דרעי: "להתכונן לסגר שלישי ולפתוח כעת את המסחר והחינוך"; ההכרעה על ההקלות נדחתה

הדיון הדרמטי בקבינט הקורונה הסתיים ללא הכרעות • לאחר התנגדות הדרגים המקצועיים, מסתמן כי העוצר הלילי יחול רק בערים האדומות והכתומות • רה"מ נתניהו: "חובה להכניס את החוזרים מדנמרק לבידוד כפוי" • השר דרעי: "אנחנו מאבדים דורות של ילדים"

מחסום בתל אביב // צילום ארכיון: יהושע יוסף // מחסום בתל אביב

שבע שעות דיונים בקבינט הקורונה הסתיימו הערב (ראשון) ללא החלטות. השרים שהשתתפו בדיון תבעו להמשיך בתהליך ההקלות, גם בתחום המסחר וגם בנוגע למערכת החינוך. ואולם, ראשי מערכת הבריאות וראש המל"ל, מאיר בן שבת, עמדו על הרגליים האחוריות והזהירו כי לאור העלייה במדדי התחלואה, יש סיכון רב בהמשך ההקלות. בנוסף, הם הדגישו כי בתום הסגר השני, וכלקח מהיציאה המהירה מדי מהסגר הראשון, הקבינט החליט על אסטרטגיית יציאה ברורה וזהירה. 

לאור זאת, הדגיש שר הבריאות אדלשטיין, יש להיצמד למדיניות כפי שעוצבה מראש, ולא להיגרר אחרי הלחצים. אדלשטיין הדגיש, כי פתיחה מואצת של המשק, בניגוד למדיניות שהוסכמה, תפגע בסופו של דבר גם בכלכלה, משום שהדבר יביא לסגר שלישי. 

ראש הממשלה נתניהו אמר תוך כדי הדיון בפנייה לציבור כי הוא מעוניין לפתוח את המשק אך הוא אינו מוכן לשמוט את ההישגים הביא עימו הסגר השני. "אני רוצה לוודא שאנחנו נמשיך לקבל את ההחלטות הנכונות, בהסכמה רחבה ככל האפשר, כדי לאפשר לנו לפתוח את הכלכלה ואת החינוך מבלי לסכן את החיים והבריאות של אזרחי ישראל. אנחנו הורדנו את התחלואה לאחת הרמות הנמוכות במערב, ואני לא מתכוון לוותר על זה בהינף יד. אני צריך את שיתוף הפעולה שלכם, אזרחי ישראל", דברי נתניהו.

מנגד, שר הפנים אריה דרעי טען כי ממילא אין דרך למנוע את הסגר השלישי. לכן, לדבריו, יש לפתוח באופן מלא גם את החינוך וגם את המסחר לחודשיים, מתוך ידיעה שבסופם יבוא עוד סגר. "צריך לעשות חשבון מחדש. לאור זאת שיש לנו כבר לו"ז לחיסון, אנחנו צריכים להתכונן בהמשך לסגר שלישי וכעת לפתוח את מערכת החינוך ואת המסחר. אני לא רואה שום סיכוי שבמצב הנוכחי, בלי שנחזיר אחורה את ההגבלות, נהיה בימים הקרובים מתחת אר 0.8 ו-500 נדבקים שזה המדד שהצבנו". 

לדבריו, "אנחנו חייבים לפעול באומץ, לראות את האמת ולחיות עם הקורונה. אני מסתובב בארץ ורואה את המחיר הכבד, בעיקר בערי הפריפריה. שם משלמים ביוקר את נזקי הקורונה. אנחנו מאבדים דורות של ילדים. אין להם את האמצעים להתחבר לזום ואין מי שיישב איתם. הנזקים שלהם גדולים מאד וכמובן גם המסחר. חייבים לתת להם לפעול לכמה חודשים כדי שיתאוששו".

גם שר האוצר ישראל כ"ץ דרש לאפשר פעילות מסחרית מלאה, בהתאם לצרכי התו הסגול. הוא הציע למקד את האכיפה על ערים אדומות וכן להזהיר מסעדות ועסקים שעוברים על ההנחיות. "אפשר להפעיל את הקניונים תוך הקפדה מלאה על כללי בריאות מחמירים, ולהתמקד באכיפה על הפרות בוטות, אבל אסור להשאיר את המסחר סגור לעוד חודשיים".

במהלך הדיון עלו וירדו הצעות שונות, כיצד מצד אחד לאפשר עוד הקלות ומצד שני לעשות זאת באופן שלא מגביר את התחלואה. ההצעה לערוך סגר לילי מלא ירדה מהשולחן בעקבות התנגדות שרים ונציגי מערכת הבריאות ולאחר שהתבררה כבלתי יעילה. הצעה אחרת הייתה, לסגור את המסחר החל מהשעה 7 בערב, אולם לכך התנגד שר האוצר. שר החינוך גלנט דרש לאפשר לתלמידי בתי הספר היסודיים בשכבות הגבוהות לחזור ללמוד, אולם גם דרישה זו נדחתה. בסופו של דבר, הישיבה הסתיימה בהודעה של נתניהו כי הוא, ראש הממשלה החליפי בני גנץ, והמל"ל, יגבשו הצעות חדשות שיאפשרו להסיר הגבלות מהציבור אך למנוע את עליית התחלואה.

בעקבות סערת החורפנים, ראש הממשלה הנחה את שר השר לביטחון פנים לוודא מיידית שהחוזרים מדנמרק נכנסים לבידוד, וביקש מהיועמ"ש לוודא שאפשר משפטית לחייב אותם לעבור בדיקת קורונה. "מדובר במוטציה של הנגיף שיכולה להוות סכנה גדולה לכל אזרחי ישראל", אמר נתניהו.

ראש הממשלה גם הבהיר כי אופציית העוצר הלילי בכל הארץ ירדה מהפרק. עם זאת, ייתכן כי הוא יוחל במסגרת המגבלות היישובים האדומים (ארבעה) והכתומים (13). 

מוקדם יותר, ממונה הקורונה החדש פרופ' נחמן אש הציג את המלצותיו וטען כי "עוצר לילי ללא פתרונות לאכיפה יעילה הוא צעד מיותר, אך על הממשלה להציב יעד בלתי מתפשר של אפס אירועים המוניים כדי לאפשר את המשך יישום מתווה ההקלות".

"עוצרים והגבלות ליליות אינם מוחלים כצעד בודד", הדגישו אנשי מגן ישראל במסגרת הדיון. "לכן קשה לבודד את השפעתם הייחודית להורדת התחלואה"ברוב המקרים עוצרים ליליים מקומיים או חלקיים (על סקטור מסוים או שעות מעטות) לא סייעו מספיק בעצירת התחלואה ולבסוף נדרש צעד חריף יותר – סגירת הסקטור לאורך כל שעות היום והחמרת הגבלות או עוצר מלא".

צוות המומחים המייעץ הגדיר גבול של של 200 חולים למיליון איש (כ-2,000 חולים ליום בישראל) אשר מדינות שחצו אותו לא הצליחו להגיע לשינוי מגמה ללא הטלת סגרים. הם חזו כי למרות התוצאות המבטיחות בפיתוח החיסונים, יש להיערך להמשך התפשטות המחלה ב-12 החודשים הקרובים וגלי תחלואה במהלך החורף.

בצוות ציינו כי יש להעריך מחדש את סף הספיקה המרבית של בתי החולים לקראת החורף, לאור שיפור היכולות וקליטת כוח אדם. זאת בהשוואה לסף הקודם שהוערך ב-800 חולים קשים. עוד המליצו בקבינט המומחים להגדיל את המערך לאשפוזי בית ולתקצב אותו.

פרופ' נחמן אש // צילום ארכיון: מישל דוט קום
פרופ' נחמן אש // צילום ארכיון: מישל דוט קום

בעניין פתיחת בתי הספר, הבהירו בקבינט המומחים שיש "להיערך כבר כעת לצורך לשוב ולהפעיל את מערכת החינוך בפורמט המאפשר הגנה מרבית מהדבקה, לרבות לימודים בקפסולות בכל הגילאים כולל צהרונים והסעות. חלק מהשינויים הללו דורשים שבועות ואף חודשים של הכנה - ויש לבצעם כעת כדי לא לעמוד שוב בפני שוקת שבורה והיעדר חלופות ישימות בחינוך כאשר יגיע גל התחלואה".

לדברי הצוות המייעץ לממונה הקורונה, ההערכה היא שבגל התחלואה בספטמבר בתי הספר לא היו הגורם המרכזי להתפרצות וכי באירופה מקובל ריסון מהודק ללא סגירה מלאה של מוסדות החינוך.

על פי צוות מגן ישראל, חלק ניכר מההתפרצויות בשבועות האחרונים נבע מאירועי התקהלות רבי-משתתפים. הם ציינו כי הקנסות הנוכחיים לא מייצרים הרתעה מספקת, וקיים צורך מיידי להשלים את הליך העלאת הקנסות ולהביאו לסיום חקיקה בכנסת.

"ללא אכיפה ייכשל המאמץ הלאומי"

בתוך כך, צוות הברומטר, המייעץ למטה המאבק בקורונה, קיים שתי ישיבות בימים האחרונים והמליץ לא לנקוט בהקלות נוספות כל עוד מקדם ההדבקה לא יורד מ-1. יש לציין שה-R במגזר הכללי עמד הבוקר על 1.04.

"אכיפת הסגרים בערים האדומות המעטות הנמצאות בסגר חלקית ביותר", ציינו המומחים. "רפיסות האכיפה תוביל לכישלון המהלך כולו". בראש הצוות עומד פרופ' רן בליצר מקופת החולים כללית וחברים בו פרופ' חגי לוין, פרופ' נדב דוידוביץ', פרופ' שוקי שמר, ד"ר דורית ניצן ומומחים נוספים.

המומחים הציעו להמשיך בקביעת יעדים ריאליים לבלימת התחלואה, זאת גם במחיר של פתיחה איטית ולא שלמה של המשק.

קבינט המומחים המליץ כי על כל פעולה שמגדילה את מקדם ההדבקה (פתיחת כיתות נוספות, מסחר או מסעדות) יש לבצע פעולות שיורידו את ה-R כמו שיפור בטיפול במוקדי התפרצות, שיפור קטיעת שרשרות ההדבקה, הגברת האכיפה של אירועים המוניים ועוד.

המומחים תבעו לשפר את מניעת ההתקהלויות והזהירו כי ללא אכיפה של הנושא "ייכשל המאמץ הלאומי כולו". המומחים אף מציינים: "לא סביר שמדינה שמסוגלת לסכל אירועים ביטחוניים באופן הרמטי אינה מסוגלת לנהל מעקב, הרתעה, מניעה וסיכול של אירועי התקהלות המונית בכלל אמצעי הפיקוח, השיטור והמודיעין".

"להפעיל מיידית את תוכנית הרמזור"

המלצה נוספת היא לבצע חקירות אפידמיולוגיות מפורטות לאחר קיום אירועים המוניים כמו חתונות ואף לפרסם את הממצאים תוך העברת מסר לציבור: "חתונה המונית סופה בלוויה שניתן היה למנוע". במקביל הם ממליצים להעלות את הקנסות על הפרת מגבלות ההתקהלות ולתגבר את פעולות האכיפה בערים.

עוד הם המליצו על בדיקות סקר במערכת החינוך, בעיקר ביישובים כתומים ואדומים, במטרה לאתר מוקדי התפרצות. הם אפילו ציינו שיש לפעול משפטית לחיוב צוותי הוראה להיבדק לפני החזרה ללימודים.

בנוסף, המומחים המליצו לשנות את היעד להפעלת תוכנית הרמזור (גם ברמה של אלף נדבקים ליום) ולעבור מיידית ליישומה.

המלצה מעניינת של פורום המומחים היא לנקוט במדיניות של "בדיקה או סגר" בערים אדומות וכתומות כדרך להימנע מסגר, ולהגיע בהן ליעד של 95% נבדקים.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר