בשיטפון האירועים החדשותיים בחודש החולף, נחבאה אל הכלים ידיעה שאמנם לא עשתה דרכה לכותרות הראשיות, אך השלכותיה עשויות להיות רלוונטיות למרבית אזרחי ישראל גם בעשרות השנים הקרובות.
זו לשונה: משרדי האוצר והאנרגיה, רשות מקרקעי ישראל ורשות החשמל בישרו על פרסומו של "המכרז להקמת תחנת הכוח הסולארית הגדולה ביותר בישראל" סמוך לדימונה. בהודעה החגיגית מדגישה המדינה שתחנת הכוח החדשה "תסייע בהשגת יעדי הממשלה לייצור חשמל מאנרגיות מתחדשות, שעומדים על 30% מסך ייצור החשמל עד לשנת 2030".
על יעד ה-30% היומרני פורסם לראשונה ב"ישראל היום" במאי האחרון, כששר האנרגיה יובל שטייניץ הודיע שיעלה את היקף ייצור החשמל מאנרגיות מתחדשות בעשור הקרוב מ-17% ל-30%. לפי שטייניץ, המדינה תשקיע סכום עתק של 80 מיליארד שקלים כדי שבתום העשור הקרוב כמעט שליש מהאנרגיה בישראל תיוצר דרך השמש, לעומת שיעור אפסי מפחם. "אנחנו מדברים על הכפלה של פי שישה בעשר שנים", בישר שטייניץ.
שר האוצר, ישראל כץ, הדגיש גם הוא את חשיבות הנושא עבור הממשלה: "הצלחת המכרז תסלול את הדרך לכניסתן של טכנולוגיות נוספות ושל מתקני אגירה בהיקפים גדולים, אשר בעתיד יוכלו להוות תחליף לתחנות כוח קונבנציונליות ויסייעו בקידום יעדי הממשלה לייצור חשמל מאנרגיות מתחדשות".
לפי ההודעה הנ"ל, תחנת הכוח הסולארית המיועדת תשתרע על כ-3,000 דונמים. המכרז כולל, לראשונה, דרישה לשילוב טכנולוגיה לאגירת אנרגיה בסוללות בהיקף משמעותי, מתוך הכרה כי אגירת החשמל היא תנאי הכרחי כדי להתקדם ליעד שהציב שטייניץ. אגירה היא הדרך היחידה להשתמש בחשמל שמיוצר מהשמש גם בשעות הערב שבהן אין שמש, אך הביקוש לחשמל גבוה.
כך, בשעות קרינת השמש נטענת מערכת האגירה באנרגיה סולארית עודפת ובשעות הערב "משחררת" אנרגיה זו לרשת החשמל, במקום להשלים את האנרגיה החסרה באמצעות ייצור בדלקים מזהמים.
מינואר: הרווחים צוללים
עד עתה, צריך להודות, ישראל אינה סיפור הצלחה מזהיר בתחום האנרגיות המתחדשות. על סמך דו"ח מבקר המדינה שהתפרסם באוקטובר האחרון, בעוד יעד ההתייעלות האנרגטית היה הפחתה של 20% בצריכת האנרגיה, בפועל הופחתו 7.5% בלבד.
הדו"ח מעלה כי הגידול בהיקף ייצור החשמל מאנרגיות מתחדשות מצוי אמנם במגמה חיובית, אך לא די בכך. אל מול היעדים שנקבעו - 5% מכלל ההספק המותקן ב-2014, ו-10% מההספק בשנת 2020 - מעלים הנתונים בדו"ח פערים של 58% ו-50%, בהתאמה, בין היעד לביצוע. הדו"ח מבקר אף את היעדר קידום הקמת המתקנים הפוטו-וולטאיים על בנייני משרדי ממשלה, והיעדר הסרת החסמים להקמת מתקנים כאלה על מוסדות חינוך.
המספרים הלא ממומשים הללו מחווירים עוד יותר, כשנזכרים בדו"ח הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה (IEA) שהתפרסם ב"ישראל היום" ביוני האחרון והצביע על הפוטנציאל הלא ממומש כאן. הוא קבע שישראל ראשונה מבין מדינות ה-OECD והשנייה בעולם כולו בהיקף פוטנציאל הייצור מתוך צריכה של אנרגיה סולארית.
המהפך הרגולטורי, שהחל בסביבות ,2015לא היה יכול לצאת אל הפועל אלמלא ירידה דרסטית במחירי הייצור של הפאנלים הסולאריים בעולם, בעיקר בזכות הסתערותה של סין על הענף.
"בסין ובהודו מייצרים ביום כמות פאנלים שמייצרים בישראל בשנה", חושף איתן פרנס, מייסד ומנכ"ל חברות לאנרגיה ירוקה. כדי להמחיש את התמורות בנושא זה בעולם, מגלה פרנס שמחיר הסיליקון - חומר הגלם העיקרי ביצירת פאנלים סולאריים - צנח בכ-90% מאז היה בשיאו לפני שנים אחדות.
ולא רק באסיה. בארה"ב, קרוב לחמישית מצריכת החשמל בשמונת החודשים הראשונים של 2019מקורה באנרגיות מתחדשות, בדגש על שמש ורוח.
למרות זאת יש גם חסרונות לא מבוטלים שמטילים צל על השמש במרוץ הזה. ההסתמכות היתרה על אנרגיות מתחדשות, לדוגמה, הובילה למחירי חשמל גבוהים בקליפורניה (בשל צריכה גבוהה) וניתוקי חשמל מרובים, וכן לעלות גבוהה לצרכן בגרמניה.
לא זו אף זו, אלא שמהחודש הבא הרווח של מי שברשותו פאנלים סולאריים על גג ביתו הפרטי או בעסק - עומד באופן תמוה להיחתך באופן ניכר. זאת משום שהאסדרה התעריפית להפקת חשמל סולארי תפחת בכמחצית. תמוה משום שבעוד ביד אחת מבקשת המדינה לתת זריקת מרץ לענף, ביד השנייה היא מפחיתה את כדאיות התקנת הפאנלים והצטרפותם של אנשים חדשים.
בפועל, המשמעות היא שכמות ההספק המותרת תצנח מ-300 קילוואט ל-150 קילוואט, והתעריף לקוט"ש יקטן מ-45 ל-41 אגורות (9% פחות). ההרעה נוגעת גם לבעלי עסקים: גג ששטחו 1,000 מ"ר המגיע לכ-150 קילוואט, יכול כיום לייצר הכנסה של כ-40 אלף שקלים בשנה במודל ליסינג, שמאפשר הצטרפות ללא השקעה עצמית ועם יכולת לבקש מקדמה (Upfront) לחלק מהרווחים שיניבו ב-25 שנה.
מנגד, אם אותו בעל עסק יחכה לינואר הקרוב, ההכנסה השנתית תרד ל-36 אלף שקלים בשנה ובטווח של כ-25 שנה - ב-100 אלף שקלים. הדבר נכון גם לבעלי עסקים עם גגות קטנים יותר, אך בעיקר לבעלי גגות גדולים שכן האסדרה התעריפית החדשה תגביל את ההספק שיוכלו להפיק מגגם ל-150 קילוואט ובכך יאבדו פוטנציאל רווחי ומשמעותי מהגג שלהם.
ערן טל, מנכ"ל וולטה סולאר, מסביר: "האסדרה התעריפית הנוכחית הולכת להיחתך בכ-50% בסוף השנה. בעלי עסקים לא מודעים לנכס המשמעותי שיש להם - הגג שלהם. בימים של אי-ודאות כלכלית, זו העת להתקין מערכת סולארית, שתהפוך להכנסה פסיבית עבור בעל הנכס".
מרשות החשמל נמסר בתגובה: בינואר יפוג התוקף של הוראת שעה שאפשרה באופן חריג במהלך 2020 לקבל תעריף גבוה משמעותית עד לגודל מתקן של 200 קילוואט. עם סיום הוראת השעה התעריף הגבוה יחול על מתקנים עד 100 קילוואט, כפי שהיה קודם להוראת השעה, ועבור ההספק שמעבר ל-100 קילוואט תהיה זכאות לתעריף הצמוד למכרזים התחרותיים".
"אין די בפאנלים על גגות"
במבט פרטני פחות, מומחים בתחום האנרגיה הסולארית רואים במיזם החדש בשורה גדולה לצרכנים. "החלטת הממשלה להגדלת ייצור החשמל הסולארי ל-30% עד 2030 היא החלטה חשובה שתיטיב עם הכלכלה, הסביבה וגם עם הצרכנים הפרטיים", אומר יקי נוימן, מנכ"ל קבוצת דוראל אנרגיה, מהחברות המובילות בישראל בתחום האנרגיה המתחדשת.
לדברי נוימן, בעשור האחרון ישראל התקדמה מאוד בתחום והוקמו ברחבי המדינה מתקנים סולאריים המייצרים יחד כ-4,000 מגוואט והם מהווים 10% מסך ייצור החשמל בישראל. "נכונות הציבור להפיכת גגות וחלקות חקלאיות לנכסים מניבים היא חלק מהמאמץ הקבוצתי, שתורם לסביבה ולהפחתת זיהום האוויר", מסביר נוימן, "אך כדי לעמוד ביעדים לא מספיק להציב פאנלים סולאריים על גגות ומבנים אלא יש צורך בפרויקטים גדולים עם כושר הספק גדול, כמו פרויקט הדרי שאן שאושר להקמה בימים אלו ליד עמק המעיינות בהשקעה של חצי מיליארד שקלים".
בדוראל אנרגיה צופים שהשינוי המשמעותי ביותר בשוק האנרגיה המתחדשת יגיע מטכנולוגיית האגירה. "כדי לעמוד ביעדים שנקבעו, דרושה תוכנית סדורה והשקעה ממשלתית להגדלת הייצור פי שלושה בתוך עשור באמצעות השקעה במכרזים ובמתקנים סולאריים מבוססי אגירה, תוך הקצאת שטחים שיאפשרו כושר ייצור משמעותי", מפרשן נוימן. "מתקני אגירה יאפשרו לפזר את ייצור החשמל, שבשעות הצהריים מגיע לתפוקה של 90%-80% - על פני כל שעות היממה ולא רק כשהקרינה חזקה. כשהטכנולוגיה הזו תשתלב במתקנים הקיימים, או אז נראה מהפכה אמיתית במשק החשמל".
אחד הפתרונות החדשניים שקבוצת דוראל אנרגיה מציעה היום לחקלאים הוא הקמת מערכות סולאריות ממש מעל גידולים חקלאיים באותו תא שטח. המיזם מייצר לחקלאי רשת ביטחון כלכלית עם הכנסה מהשוכר הכי טוב בישראל - השמש. השיטה מאפשרת יתרונות לחקלאות: הקמת מטע חדשני ומתקדם בעל אלמנטים ייחודיים שימקסמו את היבול, וכמובן פותחת לחקלאי אפיק רווח נוסף בשותפות מרווחי הפרויקט הסולארי בשטח המטע.
נוימן אופטימי, למרות הכל. "כבר היום עלות ייצור החשמל במתקנים סולאריים נמוכה בעשרות אחוזים מעלות הייצור בתחנות כוח. לכן אנו צופים ירידה במחירי החשמל לצרכן הפרטי, גם אם הוא עצמו אינו מחזיק במתקן ייצור פרטי"
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו