כבר ימים רבים שבממשלת ישראל בכלל ובקבינט הקורונה בפרט דנים בשאלה אילו הקלות ניתן לתת על הפעילויות השונות בישראל, כשהוויכוח העיקרי בין הצדדים הוא זה של פתיחת מערכת החינוך. פנינו למומחים בתחומים אחרים ולאנשי עסקים כדי לדון בנושא, וקיבלנו הסכמה רחבה לכך שהחינוך חשוב למדינה בדיוק כמו בתי החולים וצה"ל.
פרופסור דורון גזית ממכון רקח לפיזיקה באוניברסיטה העברית וחבר הצוות המייעץ מטעם האוניברסיטה לקבינט הקורונה, סבור יחד עם צוותו כי החזרת התלמידים לבתי הספר חייבת לעלות בסדר העדיפות הלאומי. "העובדה שהתלמידים כמעט ולא לומדים באופן פרונטלי מאז פורים, הולכת ומתגלה כמציאות שיש בה נזק משמעותי לטווח הארוך. זו הסיבה בגלל מדינות רבות באירופה פותחות את בתי הספר גם בסגרים. צוות האוניברסיטה גורסים שהנזק הוא כה גדול, שהפתיחה הזו צריכה לדעתי לעמוד לפני שיקולים כלכליים ואחרים", אמר בשיחה עם "ישראל היום".
רוצים סמארטפון חדש במתנה? הקליקו לכתבה הסודית של דינמיקה (מהנייד בלבד)
"יש אזורים שלמים במדינה שהם 'ירוקים' לגמרי וצריך להתחיל בהם. הניסיון בעולם מראה שפתיחת מערכת החינוך אינה חייבת להיות גורם קריטי להדבקה אם נערכים לכך כראוי, ולכן צריך להתחיל לפתוח עכשיו כדי שהתלמידים לא יפגעו, מכיוון שמדובר בפגיעה משמעותית לטווח ארוך", הוסיף. "אחרי הפתיחה צריך לראות מה קורה ולהתנהל כך שלא יהיה שינוי בקצב ההדבקה. הפתיחה חייבת להיות זהירה: אולי ללמוד יום בשבוע, אולי להעביר חלק מהשיעורים במקומות פתוחים או בדרכים אחרות".
עמוס שפירא, יו"ר הטכניון ולשעבר מנכ"ל אל על וסלקום, קובע כי מערכת החינוך חייבת להיפתח, בדיוק כמו בתי החולים וצה"ל. "אנחנו משלמים היום את הפיצול הפוליטי בישראל שמניע קבלת החלטות איטית, בו דנים בכל נושא בלי סוף ולא מסוגלים לקבוע סדר עדיפויות. ברגעי משבר, חברות שמנוהלות לא נכון קורסות – וכאן אנו רואים מצב דומה של קריסה, כי אין החלטות וקביעת סדר עדיפויות", אמר ל"ישראל היום".
שפירא מאמין שכמו שצה"ל ובתי החולים לא נסגרו בשל המאבק בהתפרצות הקורונה, כך גם מערכת החינוך לא הייתה צריכה להיסגר. "היה צריך להגיד למערכת כולה שמערכת החינוך פתוחה, ושעכשיו ימצאו דרכים להפעיל מסביב לזה את כלל המשק. הרי אף אחד לא סבר שצריך לסגור את צה"ל. כשניהול יודע מה הכיוון שלו, אז מוצאים פתרונות ולא עוסקים בדיונים אין-סופיים סביב הנושא. ניתן לקחת כדוגמה את החרדים, שם נקבע שמערכת החינוך חשובה יותר מאנשים שמתו, הם בעצם קבעו מה ייהרג ובל יעבור. לצערי, הממשלה והמערכת הפוליטית חלשות, השסע הפוליטי בעוכרנו במשברים ולא מקדמים סדרי עדיפויות".
אייל גבאי, יו"ר קופת חולים מאוחדת ולשעבר מנכ"ל משרד ראש הממשלה, סבור באופן חד-משמעי כי החינוך קודם לכל פתיחה אחרת של המשק. "חייבים לזכור שחינוך בגילים הקריטיים הוא דבר שאי אפשר בכלל להשלים אותו אחר כך. המדינה יכולה לפצות אנשי עסקים וללוות להם כסף, אבל לא תהיה שום דרך לפצות על תלמידים בכיתה י"ב או בכיתה ו' שלא לומדים זו השנה השנייה. ברור לחלוטין שצריך כעת לפתוח את מערכת החינוך לפני כל דבר אחר", הוא קובע בשיחה עם "ישראל היום".
האלוף במיל' גיורא איילנד, לשעבר ראש המל"ל, סבור כי השאלה למי להעניק עדיפות גבוהה יותר – לחינוך או לכלכלה – מלמדת כמה המדינה לא מתפקדת בזמן המשבר. "משבר הקורונה לא הוגדר בכלל בישראל כמשבר לאומי ברמה הגבוהה ביותר, וברגע שאין מערך קבלת החלטות שפועל לפי הגדרות מראש, אז הכל נראה כמו שהוא נראה. כשיש משבר לאומי, הצפי הוא לנהל את המשבר עם 100% מהמשאבים שיש למדינה, אבל בישראל משתמשים רק ב-20% מהמשאבים שיש לנו, ולכן אין לחימה עם כל כוחותינו במשבר החמור הזה", אמר.
בניגוד לדעות התומכות בפתיחה מוקדמת של מערכת החינוך, איש עסקים בכיר ולשעבר דמות בכירה מאוד במשרד האוצר אמר ל"ישראל היום" כי הוא חושב שכבר נגרם נזק לתלמידים, כך שעיכוב של כשבועיים בפתיחת בתי הספר "לא יהיה מה שימנע את הנזק שהם סופגים". לדבריו, השיקול היחיד שצריך לעמוד מאחורי ההחלטה הוא כלכלי: "היה צריך לנצל את הרגע כדי להאיץ את תהליכים שדיברו עליהם במשך שנים, כמו של למידה בקבוצות קטנות של מחשוב, ואז מערכת החינוך הייתה מצליחה להתנהל היטב גם בתוך משבר הקורונה. זה לא קרה, והנזק קיים כבר בשטח – ולכן השאלה היחידה שצריכה להישאר היא איך מפעילים את המשק בצורה הטובה ביותר".
