עד לפיצוץ הבא: לאשר תקציב, לדחות את הרוטציה 

אחרי מלחמת ששת הימים, כשנאצר גמר לחכות לרבין, שאלו אותו למה הוא לא מנע את המלחמה? אז נאצר אמר שזה התגלגל כמו מכונה. כלומר, זה כבר יצא משליטה. בסוף השבוע ואתמול ככה נראתה התמונה גם בנסיונות לעצור את הבחירות ולהאריך את חיי ממשלת האחדות. חיים רמון ביקש שיעבירו לראש הממשלה נתניהו עותק מסיפרו 'נגד הרוח'. עד לא מזמן לא היה ביניהם קשר. עכשיו מדווחים שרמון הוא המתווך בין ביבי לגנץ.

הבעיה היא שהדיווחים מבפנים מלמדים שהיחסים האישיים בין נתניהו לגנץ רק ממשיכים להתדרדר מיום ליום. שניהם לא רוצים בחירות, כשנתניהו לא רוצה בחירות עד מאי-יוני. אז לכאורה יש שיתוף אינטרסים ביניהם למשך כמה חודשים. המהלך האחרון של כחול לבן מאמש על העברת התקציב בשתי פעימות ל־2020 ול־2021 מעיד שיש סיכוי טוב שהבחירות ידחו. 

גנץ כנראה הסכים בשלב מסוים לדחיית ביצוע הרוטציה. לא בנובמבר 21' אלא משהו כמו מרס 2022. דחיה כזאת, גם תחזק בליכוד את התחושה שראש הממשלה הגיע למידה מסוימת של מיצוי התפקיד אחרי 13 שנים. ביצוע הרוטציה במועד הנקוב בנובמבר הבא, ישאיר תחושה של אי מיצוי. הבעיה העיקרית נשארת: מי שמקבל את המפתחות הוא בני גנץ, איש שמאל, שבבת אחת יכניס את מדינת ישראל לסחרור מדיני מול הפלשתינים וזה אחרי שנתניהו הצליח לבודד אותם ולהגדיר מחדש את המזרח התיכון. אבל צריך לומר שבני גנץ הוא בכל זאת דמות לאומית בעלת משקל גדול יותר מגדעון סער שעונה יותר לתיאור של פוליטיקאי מזן "אני יותר ימני".

ההסכמה שעשויה להתגבש בנושא התקציב מגדילה את הסיכוי שאם יהיה פיצוץ בשבועיים שלושה הקרובים – הבחירות יתקיימו אחרי אפריל. כאשר הפרשנים חלוקים בדעתם, כאשר גם פוליטיקאים מנוסים כמו אריה דרעי אומרים שלא נלך לבחירות אבל הם לא יודעים להסביר איך זה יקרה; ולעומתם מנתחים ותיקים ומנוסים חוזים פיצוץ בסיכון גבוה, מה שנשאר זה לחשוב מה נכון יותר מבחינת האינטרס הלאומי. עדיף לא ללכת לבחירות, להעביר תקציב, להאריך את תחולת ההסכם לאחדות כך שנתניהו יכהן כראש הממשלה עד מרס 2022 לפחות. זה נותן לנתניהו זמן גם לסנכרן את האסטרטגיה האיראנית עם ממשל ביידן וגם להתחיל להתמודד מול הנשיא החדש בנושא הפלשתיני.

מצער לראות שנוכח פועלו של ראש הממשלה, כל מה שגנץ, ניסנקורן ואשכנזי עסוקים בו הוא איך לסכל ואיך לטרפד את נתניהו. המשפט, ניסנקורן, המינויים – הם פחות חשובים ממבצע החיסונים, ההתגוננות מהמוטציה, ומדיניות החוץ והביטחון.

דווקא הימים האלה חושפים חוסר שיקול דעת אצל גדעון סער: הוא חושב שנכון שכל המערכת תהיה מוכוונת בדיקות כלליות לכלל הציבור בבליץ של שבועיים. זאת כאשר המערכת נדרשת להתארגנות מהירה וכוללת למתן החיסונים. דבר שני, הבחירה ביפעת שאשא ביטון כמספר 2, מ"מ ראש הממשלה. חוסר שיקול דעת פוגש חוסר אחריות. 

מבחינת נתניהו, יש לו סיבה טובה ליבש את גדעון סער בהמתנה לבחירות. כבר עכשיו, בניגוד לציפיותיו של סער, אין ריצה של פעילי שטח מהליכוד או חברי כנסת המזוהים איתו אל מפלגת הימין-שמאל החדשה.  

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו