פאנל חיסונים באולפן "ישראל היום": אתם שאלתם - המומחים ענו

ישראל נערכת למבצע ההתחסנות לקורונה: באולפן "ישראל היום" התקיים היום (רביעי) פאנל מיוחד בהנחיית דניאל רוט-אבנרי על המהלך שלתקוות רבים יוביל לבלימת המגפה. באולפן התארחו פרופ' אורן צמחוני, מנהל היחידה למחלות זיהומיות במרכז הרפואי קפלן מקבוצת כללית, וכתבת הבריאות של "ישראל היום" מיטל יסעור בית-אור. השניים השיבו על השאלות הבוערות, יסבירו על החיסון וכיצד העולם יראה ביום שאחרי.

"ערב תחילת מבצע החיסונים, אנחנו במספר שיא של נדבקים", פתחה יסעור בית-אור. "2,862 נדבקים חדשים אובחנו אתמול ומספר החולים הקשים עולה בהתמדה. אנחנו שומעים מבתי החולים דיווחים על מחלקות קורונה נוספות שנפתחות, וההערכה במשרד הבריאות היא שבתוך עשרה ימים נגיע ל-2,500 נדבקים ביום בממוצע".

מה יהיה משותף לקופות החולים במסגרת מבצע ההתחסנות?

"יש היערכות שיא למבצע. מדובר על 3.8 מיליון בני אדם שיתחסנו בתוך כחודש וחצי. במגבלות הקורונה, יצטרכו להזמין הרבה אנשים להתחסן. מדובר על כ-220 אלף אנשים ביום לכל נקודה".

בתחילת הפאנל, התייחס פרופ' צמחוני לבהלה בקרב הציבור סביב יעילות החיסונים, והסביר כיצד ניתן לשכנע את הציבור להתחסן. "צריך לראות מה מונע מאנשים לחשוב שהחיסון הוא טוב", אמר פרופ' צמחוני. "אנחנו מזהים כמה דברים. רבים שואלים למה הותר חיסון כזה מהר כל כך. מעבר לכך, זו הפעם הראשונה שבה משתמשים בטכנולוגיה הזאת של המסנג'ר RNA. מדובר במולקולה שמהווה את הסיגנל הספציפי לאותו חלבון שמאפשר לווירוס להיקשר לתאים ולחדור אליהם בזמן זיהום. אנחנו מדברים רק על החלבון הזה ועל ההודעה הגנטית הספציפית לחלבון הזה. בסוף, אנחנו רוצים שהגוף יראה את החלבון ויפתח תגובה חיסונית.

"עוד בנוגע למסנג'ר RNA, מדובר בייצור סינטטי מתוכנן והמוני, סנתוז של מולקולה. יש לבדוק כיצד להעביר אותה לתוך הגוף כך שהחומר לא יתפרק מיד. הטריק של החברות שיודעות לעשות את זה הוא לעטוף אותו כך שלא יתפרק מיד. זו טכנולוגיה שעובדים עליה כבר 30 שנה וכעת יש בה צורך. הפחד מהטכנולוגיה הוא לא מוצדק".

האתגר הגדול הוא לתרגם את המידע לציבור. איך משרד הבריאות יכול לעמוד בזה?

יסעור בית-אור: "משרד הבריאות פועל בכמה מישורים. ראשית, מול הרופאים שהם הדמויות הכי מרכזיות ומשפיעות על הרצון של הציבור להתחסן. מן הסתם, המטופל שואלים את הרופא שלו אם הוא ממליץ להתחסן. במשרד הבריאות פועלים כעת להפיץ חומרים לרופאים כך שיהיו שגרירים בנושא הזה. בנוסף, יועלו גם תשדירים, ויהיה חמ"ל של ניטור פייק ניוז ברשת, שבאמצעותו יוודאו במשרד שהציבור מקבל את המידע הנכון לגבי החיסונים".

שאלות הגולשים

האם אני יכולה לקבל את החיסון מתי שארצה או שאחכה לפניית ביה"ח?

יסעור בית-אור: "בגלל מגבלות ההתקהלות וגם משום שהחיסון יתחיל מקבוצות יעד, לפחות בשלב הראשון יישלחו הודעות זימון להתחסן. אין סיבה להגיע לקופות ולחפש את החיסון". 

פרופ' צמחוני: "בישראל הוגדרו אנשים עם רף סיכון גבוה לפתח מחלה קשה, וההבחנה נעשתה באופן יותר טוב מאשר במדינות אחרות. באמצעות הסולם הזה ומידע רב מאוד שיודעים היום על גורמי הסיכון, הקופות יכולות לדעת, גם על סמך גיל וגם על סמך מחלות רקע, מי צריך להתחסן. 

"האיום המיידי של סגר מתחיל כתוצאה מעודף אשפוז, כשבתי החולים נמצאים על הסף ולא ניתן להמשיך כך. הצעד הבא הוא מחנות אוהלים, כמו שראינו בחו"ל. אנחנו לא רוצים להגיע לשם. הדרך היחידה היא להתחסן. אין דרך אחרת. הבחירה תחילה בקבוצות הסיכון היא נכונה כדי שנוכל להסיר את האיום בתוך חודשים אחדים".

האם החיסון בטוח למרות שפותח בתוך זמן קצר?

פרופ' צמחוני: "יש כמה גורמים לתהליך הקצר, כמו טכנולוגיה, תזרים מזומנים שאיפשר לבצע את הניסויים כמו שצריך ולגייס אנשים, וכמות חולים שמאפשרת לבחון את הפער בין מתחסנים ולא מתחסנים. כדי להגיע למובהקות סטטיסטית ולקבוע אם החיסון עובד - יש חוקים. אי אפשר להגיד שזה עובד ב-95% עד שלא יהיו בזרוע של הלא מתחסנים מספיק מקרים. הטבע של המגפה איפשר, תוך חודשיים-שלושה את הצטברות המקרים של אלה שלא קיבלו חיסון מול אלה שכן. בפייזר היו 9 מול 162".

מה ההבדלים בין החיסונים?

יסעור בית-אור: "החיסונים של פייזר ומודרנה הם די דומים. יודעים שאסטרהזניקה נוסה גם על גילים צעירים, כך שיכול להיות שבהמשך, אם יגיעו עוד סוגים של חיסונים, יתירו אותם לקבוצות נוספות. אבל למטופלים לא תהיה אפשרות לבחור את החיסון עצמו".

פרופ' צמחוני: "בפייזר לא בדקו מתחת לגיל 18. ההתלבטות הייתה אם להתיר מגיל 16. אני חושב שהגיוני היה להתיר מגיל 16. במצב האידיאלי, אתה נותן חיסונים למי שזה נוסה עליו. לגבי בחירת החיסון זו לא שאלה משמעותית. השאלה היא אם להתחסן או לא. הניואנסים הם בין טוב מאוד למצוין. בפייזר ובמודרנה, בבסיס זו אותה טכנולוגיה. פייזר צריך הקפאה של 70-, ובמודרנה צריך רק 20- שיותר קל להשיג. זה טוב שהם דומים, כי אם זה באמת נכון - אתה מצפה לתוצאות די דומות. שיעורי היעילות מאוד דומים, תופעות הלוואי גם די דומות. אחד המבחנים ברפואה ובמדע כדי להגיד אם זה נכון או לא - לבדוק אם שיחזרו את זה או לא". 

אורחי הפאנל התייחסו להיענות לחיסוני השפעת על רקע הקורונה. "מבצע חיסוני השפעת היה הצלחה", אמרה יסעור בית-אור, "אבל השפעת עדיין לא כאן. סביר להניח שבגלל המסכות. מבחינה טכנית, צריך להמתין שבועיים בין החיסון לשפעת לבין החיסון לקורונה".

האם אנשים שנדבקו והחלימו - יידרשו להתחסן?

פרופ' צמחוני: "לא צריכים להתחסן".

יסעור בית-אור: "אם יש בדיקה סרולוגית שמעידה שהדבקת בלי ששמת לב - אתה פטור מהחיסון. אבל לא שולחים באופן אקטיבי לבדיקה סרולוגית. יכול להיות שנדבקת אבל לא ידוע לך".

באשר לסוגיית הדרכון הירוק ציינה יסעור בית-אור כי "לפי תדריך החיסונים, בערך שבועיים לאחר מנת החיסון השנייה ניתן יהיה לקבל דרכון ירוק. ההקלות שיהיו באותו דרכון טרם נקבעו. אולי פטור מחובת בידוד במקומות מסוימים". 

אחרי כמה שנים יהיו תופעות לוואי בלתי הפיכות?

פרופ' צמחוני: "לא נדע. יש אי ודאות לטווח הרחוק. חוזרים לאנלוגיה - מה שאנחנו לומדים ממחלות אחרות וחיסונים אחרים. תופעות הלוואי שיש, גם הקשות יותר, הן של שבועות אחדים. ה-RNA, אין לו זמן רב לחיות בגוף האדם, והוא נעלם בתוך כמה ימים. אין פה חשיפה ממושכת ומדובר בכמויות מאוד קטנות ומקומיות, קשה לי לראות מנגנון שיביא לנזקים ארוכי טווח. עם זאת, אנחנו לא נביאים. לא ידוע אם זה יהיה אפקטיבי לטווח ארוך ואם חס וחלילה יהיו תופעות לוואי ארוכות טווח. זה עניין של ניהול סיכונים".

אני קשישה ומעדיפה להגיע כמה שפחות לקופת החולים. אוכל להזמין חיסון הביתה?

יסעור בית-אור: "בגלל שהמנות מגיעות בקירור, לא ניתן להגיע לחיסונים בבתים. יהיו בדיור מוגן ובבתי האבות ויהיו מתחמי דרייב אין שבהם ניתן לחסן כמות גדולה של אנשים. בסניפים הקטנים גם יחסנו. בקופות החולים נערכים לחיסונים במקומות מרוכזים".

על השאלה האם הציבור יתבקש להתחסן פעם נוספת גם בחורף הבא השיב פרופ' צמחוני כי להערכתו לא תהיה דרישה כזו.

מתי ניפטר מהמסכות?

פרופ' צמחוני: "ייקח זמן. כשיהיה שיעור מחוסנים של חצי או שני שליש, וכשנראה ירידה אובייקטיבית של שיעור הבדיקות החיוביות לשברי אחוז - נתחיל לדבר אחרת".

בשבוע הבא: מבצע ההתחסנות ייצא לדרך

כפי שדווח מוקדם יותר, הבוקר נחת בישראל המשלוח הגדול ביותר עד כה של חיסוני חברת פייזר שכולל 400-300 אלף מנות. ההערכה היא שאת מבצע ההתחסנות ביום ראשון תתחיל מערכת הבריאות עם כ-700-600 אלף מנות.

הצפי הוא כי עד לסוף החודש יהיו במלאי של ישראל כ-3.8 מיליון מנות חיסון. כזכור, כל מתחסן אמור לקבל שתי מנות, כך שהכמות צפויה לחסן כמעט שני מיליון אזרחים.

בדיון שנערך הבוקר בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות בכנסת, אמר שר הבריאות יולי אדלשטיין: "אני רגוע לגבי טיב החיסונים, הם נבדקו בכל צורה אפשרית. אני רגוע גם בנושא של ההיערכות הלוגיסטית והיערכות קופות החולים".

עוד ציין השר: "המשימה שלנו בשבועות ובחודשים הקרובים תהיה להילחם ב'פייק ניוז'. אני רואה אנשים, גם בבית הזה, שמתחילים כבר עכשיו להפיץ פייק ניוז לגבי 'החיסונים המסוכנים', ולצאת בקריאות שלא להתחסן. לאנשים האלה אין טיפה אחריות ומצפון. אתה לא רוצה להתחסן? אל תתחסן, אבל אל תפיץ דברים כאלה ואולי תגרום למישהו לא להתחסן ולמות".

בנוסף לכל זאת, אתמול הודיע מינהל המזון והתרופות של ארה"ב (FDA) כי יתכנס ביום שישי לאשר את החיסון לנגיף הקורונה שפיתחה חברת מודרנה האמריקנית. גורמים המעורים בהליך האישור מסרו ל"ניו יורק טיימס" כי פאנל המומחים של ה-FDA צפוי להמליץ על החיסון בפגישתו ביום חמישי, וכי המנהל יאמץ את ההמלצה, כלומר יאשר שימוש חירום - כבר ביום שישי.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו