדית. שיעור הנפגעים בקהילה עלה גם על זה של קהילות אחרות ובלט, בהרבה, מזה של הרוב המוחלט של קהילות שאינן יהודיות – בישראל וביתר מדינות העולם. בנוסף, מבנה הקהילה ומנהגיה עמדו למבחן של ממש בכל אורחות החיים – מהיעדרו של מפגש פיזי, מעמד לומדי התורה, אופני התפילה ועד סדרי הלוויה ושבעה בעידן של ריחוק חברתי.
כתבות נוספות בסדרת "יהדות בצל הקורונה":
- 160 מיליון דולר למאבק בהשלכות הנגיף: התנועות היהודיות נלחמות בקורונה
- הקורונה כהזדמנות: המהפכה של הקהילה היהודית באוקראינה
השיטה המובילה בתפיסה החרדית, שדוגלת בהסתגרות מרצון, קרסה בגל הראשון וכך חזינו בהתמוטטות של האוטונומיה החרדית. "השלכות הקורונה בגל הראשון הביאו לכך שבסיס השיטה החרדית, שגורס כי ניתן לחיות בעולם מודרני מתוך דחייה מוחלטת של המודרנה – קרס", מסביר ד"ר אבישי בן חיים, פרשן לענייני חרדים ודתות בחדשות 13. "בזמן שהרב קנייבסקי אמר 'תמשיכו ללמוד תורה ויהיה בסדר' - בני ברק נדבקה בשיעורים גבוהים. חומות ההתבוללות התפוררו, לצד כניסת התקשורת וחיילי צה"ל לבני ברק, בליווי תחושת בושה של החרדי כ'ילד שנכשל' שצריך לתת לו יד".
הלכה למעשה, התפרקה עצם תפיסת ההתבדלות מהאתוס הישראלי, המודרנה והטכנולוגיה. "התחושה הרווחת הייתה שזו שעתם הגדולה של לומדי הליבה –הרופאים והמדענים שהעיניים היו נשואות אליהן בעוד לומדי התורה בישיבות לא היו במשחק. זאת, לצד התפרקות השלטון הריכוזי של ה"מרנים" - כאשר האדמו"רים עושים מה שבא להם".
על הרקע הזה, מסביר בן חיים, הגל השני היה בבחינת תיקון גדול בתודעה החרדית: "בעת השיבה ללימודים, לאחר חג הסוכות, התפיסה הרווחת הייתה שהשכונות תצבענה ב'אדום' – אלא שזה לא קרה". בשלב הזה שוב עלתה כפורחת התפיסה של 'התורה מגנא ומצלא' ו'דעת תורה' עובדת. "מכאן שהתפיסה החרדית היא הודיה לקדוש ברוך הוא ששלח לנו חיסונים. למעשה, חלה הצלחה עצומה להדחיק את מה שעלול היה להחליש את תפיסת העל של החברה החרדית. מהותית, לא חל שינוי בגישתם – הם מרוכזים בדאגה ל'פח השמן הטהור' ואין להם אחריות על כלל החברה הישראלית", סיכם.
שרת התפוצות, עומר ינקלביץ, מציגה תפיסה שונה. "אני חושבת שההבדל בין הגל הראשון לשני לא היה רק בתודעה של החרדים, אלא בתודעה של המדינה ביחס לחרדים. למרות האופנה להאשים את החרדים, אי אפשר להתעלם מהמאפיינים הייחודיים של האוכלוסייה הזו, שלא קיבלו מענה מצד המדינה בגל הראשון".
הכוונה של שרת התפוצות היא לכך שהחרדים חיים בדירות צפופות שמקשות על שמירת המרחק ומגדילות את סיכויי ההידבקות, והעובדה שבבסיסו הציבור החרדי לא צורך טלוויזיה ואינטרנט ולכן לא נחשף מלכתחילה להנחיות כמו יתר הישראלים. "מאפיינים אלה ועוד דרשו יחס ופתרונות שונים מאשר לשאר האוכלוסייה בארץ. זו הסיבה שפעלתי, יחד עם שר הביטחון ורה"מ החליפי בני גנץ, לתת מענה ייחודי ומותאם לאוכלוסייה הזו. דאגנו למלוניות, שיקלו על העומס בבתים ובישיבות וכן להסברה מותאמת באמצעי התקשורת בהם משתמשים החרדים ובשפה שהם מבינים".
"לומר שלא היה שום שינוי בתודעה של החרדים מהגל הראשון לשני זו אמירה שמנותקת מהשטח. ברגע שהיחס של המדינה השתנה והיא נתנה מענה מותאם, גם התודעה וההתנהגות של החרדים השתנו". אומרת ינקלביץ, שקיימה סיורים רבים בערים ובמועצות החרדיות, ובפרט בגל השני.
"ראיתי שינוי משמעותי במודעות ובשמירה על ההנחיות ובהערכות של הרשויות והתושבים להילחם בקורונה", היא מוסיפה. ינקלביץ מדגישה את העוול שנעשה, לדידה, למיינסטרים החרדי בתקשורת הכללית בתקופת הקורונה, ומציינת כי במקומות רבים הציבור החרדי הקפיד על ההנחיות לא פחות ואולי אף יותר מערים אחרות בארץ. "במקרים רבים התקשורת השתמשה בחרדים ככלי ניגוח וליבתה את האש כנגדם. היום, כשקצת התרגלנו לשגרת הקורונה וראינו את ה"תיקון" החרדי, המשימה שלנו היא לאחות בחזרה את הקרעים האלו".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו