דונלד טראמפ התגאה במערכת הבחירות בהעברת השגרירות האמריקנית לירושלים, בהכרה על ריבונות ברמת הגולן, בהסכמי השלום שסייע לכונן בין ישראל לאיחוד האמירויות, סודאן, בחריין - ועוד לפחות חמש מדינות שבדרך (לטענת הממשל האמריקני).
טראמפ גם מתכנן עבורנו ריבונות, אבל כדי לממש את זה הוא היה צריך להיבחר לעוד ארבע שנים.
זו הסיבה שכישראלי אפשר להיות מודאג מהתוצאות בינתיים, או לפחות להרהר במה שניתן היה לעשות יחד בקדנציה נוספת. זה חלילה לא אומר שג'ו ביידן אנטי־ישראלי, ממש לא. אבל נשיא פרו־ישראלי כמו טראמפ, כזה שהפך את תמיכתו בישראל לרכיב כל כך מהותי ובולט במורשת שלו, לא היה מעולם בבית הלבן.
גם אם הנשיא טראמפ לא ינצח בסוף הדרך, המורשת שהוא בנה בקדנציה הראשונה שלו מובטחת. הרפובליקנים ידאגו לשמר את הישגיו; אמריקה תרצה לשמור על הנכסים שהשיג עבורה. חלק מהנכסים האלה יקרים וחשובים גם למדינת ישראל.
גל כחול לא שטף את אמריקה, וה"טראמפיזם" שהפרשנים אוהבים לסמן כאיזו תקלה היסטורית - לא נזרק מהתרבות הפוליטית של אמריקה. הסקרים ניבאו סחף היסטורי לטובת ביידן, כלומר אמירה עממית גורפת וברורה נגד טראמפ.
לנד־סלייד הזה לא קרה. וכמו שכותב היום גלעד צוויק בטורו במדור הדעות, הסקרים לא סתם "טעו". במדינות המפתח הסקרים יצרו באופן עקבי מצג שווא של יתרון וניצחון מובהק לביידן, ובכך גרמו, אולי, לרבים מתומכי טראמפ להרגיש שאין כל טעם לצאת להצביע.
אבל זה לא נגמר עד שזה לא נגמר, ובשעה שנכתבות שורות אלה - ביידן עוד לא ניצח, טראמפ עוד לא הפסיד, והוא נחוש להילחם, כשתוצאות האמת הזורמות מלמדות על פערים לא מאוד גדולים, בלשון המעטה.
באופן מפתיע, לא מעט פרשנים ישראלים הרימו גבה, ותהו על כוונתו של טראמפ - ככל שתהיה לו כזאת - לעתור לבתי המשפט. מעניין, כשבישראל הוגשו לבית המשפט עתירות בציפייה שהשופטים יתערבו אחרי הבחירות, זה הוצג כצעד לגיטימי ואולי אפילו נחוץ, אם לא קריטי, להצלת הדמוקרטיה הישראלית.
ועד לתוצאות הסופיות (או להחלטת בית המשפט), ניקח את הזמן כדי להפנים את העובדה שהיינו עדים לבחירות הדרמטיות ביותר בארה"ב, שבהן התמודד הנשיא טראמפ מול ניצב שמילא תפקיד בינוני בסרט הפוליטי של ארה"ב.
אם הוא יהפוך לנשיא ה־46, גם תומכיו יודו שזה לא בזכות היותו ג'ו ביידן. זה משום שמחצית תושבי אמריקה התגייסו בעוצמה חסרת תקדים נגד טראמפ, בין היתר לאור התדמית השלילית שהודבקה לו מצד הממסד והתקשורת. וזאת אף שהבוחרים בהמוניהם דווקא הביעו תמיכה בהתנהלותו הכלכלית לצד חשש כבד מהפקדת האומה - אפילו בענייני המגיפה - בידי ביידן.
גם אם טראמפ לא ינצח בסוף הדרך, המורשת שלו מובטחת. הרפובליקנים ידאגו לשמר את הישגיו; אמריקה תרצה לשמור על הנכסים שהשיג עבורה. חלק מהנכסים האלה יקרים וחשובים גם לישראל
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו