הקורונה שינתה סדרי עולם – גם בתחום מימוש הזכויות הרפואיות
כאשר הופיעה מגפת הקורונה לראשונה לפני שבעה חודשים, איש לא שיער את עוצמתה וממדי ההרס שהיא תותיר. גם בשעה זאת, כאשר צוותי מחקר במדינות שונות בעולם עמלים על חיסון, מדע הרפואה עדיין מנסה להבין ולומד את טווח הנזקים שהקורונה מסבה לגוף האדם. כאשר חולים רבים שזכו להחלים מקורונה מדווחים על פגיעה מתמשכת שהותירה המחלה בגופם, אלה מתקשים לחזור לתפקוד מלא, ורבים מהם מגלים שהדרך חזרה לשגרה, לעתים כלל לא נראית באופק במקרים מסוימים.
מאז פרוץ מגפת הקורונה בישראל בשלהי פברואר 2020, הנגיף אובחן אצל מעל כ-317,000 ישראלים. על אף שרובם הגדול נחשב כמי שהחלים מהמחלה, חייהם של רבים מהם השתנו מן הקצה אל הקצה. בימים הראשונים של המחלה חששו בעיקר מדלקת ריאות חמורה שהמחלה עלולה לגרום, אך ככל שעלה מספר החולים כך גם הצטבר ידע נוסף על שורת תסמינים שונים ופגיעות שהמחלה מותירה בגוף גם לאחר היעלמות הוירוס – נזק לתאי הגוף, פגיעה במערכת הדם, פגיעה בלב, פגיעה בפעילות הכליות, פגיעה במערכת העצבים, פגיעה במערכת העיכול, ועוד. אלה יכולים להימשך מספר שבועות ועד לפרק זמן בלתי ידוע, אך דבר אחד בטוח, רבים ממחלימי הקורונה חווים ירידה בתפקוד, ואינם מסוגלים לנהל את שגרת חייהם כבעבר.
ספקטרום רחב של פגיעות, ותביעות
“הספקטרום של פגיעות קורונה שאנו עדים אליו בקרב ‘המבריאים’ הוא רחב, רחב מידי”, מדווחים ב”זכותי” המתמחה במימוש זכויות רפואיות, “החל מכאלו שפיתחו קטוזיס, האופייני לחולי סוכרת קשים, מחלימים שחוו ירידה דרסטית בתפקוד הכליות, פגיעות כבד, ואפילו פגיעות חמורות בראייה”. הם מוסיפים, “אנשים שהיו בריאים לחלוטין לפני כן, כעת מוצאים את עצמם זקוקים לעזרה והשגחה, ואין בכוחם לחזור למעגל העבודה, לא מחוסר רצון חלילה, אלא בגלל שגופם פשוט אינו מאפשר זאת”.
זה בהחלט מזעזע, האם הם זכאים לעזרה מיוחדת מהמדינה או פיצוי כלשהו בעקבות העובדה שחלו בקורונה?
“את התשובה לשאלה צריך לחלק לשניים. אין פיצוי מיוחד או הטבות למי שחלה בקורונה או נפגע ממנה ככלל גורף, אבל, וכאן יש אבל גדול, מי שחלה בקורונה ונפגע מהמחלה באופן שבו ניתן להוכיח ירידה בתפקוד בהחלט ייתכן שהוא זכאי לקצבת נכות כללית, גמלת סיעוד, ואף הטבות מס במקרים מסוימים”.
ואם מדובר בעובד שנדבק בעבודתו?
“במקרה של הדבקה מוכחת במקום העבודה חשוב להגיש תביעה להכרה בקורונה כפגיעה בעבודה, והתגמול יקבע ע”פ אחוזי הנכות שייקבעו בוועדה הרפואית”.
נניח שחליתי ואיבדתי את כושר הראייה, איך בדיוק אני יכול להוכיח את זה?
“המקום שבו תצטרך “להוכיח” הוא כמובן הוועדה הרפואית של המוסד לביטוח הלאומי, שם יקבעו אם אתה זכאי לקצבת נכות, ובאיזה שיעור. כאן גם בא לידי ביטוי פועלן של חברות למימוש זכויות רפואיות, כמו “זכותי”, למעשה תפקידנו הוא להיות אחראים לאיסוף כל המסמכים הדרושים להכנת התיק הרפואי, התמודדות מול הפקידות והבירוקרטיה, ואף ההכנה הנדרשת לוועדה עצמה, שם תצטרך להציג את הפגיעה והמסמכים בפני רשם הוועדה ורופא מוסמך מטעם הביטוח הלאומי”.
ומה לגבי הסובלים ממחלות רקע?
בתקופה הזאת שומעים רבות את המושג “מחלות רקע”, מה לגבי אלה הסובלים ממחלות רקע שחלו בקורונה?
“זה כמובן תלוי. אם חלית במחלה רקע, נניח סוכרת, ונקבעו לך אחוזי נכות בשיעור מסוים, וכעת בעקבות הקורונה חלה הרעה במצב הכללי, ייתכן מאד ותהיה זכאי כעת לאחוזי נכות נוספים והעלאה בקצבה. או, במידה ולא נקבעה זכאות לקצבה לפני כן, ייתכן שכעת בעקבות ההרעה במצב תהיה זכאי לקבל. שוב, חשוב להדגיש שהכל כמובן הוא פועל יוצא של החלטת הוועדה הרפואית וההיערכות המקדימה אליה”.
בזמן שאנו עוצרים את נשימתנו ומייחלים לבוא החיסון המיוחל, ישראלים רבים שחלו בקורונה אמנם ‘הבריאו’, אך גופם לא חזר להיות אותו הדבר. רבים מהם מביעים תסכול, כאשר אלה חשים אוזלת יד של הרשויות לסייע להם ואף התנערות מהם, “בקרב לקוחותינו אנו מכירים בהחלט את התחושות על כך שהבירוקרטיה מערימה קשיים לעתים, כאשר הם מרגישים שלא קיבלו את הזכויות שמגיעות להם כדין”, מסבירים ב”זכותי” ומדגישים את החשיבות של היערכות נכונה, איסוף מסמכים ובניית תיק רפואי התואם את דרישות הרשויות בדיוק. “ייתכן שתחושת התסכול הייתה יכולה להיחסך מהם לו היו נערכים כראוי, ואף מגדילים לעשות ולהיעזר במומחים למימוש זכויות רפואיות, שזה בדיוק תפקידם, להתמודד מול הבירוקרטיה והפקידות ולדאוג באופן מקצועי להכנת התיק הרפואי ולמימוש הזכויות של הלקוחות”.