מסר לממשל ביידן: ראש הממשלה בנימין נתניהו אמר היום (ראשון) כי "אסור לחזור להסכם הגרעין הקודם עם איראן". נתניהו אמר את הדברים בטקס האזכרה הממלכתי לזכרו של ראש הממשלה הראשון של ישראל דוד בן גוריון ואשתו המנוחה פולה.
צילום: ערוץ הכנסת
נתניהו אמר בנאומו: "באזכרה הזו אני מבקש לדבר על שלושה מהנושאים המרכזיים שעמדו לנגד עליו: הבריאות, הביטחון והשלום והנגב. הבריאות – האתגרים לא החלו במגפה אלא צמחו עם צמיחת היישוב העברי בארץ והאתגרים המשיכו אל עידן העצמאות. על כתפיו הוטלו משימות רבות, בניהן גם חולי. ואז, כמו היום, הממשלה עסקה בשאלות של היגיינה, בידוד והטלת הגבלות והייתה צריכה לקבל החלטות קשות.
"החיסונים נגד הקורונה, צפויים להושיע את מדינתו מהמגפה העולמית. אנחנו מרבים בהם כי נידרש לחסן את כל האוכלוסייה פעם נוספת. מסיבות אלו ואחרות עדיפה היערכות יתר על חסר. בצד כל זאת, בן גוריון עסק בביטחון ובשלום ובביסוס קיומנו באזור. אנחנו פועלים נגד האיומים בנחישות ומי שמנסה לסכן אותנו ולהשמיד אותנו ותוקף אותנו בכל צורה שהיא נתקל בתגובה נחרצת. המדיניות שלנו עקבית. לא נאפשר לאיראן לפעול, אסור לחזור להסכם הגרעין הקודם, כדי להבטיח שהיא לא תשיג נשק גרעיני. בזכות עמידתנו מולה, מדינות ערביות רבות שינו את התפיסה שלהן כלפינו. אם נמשיך בדרך של חיזוק העוצמה וחיזוק הקשר עם המחנה הערבי המתון – נראה עוד מדינות שיצטרפו.
"בן גוריון הכה שורש בנגב ובעשור האחרון אנחנו ממשיכים אותו. אנו משלבים השקעה מסיבית לצד טיפוח שיטתי של פיתוח השוק הפרטי. נמשיך להוריד את הצבא דרומה והשלב הבא הוא הקמת קריית מודיעין. לפני שבועיים החלטנו להקים יישוב חדש בנגב – זה דבר שאנחנו צריכים להיות גאים בו, והיום החלטנו על חבילת סיוע כלכלי נוספת".
נתניהו פנה ליריב בן אליעזר, נכדו של בן גוריון, ואמר: "ישראל היא מדינה קטנה אבל היא גדלה. ויחד עם הטכנולוגיה היום החיים במדבר הם חיים נפלאים ולכן בהרבה מובנים מה שקבע בן גוריון שעתיד המדינה הוא בנגב הוא נכון ואנחנו פועלים לעשות זאת. יש לנו עתיד גדול בנגב. הקמנו פה מדינה דמוקרטית ויש לנו חופש ביטוי אבל גם לו יש גבולות: לא פוגעים בתחושת באובדן של משפחות שכולות, לא מימין ולא משמאל. השיח הציבורי צריך להיות נוקב אבל חייב לכבד סייגים כאלה".
נשיא המדינה ראובן (רובי) ריבלין: "אם לא נבין שהמאבק הזה ליציאה מהמשבר הוא המאבק של כולנו – כל הקבוצות בחברה הישראלית – יהיה לנו קשה הרבה יותר להתגבר עליו. בעת הזו, אנחנו זקוקים יותר מכל לעשות גם וגם – לטפל בהווה בנחישות ובבהירות, בלי להתעלם מכישלונות אלא מתוך הכרה צלולה במצב לאשורו ובו זמנית, להטיל עוגנים אל העתיד".
"אומות ומדינות זקוקות לחלומות כדי לקומם את עצמן," אמר הנשיא בדבריו. "הן זקוקות לגיבורים כדי לבנות את עצמן ולחלוצים כדי לקשור את עצמן לאדמה לדגל, לשפה, לתרבות. הן זקוקות לעבר של מסירות נפש ודבקות במשימה, כדי להצליח לחיות הווה ולדמיין עתיד של תקווה ושיגשוג - ואת זה, בן גוריון ידע להעניק לנו.
"הוא היה איש של מעשים נטועים בקרקע, הוא קיבל הכרעות קשות והן עלו לעיתים במחיר כבד מאוד – ההחלטה להטביע את אלטלנה, ההחלטה לפרק את הפלמ"ח, ההחלטה לבטל את זרם העובדים בחינוך, ההחלטה לכפות על הקבוצות השונות של העולים את כור ההיתוך, החלטה שדרסה תרבויות שלמות בשם הממלכתיות. אך בן גוריון גם ידע שאי אפשר לכונן עם, לכונן מדינה, רק מתוך חיים בהווה. הוא ידע שמנהיגים נמדדים ביכולת שלהם לקבל החלטות קשות בהווה, אך תמיד גם להרים את הראש ממנו ולהצליח להתוות לאומה עתיד. כי הטלת עוגן בעתיד משמעה שיש לאן לכוון ויש חבל להיאחז בו כדי למשוך את עצמנו קדימה".
כ-200 מפגינים מול הקבר של בן גוריון במדרשת בן גוריון
"כבר כמעט שנה שאנחנו חיים רק הווה," אמר הנשיא בהתייחס לנגיף הקורונה שפקד את העולם כולו והוסיף: "המגפה העולמית שיצרה משבר בריאותי, חברתי וכלכלי בכל העולם, וגם בישראל, גרמה לרבים מאיתנו להתכנס בתוך עצמם. לנסות לשרוד ביומיום, לשמור את האנרגיה כדי לצלוח כל יום בנפרד, כל שבוע בנפרד. אך זה אינה אופיה של האומה הזו. וזה אינה אופיה של המדינה הזו. מדינה שקמה מתוך חזון שנראה פעם כמעט מופרך. מדינה שהפכה להיות מה שהיא בזכות היכולת לדמיין קדימה גם בזמן מלחמות נוראיות, גם בזמן משברים איומים. אומה שהצליחה בשלוש שנים לקלוט עליה המונית שהכפילה את אוכלוסייתה; מדינה צעירה שהתעקשה להעביר את חוק הביטוח הלאומי כשהיא עדיין בשלבי בניינה הראשונים; מדינה שהניחה מאות אלפי מטרים של צינורות מים כשהקימה את המוביל הארצי כדי לספק מים לכל שטחי הארץ; זו מדינה קטנה שבזכות המגוון האנושי המדהים שלה בזכות אופי האומה שלה, הפכה לסטארט אפ ניישן."
"אם היינו חיים בלי חלומות, בלי אמונה, בלי סולידריות, בלי ממלכתיות, מדינת ישראל הייתה נראית אחרת לגמרי," אמר הנשיא. "אם לא נבין שהמאבק הזה ליציאה מהמשבר הוא המאבק של כולנו – כל הקבוצות בחברה הישראלית – יהיה לנו קשה הרבה יותר להתגבר עליו".
"בעת הזו, אנחנו זקוקים יותר מכל לעשות גם וגם – לטפל בהווה בנחישות ובבהירות, בלי להתעלם מכשלונות אלא מתוך הכרה צלולה במצב לאשורו. ובו זמנית, להטיל עוגנים אל העתיד. להמשיך ולספר בשבילנו, גם כשאנחנו לא יכולים, את הסיפור של העם הזה, של המדינה הזו, של האומה הזו – שידעה תמיד להתגבר, להתעלות ולהבטיח לילדיה עתיד טוב יותר. והיא תדע, אנחנו נדע, לעשות את זה גם הפעם," הוסיף הנשיא.
בתום דבריו פנה הנשיא לראש הממשלה, לראש הממשלה החליפי ולשר האוצר, וביקש כי יבטיחו את המשך פעילותה של מדרשת שדה בוקר. "מדרשת שדה בוקר היא מפעל חינוכי ציוני, בעל חשיבות היסטורית, ואסטרטגית שעומד בפני סכנת קריסה. המדרשה שנאלצה לצמצם בהיקף פעילותה, עומדת על סף חדלות פרעון, ומעמידה בסכנה את המשך היכולת לממש את חזונו של בן גוריון. אנא מצאו את הדרך להציל את מדרשת בן גוריון, למען לא נשכח שעתידו של עם נעוץ בעברו."
זמן קצר לפני תחילה הטקס נערך טקס זכרון אלטרנטיבי בהשתתפותם של מעל 200 מפגינים. יריב בן אליעזר, נכדו של דוד בן גוריון אמר: "הגעתי מחוסר ברירה, כי אני חייב להיות באזכרה לסבי. לכן לא יכולתי להצטרף אליכם ולומר: פאק נתניהו, תחי מדינת ישראל". לאחר שסיים להגיד "קדיש" על סבו הוסיף בן אליעזר: "החזון של סבא שלי היה להפריח את השממה. המדרשה הייתה חלק מהחזון ואסור לתת לה להיסגר".
השתתפו בהכנת הידיעה: אריאל כהנא, יורי ילון
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו