רשימת סער: יש מזרחים זיגזג

1. ביום ראשון האשים גדעון סער את בנימין נתניהו ב"הפצת בדיות נטולות כל בסיס עובדתי, בשיסוי ובפילוג". הסיבה: חשבון הטוויטר של ראש הממשלה צייץ מחדש טור שפרסמה באותו הבוקר ד"ר לימור סמימיאן דרש במדור הדעות ב"ישראל היום" (בעריכתי). סער אפילו לא ציין את שמה של מחברת הטור או התייחס לטענותיה; הוא פשוט הציג אותה כספקית "בדיות" ויצרנית של "שיסוי ופילוג" בשירות נתניהו. הופתעתי שמי שמתיימר למצב את עצמו כחלופה ל"ביביזם" קופץ כל כך מהר ל"טראמפיזם", ומכלה את תסכוליו בביקורת עיתונאית, תוך השמצתה ככוזבת ומפלגת.

אפשר היה לעבור הלאה, אלמלא המסר הזה של סער מיום ראשון קיבל הדהוד מסקרן דווקא בעיתון "הארץ" ביום רביעי, ולא סתם: בפסקת הפתיחה, תחת הכותרת הראשית. "בסוף השבוע האחרון הורגשה עצבות-מה בבלפור", כתב שם יוסי ורטר, "מקורבת למלכות, שמועסקת במשרה מתגמלת מאוד במשרד רה"מ כ'יועצת לענייני התפרצות נגיף הקורונה', כתבה מאמר... המניע היה שקוף כמראה ומחורר ככברה: להדביק לעוזב ולרשימתו תדמית אליטיסטית".

אני לא רוצה להשתמש בביטויים "תיבת תהודה" או "דף מסרים", אבל באורח פלא, ורטר, בדיוק כמו סער לפניו, מייחס לטור של סמימיאן דרש מוטיבציה תועמלנית בשירות בלפור. וכמו סער, גם ורטר לא מציג את סמימיאן דרש בשמה ובתוארה - ובטח שלא מפנה את קוראיו, כנהוג, למקור. הוא מסתפק ב"מקורבת למלכות" ומציין שהיא מועסקת במשרד ראש הממשלה "במשרה מתגמלת מאוד", תוך רמיזה מניפולטיבית לקשר נסיבתי בין תפקידה למאמרה. הוא גם מעלים מקוראיו שתחום התמחותה של ד"ר סמימיאן דרש כחוקרת בכירה באוניברסיטה העברית, הוא ניתוח מצבי חירום, בפרט בהקשרים של מגפות. מכל מקום, סמימיאן דרש סיימה את תפקידה הרבה לפני ששבה לכתוב ב"ישראל היום".

2. גם על הקשקוש הרשלני הזה לא הייתי מתעכב, אלמלא הוא היה משקף, במין אירוניה ספרותית שאינה מודעת לעצמה, מסר חשוב לגבי נושא הטור של ורטר, שהוא גם נושא הטור של סמימיאן דרש: מפלגתו החדשה של סער, שתוארה בסוף השבוע שעבר על ידי לא אחר מאשר יוסי ורטר עצמו, כ"ליכוד נקי מביביזם" - "בלי תופעות כאמסלם, רגב, אוחנה, זוהר, קרעי ומארק".

הביטוי המצחין הזה פוצץ את הרשתות החברתיות, וצריך להיתמם באופן גרוטסקי כדי להכחיש את הארומה האנטי-מזרחית הבוטה שלו. כשמוסיפים לזה את העובדה ששני המצטרפים הראשונים לסער היו האוזר והנדל ("מנטליות של דרבוקות"), זה כבר יותר מלגיטימי להסיק, כפי שעשתה סמימיאן דרש, שלפחות ברמה התדמיתית, ההתנתקות של סער מהליכוד, בדומה לדמויות כמו רוני מילוא, דן מרידור או ציפי לבני, אינה רק אידיאולוגית, אלא גם סוציולוגית.

אפשר להבין את הלחץ בסביבת סער מהדימוי הזה, ומדוע הוא הזיע כל השבוע כדי למזער נזקים ולהוכיח לכל העולם שמה פתאום, אין לו שום דבר נגד מזרחים, שהרי הוא, כידוע לכולם, חצי מזרחי בעצמו. המאמר של ורטר מיום רביעי הוא חלק אינטגרלי מניהול המשבר, משום שהוא חוגג את צירופה של שאשא-ביטון כ"עסקה משתלמת" שסותמת את הפה למקטרגים. "כבר בשלב מוקדם זה", מתרגש ורטר, "צמרת רשימת סער מונה מזרחית וחצי". וואו. בהמשך יפליג ביתרונותיו של איזנקוט כרכש מזרחי לוהט ("הם יהיו שני מזרחים וחצי בשלישייה הראשונה"), וירגיע את קוראיו שאין מה לחשוש, הוא אמנם מזרחי, אבל "הוא לא קזבלן, כבוד לא משחק אצלו תפקיד". אפשר לנשום.

3. זה מעניין לראות איך תבניות מחשבה גזעניות, ובמידה רבה מאוד גם מיזוגיניות, מטפטפות אפילו לתוך מאמץ תעמולתי להכחיש אנטי-מזרחיות.

זוכרים איך הציג יוסי ורטר את ד"ר לימור סמימיאן-דרש? בלי שם, בלי תואר, כ"מקורבת למלכות", "מועסקת במשרה מתגמלת מאוד במשרד רה"מ", תוך רמיזה שמאמרה מיום ראשון פורסם בהמשך ל"עצבנות-מה בבלפור". כלומר: משרתת המלך, אם לא למטה מכך. גם שאשא-ביטון היא ימנית, מזרחית, משכילה ובעלת תואר דוקטור. אבל היא נטשה את הליכוד והחציפה פנים לנתניהו, ומשום כך היא מוצגת כ"הח"כית המוערכת ביותר... היא אישה, היא מזרחית, היא ילידת קריית שמונה והיא משכילה". התנאי להכרה בערכך כאישה וכמזרחית, בממשותך, בהישגייך, בהיותך אדם בעל שם, תודעה ורציונל - מעולם לא היה שקוף ומבחיל יותר.

גם ספירת המלאי של המזרחים ברשימה של סער ("שניים וחצי"!) היא עלבון לאינטליגנציה ולמצפון החברתי: זה מה שיפייס מזרחים או יפתה אותם? שיבוץ של שמות מזרחיים? מה, כמו שציפו מגבאי "להעביר ליכודניקים את הכביש" כי הוא מזרחי? ומה בעצם המסר, שהעולם נחלק למזרחים "ביביסטים" לעומת "מזרחים מתורבתים", כאלה שהם לא קזבלן, מרוקאים בלי תסביכי כבוד, בניגוד למיקי זוהר? כך משתקפים המוני מצביעי הליכוד המזרחים בעיניהם של סער פינת ורטר?

סמימיאן דרש ככל הנראה צודקת עוד יותר מכפי שהתכוונה. כדי להכחיש אנטי-מזרחיות שקופה ופולחת, סער - ומייד אחריו גם ורטר - היו צריכים לגמד את סמימיאן דרש ולבזות אותה, לרוץ לסגור עסקה עם שאשא-ביטון, לספור מזרחים עתידיים ברשימה המסתמנת, אבל להרגיע את קוראי "הארץ" שבניגוד ל"ביביסטים", ברשימה של סער אלה מזרחים משכילים ובלי ענייני כבוד. מזרחים טובים.

לימור סמימיאן דרש קלטה את זה בדייקנות של מנתחת מוח: סער לא מסמן תקווה לליכוד של פעם; הוא מסמן תקווה למפא"י של פעם - וזה אומר הכל על הכל.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו