בשנים האחרונות שיחקו במכבי ת"א כמה בלמים זרים. מקרלוס גארסיה, דרך יגור פיליפנקה, ז'אן סילבן באבין, ז'איר אמאדור ועד העונה עם לואיס הרננדס. חלק הצליחו יותר וחלק הרבה פחות, אבל המכנה המשותף לכל הבלמים היה שכולם שיחקו באחת משתי הליגות הראשונות בספרד.
מבין כל אותם בלמים זרים, השניים ששיחקו הכי הרבה בלה ליגה הם גארסיה והרננדס. שניהם הגיעו לקריית שלום כי רצו להתמודד על תארים ולשחק באירופה. הראשון נחת כאן בגיל 28 והשני בגיל 31. אגב, במקרה של הרננדס צריך גם לציין שלולא המשבר הכלכלי שעברה קבוצתו מלאגה, ספק אם היה מגיע ארצה.
אבל האם הרננדס, שיפתח היום במרכז ההגנה המעובה של הצהובים (גיורגוס דוניס צפוי לחזור למערך של חמישה שחקנים בהגנה) מול ויאריאל במסגרת המחזור הרביעי של הליגה האירופית, יכול להפוך לאחד הבלמים הכי טובים שהגיעו לקבוצה דוגמת גארסיה? בואו ננסה לנתח.
הרננדס טוב כמעט בכל פרמטר שצריך משחקן הגנה, אבל אין לו מהירות, פיזיות או משחק ראש יוצאי דופן. הוצאות החוץ הארוכות והמדויקות שלו אמורות להיות אחד הכלים הכי חזקים שלו, אבל בינתיים במכבי לא נהנו מכך יתר על המידה. יתרה מזאת, דווקא במשחק הקודם מול ויאריאל, קבוצה מליגה שהוא מכיר הכי טוב שיש, הוא שגה פעמיים בדרך לתבוסה 0:4.
"כל מי שמבין כדורגל ראה מהמשחק הראשון שהרננדס בלם איכותי", אומרים במכבי, "הוא לא אחד שמפרק בתיקולים והמשחק שלו מאוד מחושב ורגוע". אבל מנגד יש הטוענים שמכבי צריכה בעל בית בהגנה, או שחקן שהופך את אלה שלצידו לטובים יותר, כפי שהיה בזמנו עם גארסיה ואיתן טיבי, ולכן הרננדס הוא אכן בלם טוב, אבל עדיין לא נכנס במאת האחוזים לנעליים הגדולות שהותיר אמאדור.
נכון, מוקדם להשוות את הרננדס לאמאדור על סמך שישה משחקים בהרכב, קל וחומר לגארסיה, ששיחק כאן כמה עונות ובעיני רבים היה "מכביסט וישראלי לכל דבר" מבחינת ההתנהגות וההתאקלמות שלו. מה עוד שבעניין המנהיגותי סבורים במכבי שככל שהזמן יחלוף, כך הבלם יהפוך ללידר.
אבל חובת ההוכחה היא על הרננדס, לאור הרזומה המרשים שלו ובוודאי במשחקים קריטיים כמו זה מול ויאריאל, שתיקו בו יקדם משמעותית את הצהובים לעבר השלב הבא. לכן במכבי יקוו שהמשחק הגדול של הבלם יגיע עוד הערב.
בתוך כך, מלבד העובדה שמכבי תחזור למערך הגנתי מעובה, מה שאומר שטיבי בהרכב, נראה שגם אייל גולסה יחזור ל־11 על חשבון אחד משחקני ההתקפה.
