הבדיחה נגמרה

שבוע וחצי עברו מאז הוחלט על החלפתו של המגיש הוותיק ג'יי לנו בג'ימי פאלון, חביב הצעירים, ואמריקה מסרבת להירגע • לנו, שירש את המשבצת היוקרתית של "The Tonight Show" מג'וני קרסון האגדי, לא הופתע הפעם

צילום: אי.פי // חילופי דורות טבעיים או הדחה קרה? הקומיקאי והמגיש ג'יי לנו

 

לפני כשבוע וחצי הודיעה רשת השידור האמריקנית NBC על סיום דרכו של הקומיקאי הוותיק ג'יי לנו, בן 63, כמנחה תוכנית הבידור הוותיקה ביותר בתולדות הטלוויזיה, "The Tonight Show". בהודעה נמסר כי לנו יוחלף בפברואר 2014 על ידי הבדרן הצעיר ג'ימי פאלון (38), שמנחה כיום את ה"Late Night", המשודרת באותה הרשת לאחר תוכניתו של לנו.

עבור רבים הודעה זאת גרמה לתחושה מוזרה של דז'ה וו ולאמונה בכך שלנו עוד לא אמר את המילה האחרונה, שכן בסרט הזה הוא כבר היה, כאשר הוחלף ביוני 2009 על ידי המנחה הקודם של "Late Night", הלוא הוא הבדרן האירי קונאן או'בריאן. ההחלטה הדרמטית כידוע לא צלחה, ואו'בריאן הודח מתפקידו שבעה חודשים בלבד לאחר שהחל להנחות את תוכנית הבידור המיתולוגית.

זה היה בערך השלב שבו לנו, שנחשב עד אז לדוד האהוב, המצחיק והלא מזיק של הבידור האמריקני, הפך לגירסה האמריקנית של חתרן בלתי נלאה, מכיוון שבעיני רבים הוא לא הפגין קולגיאליות רבה כאשר הסכים להנחות תוכנית בידור יומית ב־22:00 בלילה, שעה וחצי לפני משבצת השידור הקבועה של "The Tonight Show" ב־23:35, שהיתה כעת בידיו של או'בריאן.

על פי הדיווחים, לנו היה ממורמר באותה תקופה מהעובדה שהוחלף, למרות ששמר במשך שנים ובהתמדה על המקום הראשון ברייטינג במשבצת השידור שלו מול יריבו הוותיק דיוויד לטרמן, המנחה את ה"Late Show" ברשת המתחרה CBS. עוד נגיע לכך בהמשך.

על יריבות זאת נכתבו ספרים והופקו סרטים, גם אם לא מוצלחים כל כך, למרות ש"The Tonight Show" היא תוכנית בידור ומנחיה לדורותיהם הם בראש ובראשונה קומיקאים. התככים, המזימות והסכינים בגב שליוו בשנים האחרונות את המאבקים מאחורי הקלעים שלה, מזכירים יותר פרק מדמם במיוחד של "משחקי הכס" ופחות מופע סטנד־אפ משעשע.

אין זה מקרי. למרות השינויים הרבים בעולם הבידור והטלוויזיה האמריקנית, "The Tonight Show" נותרה תוכנית הבידור המובילה במשבצת השידור שלה. מדובר כבר במוסד אמריקני. במשך עשרות שנים הלכו לישון עם התוכנית מאות מיליוני אמריקנים. עבור כל קומיקאי ובדרן מתחילים הופעה בתוכנית נחשבה, ועדיין נחשבת, לפיסגת החלומות ולהוכחה שהנה - הם עשו זאת. כמו כן, עבור בדרנים וכוכבים מובילים היא עדיין נחשבת לבמה מצוינת לקידום הפרויקטים החדשים שלהם. 

ותודה ליו גרנט

תחילתה של התוכנית היא בשנות ה־50 של המאה הקודמת בארה"ב, כשהטלוויזיה עוד שידרה בשחור־לבן. אז היו בארה"ב רק שלוש רשתות שידור, שהתחרו ביניהן על קהל הצופים האמריקני - ABC CBS ו־NBC. בלי כבלים, בלי לוויין, בלי אינטרנט. אלה היו גם הימים שבהם התגבשו עקרונות היסוד של תוכניות הבידור, תחילה עבור הצופים האמריקנים ולאחר מכן עבור העולם.

אותן שנים שלאחר מלחמת העולם השנייה היו טובות לשלוש הרשתות, המוכרות כ"שלוש הגדולות". ב־1954 רשת NBC העלתה לשידור את התוכנית הנחשבת לאם כל תוכניות הבידור, הלוא היא "The Tonight Show". הרבה מים זרמו מאז בנהרות הוליווד, אך התוכנית נשארה והפכה לתוכנית הבידור הוותיקה ביותר בטלוויזיה, ובשנה הבאה תחגוג 60 שנים. הבדרנים סטיב אלן וג'ק פאר היו מנחיה הראשונים, אך מי שהפך אותה לאימפריה בידורית ואת עצמו לאגדה חיה היה ג'וני קרסון, שהחל להנחות את התוכנית ב־1962 ופרש רק אחרי 30 שנים.

כמו קומיקאים רבים בתחילת דרכם, גם ג'יי לנו הצעיר רצה להופיע בתוכנית כסטנדאפיסט בפינה קבועה, שבה הופיעו כל גדולי הקומיקאים האמריקנים בפרקים שונים של הקריירות שלהם. והוא עשה זאת. למרות שאף פעם לא נחשב לקומיקאי המבריק, השנון או המתוחכם ביותר, הוא הצליח להתקדם בעולם הקשה והאכזרי של הסטנדאפיסטים. למרות הסנטר המפלצתי שלו וקולו הצפצפני לפרקים הוא הפך לקומיקאי מצליח במועדוני הסטנד־אפ, ומשם התקדם להופעות טלוויזיוניות ולסרטי קולנוע. עד שב־1992 הצליח להפתיע את העולם, ובעיקר את דיוויד לטרמן, כאשר מונה למנחה הקבוע של "The Tonight Show" כמחליפו של ג'וני קרסון.

ג'יימס "ג'יי" לנו נולד ב־1950 במדינת ניו יורק לקתרין, עקרת בית ממוצא סקוטי, ולאנג'לו, איש מכירות בתחום הביטוח, בן למהגרים מאיטליה. לנו גדל בעיר אנדובר אשר במדינת מסצ'וסטס, ובעת שלמד בתיכון המליצה היועצת החינוכית שלו להפסיק את לימודיו בגלל קשיים שנבעו מדיסלקציה. למרות זאת לנו סיים את לימודיו התיכוניים, ואף המשיך ללימודי קלינאות תקשורת באוניברסיטה.

ב־1973, כשהיה עדיין סטודנט, החל להופיע במועדוני סטנד־אפ. עם הזמן שיחק בתפקידי אורח בסדרות טלוויזיה ובתפקידי משנה בסרטי קולנוע שלא הצליחו במיוחד. בכל אותן שנים צבר לנו מוניטין של קומיקאי מצליח, והירבה להופיע במועדוני סטנד־אפ ברחבי ארה"ב בתקופה שמועדונים אלה פרחו. 

בשנת 1987, לאחר כמה הופעות אורח מוצלחות בתוכנית, הפך לנו למחליף קבוע של המנחה ג'וני קרסון. חמש שנים לאחר מכן, כאשר קרסון הודיע על כוונתו לפרוש, לנו התמודד על המשרה החלומית, אך בעיני רבים הוא היה אנדרדוג מובהק מול דיוויד לטרמן השנון והמבריק, שהינחה לייט־נייט במשך עשר שנים במשבצת השידור שלאחר "The Tonight Show".

עם זאת, במהלך שהפתיע את תעשיית הבידור האמריקנית, רשת NBC, שהיתה אז בשיאה, בחרה בלנו כיורשו של ג'וני קרסון. האגדה מספרת שלנו הסתתר בחדר סמוך לחדר הישיבות, שבו התנהלה הישיבה שהובילה לבחירתו. מאוחר יותר לנו גם אישר את הסיפור.

לא היו אז נעליים גדולות יותר להיכנס אליהן בתעשיית הבידור. אמנם כולם אהבו את לנו החביב והבלתי מאיים, אך לא היה מה להשוות בין חיבה זו ובין ההערצה שרחשו רבים כל כך ללטרמן המקורי והסרקסטי, שבו ראו את יורשו הטבעי של קרסון.

לאחר שלטרמן קיבל את ההודעה המפתיעה, הוא עזב לרשת אחרת, CBS, ומונה למנחה של "The Late Night with David Letterman" תמורת חוזה ענק של 14 מיליון דולרים לשנה.

לכולם היה ברור שלטרמן, חביב המבקרים והברנז'ה, עומד להביס את לנו, ואכן בחודשים הראשונים לטרמן הוביל במשבצת השידור מול לנו, שהמשיך להגיש את התוכנית מאותו אולפן ששימש גם את קרסון. אך אז בוצעו שני מהלכים שהובילו למפנה: לנו החליט להחליף אולפן וכן לבנות תפאורה חדשה, שתקרב אותו באופן משמעותי לקהל באולפן. 

הקירבה לקהל שינתה את האנרגיה של התוכנית, ואיפשרה ללנו להבליט את כישוריו הקומיים במונולוג הפתיחה הארוך שלו.

נוסף על כך, לנו חייב את הצלחתו גם לשחקן הבריטי יו גרנט, שהיה כוכב ענק ב־1995. גרנט שהיה אמור להופיע בתוכנית ב־10 ביולי באותה שנה כדי לקדם סרט חדש, לא ביטל את הופעתו אף שנעצר כמה ימים לפני כן לאחר שנתפס משדל זונת רחוב.

הופעתו בתוכנית משכה צופים רבים שלא נהגו לצפות בלנו או שנטשו אותו בעבר. רבים מהם נשארו איתו גם לאחריה, ומאותו שלב לנו פתח פער על יריבו לטרמן. אלו השנים שבהן גם NBC היתה בשיאה עם סדרות כגון "ER", "חברים", "סיינפלד" ועוד.

לנו עשה את הבלתי ייאמן. הוא הצליח להיכנס לנעליו של ג'וני קרסון. הוא עשה את זה בעיקר בזכות עבודה קשה מאוד. הוא חי חיים נזיריים על אף משכורתו המוערכת ב־32 מיליון דולרים. ללנו ולאשתו מייביס אין ילדים מתוך החלטה משותפת. הוא אינו שותה אלכוהול ואינו מעשן. כאשר הוא לא מגיש את תוכניתו, הוא ממשיך להופיע כסטנדאפיסט. את זמנו הפנוי הוא מעביר בעיקר במוסך הפרטי שלו, שבו הוא מטפח אוסף מרשים של רכבים ושל אופנועים קלאסיים, שאותם הוא משפץ.

בדיחת קרש

בשנת 2004 לנו היה עדיין בשיאו וחתם על חוזה לחמש שנים נוספות עם NBC, אך הרשת הודיעה כבר אז כי בסיום החוזה הוא יוחלף על ידי קונאן או'בריאן. החל הקרב הראשון במלחמת ההתשה של הרשת את מגישיה ואת צופיה. כאשר NBC הודיעה על החלטתה, היא יצאה מתוך ההנחה כי קהל הצופים לא יישאר נאמן ללנו במשך אותן שנים, אך היא התבדתה. לנו שמר על המקום הראשון והרגיש מתוסכל מכך שיוחלף על אף אהדת הקהל.

ב־29 במאי 2009 חשב לנו שהוא מגיש את תוכניתו בפעם האחרונה. עם זאת, בהנהלת הרשת היו כאלה שחששו מעזיבתו, לכן העניקו לו תוכנית בידור יומית בשעת צפיית השיא - 22:00 בלילה - שנקראה "The Jay Leno show".

הפרשנים הופתעו מהמהלך המוזר, שכן זאת היתה משבצת השידור שבה שודרו סדרות טלוויזיה למיניהן ולא תוכניות בידור. לכולם היה ברור שקהל הצופים האמריקני, המקובע מבחינת הרגלי הצפייה שלו שגובשו במשך עשרות שנים, לא יקבל בברכה את המהלך. אדם נוסף שלא קיבל אותו בהבנה היה או'בריאן עצמו, שפיגר באותה התקופה ברייטינג והרגיש שההחלטה תפגע בהצלחתה של תוכניתו; וכך באמת היה.

המוזרות המשיכה כאשר NBC הודיעה שהיא מקצרת את תוכניתו של לנו ל־30 דקות ומעבירה אותה ל־23:35, שעת השידור של או'בריאן. זה היה השלב שבו חלה תפנית בתדמיתו של לנו. הוא כבר לא נתפס כדוד הבלתי מזיק. גם או'בריאן התנגד למהלך, ובסופו של דבר סיכם עם רשת NBC על עזיבתו תמורת פיצוי של 45 מיליון דולרים. בד בבד המשיכו לנו ואו'בריאן לשדר את תוכניותיהם. 

קהל הצופים עקב בעניין אחרי הדרמה. הרייטינג של או'בריאן זינק עד תוכניתו האחרונה ב־22 בינואר, ומי שסבלו בעיקר באותם ימים היו מנהלי הרשת שהפכו לבדיחה, הן בגלל המהלכים המוזרים והן משום שאו'בריאן הירבה להתעלל בהם בתוכניותיו האחרונות. תוכנית הפריים טיים של לנו הוגדרה כ"כישלון הגדול ביותר של כל הזמנים" על ידי המגזין האמריקני "Entertainment Weekly", והרשת החליטה לבטל את תוכניתו ולהשיבו כמנחה ב"The Tonight Show".

להישאר במקום החמישי

למרות ההפתעות בגיזרת לנו הפופולריות שלו גבוהה יחסית בקרב הקהל המבוגר יותר, ולא בקרב קבוצת הגיל היוקרתית ביותר של בני 35-19, שמעדיפים את הבחור החדש (יחסית) בשכונה, הבדרן ג'ימי קימל המשדר באותה הרשת בשעה מאוחרת יותר. נוסף על קימל, הקהל הצעיר העדיף את תוכניתו של או'בריאן ברשת הכבלים TBS ואת תוכניות הסאטירה של ג'ון סטיוארט וסטיבן קולבר. זאת הסיבה ש־NBC בחרה ללכת עם פאלון הצעיר והעדכני יותר.

עם ההודעה על עזיבתו של לנו, דיוויד לטרמן נעמד לצידו, אך רק לכאורה. "כמה פעמים אפשר לפטר אותך מתפקידך?" הוא שאל והוסיף, "מה הבעיה של NBC? מה הבעיה עם הבחורים האלה? מה הם חושבים לעצמם?" לאחר מכן, לטרמן בירך את לנו על 20 השנים שלו ב"The Tonight Show" אך הוסיף עקיצה, "זאת בהנחה שאתה לא חוזר". 

בניגוד לפעם הקודמת לנו כנראה השלים עם גורלו, ויומיים לפני ההודעה הרשמית על חילופי הדורות, הוא כבר הופיע בסרטון משותף עם פאלון. בסרטון שרו השניים גירסה פארודית לשיר "Tonight" מהמחזמר האמריקני "סיפור הפרברים", ששמה ללעג את הניסיונות להפוך את שניהם לאויבים.

באותו היום, למרות המתח הרב שבו היה שרוי בימים האחרונים, לנו מצא זמן להשתעשע גם על חשבונו של לטרמן. הוא סיפר כי היה לו "יום קצת מביך. הייתי צריך להתקשר לדיוויד לטרמן ולספר לו ששוב הוא לא זכה להנחות את 'The Tonight Show'".

כבר בהמשך אותו יום לטרמן סיפר את אותה בדיחה בדיוק, כשאמר ש"אמו נזפה בו ואמרה 'אני רואה ששוב לא קיבלת את הנחיית התוכנית".

אבל את העקיצה האחרונה הוא השאיר למעסיקיו ולמצבם העגום כאשר פנה לפאלון במהלך נאום הפתיחה שלו ואמר "יש לי רק בקשה אחת ממנו. כולנו נאבקנו, בעטנו ושרטנו כדי שרשת זאת תתקדם למקום החמישי. עכשיו אנחנו צריכים לשמר הישג זה. ג'ימי, אל תידרדר למקום השישי. אתה חבר שלנו. אנחנו סומכים עליך". 

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר