החלטת בג"ץ לשקול להתערב בהסכמים הקואליציוניים בין הליכוד לכחול לבן נפלה לידיו של נתניהו כפרי בשל. אם גמלה בליבו ההחלטה ללכת לבחירות בקרוב, הרי שאתמול קיבל את התירוץ המושלם לעשות זאת.
ואולי גם להפך, אם עוד שקל עד כה לדחות ולהסתכן שיגיע למועד קיום הרוטציה ללא תחנת יציאה נוספת, אחרי הודעת בג"ץ כי ייתכן שמתווה ראש הממשלה החליפי יבוטל, אין לו עוד ברירה אלא לפזר את הכנסת. ללא החוק לא תהיה לנתניהו הגנה מפני האפשרות שיהפוך לחבר כנסת פשוט, ללא כל תפקיד בממשלה.
האפשרות שאחרי מועד הרוטציה יורה בג"ץ כי נתניהו לא יכול להיות ראש ממשלה חליפי, מאחר שמעמדו משתווה לזה של שר ולא של ראש ממשלה - כלומר אין אפשרות לכהן בתפקיד זה תחת כתב אישום - הטרידה את נתניהו כבר מהרגע הראשון.
כבר במהלך המו"מ הקואליציוני חשב נתניהו על התרחיש הזה ודרש להכניס סעיף הקובע כי התערבות בג"ץ תוביל לבחירות. לאחר כינון הממשלה חש נתניהו שאין זה מספיק. הוא תבע מכחול לבן להתחייב על חוק עוקף בג"ץ אם בית המשפט יתערב.
כעת, כשהאיום הופך מוחשי יותר, אין כל ספק כי נתניהו לא יסכים לכהן כראש ממשלה חליפי אפילו יום אחד. מבחינתו, כבר אין שום שאלה באשר לאפשרות להתערבות בג"ץ. ההחלטה אתמול נגעה לעצם ההסכמים הקואליציוניים, לא על מעמדו הספציפי של נתניהו. אם השופטים איבדו את הבושה מלדון על חוק יסוד, ברור שלא תהיה להם כל בעיה לדון בעתירה שתיגע בנתניהו אישית בשאלת יכולתו לשמש בתפקיד תחת כתב אישום.
אם יש דבר נוסף שנלמד מהפוליטיקה האמריקנית שמשפיעה פה כמעט בכל גזרה אפשרית, הוא הצורך במינוי שופטים שלא ישרתו רק צד אחד של המפה. את כל יהבו תולה טראמפ בימים אלה בבית המשפט העליון שיהפוך את תוצאות הבחירות, כי ללא קשר לתוצאה הסופית, נקודת הפתיחה שם לגמרי לטובתו.
אצל נתניהו זה בדיוק ההפך. ולא רק אצלו, אצל הימין כולו, אצל החרדים וכל מי שנושא בדעות שמרניות ומסורתיות. הערכים של רוב שופטי בג"ץ אחרים ולרוב הפוכים לגמרי. הנושא המשפטי, שהוזנח במשך שנים, עשוי להיות במוקד מערכת הבחירות הקרובה, שבג"ץ אתמול הגדיל משמעותית את סיכוייה להפציע בקרוב.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו