דבר אחד בטוח אחרי ההופעה של לינוי אשרם באליפות אירופה. אנחנו רוצים שהמשחקים האולימפיים בטוקיו יתקיימו. לא איכפת לנו איך, עם קהל בלי קהל, עם בידוד בלי בידוד. מדינת ישראל תפספס מדליה היסטורית בהתעמלות אומנותית אם המשחקים לא יתקיימו. יסלחו הג'ודו והשייט אבל מדליה בהתעמלות זה משהו שעוד לא טעמנו ממנו.
היום (ראשון) כשהושמעה ה'תקווה' באליפות היבשתית, פתאם התחלנו לפנטז איך זה ישמע גם בתחרות החשובה והגדולה באמת. לינוי אשרם זכתה במדליית זהב באליפות אירופה בקרב רב, התחרות החשובה ביותר בהתעמלות האמנותית וכזו שמתקיימת גם במסגרת המשחקים האולימפיים. זו הפעם הראשונה שאשרם זוכה בתואר היבשתי, לאחר שהשיגה בעבר פעמיים מדליות ארד, בחישוק ובאלות.
אשרם התייחסה לא אחת לנושא הקורונה ואיך היא משפיעה עליה בדרך לזהב: "אני תמיד משתדלת להסתכל ולקחת את החיובי מהסיטואציה, עבורנו זאת הייתה עוד הזדמנות לשפר עוד את האלמנטים שלנו ולחדד אותם".
נכון, הרוסיות לא היו חלק מהתחרות הזו ועוד כמה נבחרות העדיפו לנח בבית. ככה יראו גם הדברים עד המשחקים האולימפיים בטוקיו אם הם יתקיימו, אבל דבר אחד ברור. אשרם תגיע להתמודד על מדליה, ואם היה נדמה שהזהב היה סגור יש תחושה שעונת הקורונה פותחת גם את האופציה הזו אחרי שהיא הפכה ללא רוסיה הראשונה מאז שנת 1997 שזוכה בתואר הנכסף.
כדאי להפנים, אשרם נוסעת לטוקיו בקיץ כדי לזכות במדליה, השאלה הפתוחה היחידה היא באיזו צבע היא תהיה. ניקול זליקמן בת ה-19 הייתה קרובה אף היא למדליית הארד אך סיימה הופעה מרשימה במקום החמישי המכובד שמראה שישראל מייצבת כאן דור של ספורטאיות באחד הענפים הקשים והכי "לא ישראלים", שבשנים האחרונות זוכה לפופולאריות עצומה בעקבות הזכיות של אשרם והנבחרת כולה.
