המסע של ביידן: הטרגדיות, הברית עם אובמה והסיכוי האחרון להגיע לבית הלבן

"אבא שלי תמיד אמר לי: 'אלוף, האדם אינו נמדד לפי כמה פעמים שהוא מופל לקרקע, אלא כמה מהר הוא קם על רגליו'". הסיפור הזה, שנוהג לספר ג'ו ביידן, כאילו נתפר במיוחד עבור קורות חייו, שכן קשה למצוא מנהיגים שחטפו כל כך הרבה מהגורל, אבל בכל זאת קמו על רגליהם והמשיכו במסע. בעוד ימים בודדים נדע אם היעד הבא שהציב לעצמו ביידן - הבית הלבן - יירשם כאחת ממפלותיו, או דווקא כהישג הגדול בחייו. 

ג'וזף רובינט ביידן הבן, המועמד הדמוקרטי לנשיאות ארה"ב, הוא פוליטיקאי ממסדי, שמכיר את המערכת הפוליטית האמריקנית מבפנים משלהי שנות ה־60. הוא נבחר על ידי ברק אובמה לכהן כסגן נשיא בדיוק בשל היכרותו יוצאת הדופן עם וושינגטון, שנרכשה בשבע תקופות כהונה בסנאט, הנאמנות האישית הגבוהה שלו ודבקותו בערכי המפלגה הדמוקרטית המתחדשת, שנוסדה בשנות ה־60 וה־70 כתגובת נגד לממסד הדמוקרטי השמרני של אותה תקופה.

החודש ימלאו לביידן 78 - גיל מבוגר באופן חסר תקדים לנשיא אמריקני פוטנציאלי בתחילת כהונתו. לשם המחשה, רונלד רייגן, זקן נשיאי ארה"ב, סיים בגיל זה את כהונתו השנייה. עם זאת, דונלד טראמפ עצמו צעיר ממנו בסך הכל בארבע שנים.

ביידן נולד למשפחה קתולית מהמעמד הבינוני הנמוך בפנסילבניה, שעברה למדינת דלוואר.

כבר בגיל בית ספר, לצד כישרון בפוטבול ובבייסבול, גילה גם כושר מנהיגות ומצפון פוליטי. הוא השתתף במחאה נגד ההפרדה הגזעית והאפליה של האפרו־אמריקנים בדיור. את דרכו הפוליטית התחיל דווקא כמתמחה אצל חבר קונגרס רפובליקני. ביידן מודה עד היום כי הזדהה עם הערכים ההיסטוריים של המפלגה הרפובליקנית, אך סלד מהמועמד שלה לנשיאות דאז, ריצ'רד ניקסון.

ניצחון וטרגדיה

לאחר שסיים דוקטורט במשפטים, הצטרף ביידן למפלגה הדמוקרטית ונבחר כחבר מועצה בניו קסטל, מחוז מגוריו בדלוואר. הוא נשא את ניילה האנטר ולזוג נולדו שלושה ילדים - בו והאנטר הבנים ובת בשם נעמי כריסטינה. בשנת 1972, ביידן - אז צעיר ואלמוני - התמודד על מושב בסנאט מטעם דלוואר מול יריב רפובליקני מוכר בשם ג'יימס בוגס. אף מועמד דמוקרטי לא רצה להתמודד מול בוגס, אך ביידן הצליח לסחוף אחריו בוחרים ולנצח את בוגס.

אלא שלצד הניצחון המרשים, פקד את ביידן אסון קשה: אשתו ובתו הפעוטה נהרגו בתאונת דרכים ושני בניו נפצעו. ביידן הושבע לסנאט בחדר כנסים בבית החולים, שבו אושפזו בניו. 

למרות זאת, ביידן לא ויתר על הקריירה הפוליטית שלו והוסיף לזכות בכהונה אחר כהונה בתפקידו בסנאט. הוא נחשב לדובר רהוט, גם אם ארכני במקצת, ולקח חלק בכמה מהרפורמות החשובות שהועברו על ידי הדמוקרטים בעשורים האחרונים.

ביידן נחשב לאחד מחברי הסנאט ה"עניים" ביותר עם הון אישי שמוערך במאות אלפי דולרים בודדים. ב־1981 הוא נישא לג'יל ג'ייקובס ונולדה להם בת, אשלי. ביידן טען כי מערכת היחסים עם ג'יל הצילה את חייו ואת הקריירה הפוליטית שלו.

היחס לישראל

בשנת 2007 התמודד ביידן על הכרטיס הדמוקרטי במרוץ לנשיאות. זו היתה הפעם השנייה, שבה ניסה את מזלו בקרב בוחרי המפלגה, אך התקשה לגייס כספים ולמשוך אוהדים. פליטת פה אומללה כלפי מועמד אפרו־אמריקני סתמה את הגולל על הקמפיין של ביידן. אותו מועמד אפרו־אמריקני היה שותפו של ביידן לוועדת החוץ בסנאט, אובמה. השניים לא היו בעלי ברית פוליטיים, אך אובמה התרשם מיכולתו של ביידן לפנות לבוחרים מקרב המעמד הבינוני ומהאנרגיה שהוא מכניס לקמפיין שלו.

בהמשך בחר אובמה בביידן כסגנו והשניים עבדו יחד לאורך שתי הקדנציות של אובמה בבית הלבן. ביידן, שבמהלך כהונתו נפטר בנו, בו ביידן, ממחלת הסרטן, עסק במגוון תחומי חקיקה והשתתף באופן פעיל בעיצוב מדיניות החוץ של ממשל אובאמה. במסגרת זו מילא תפקיד במחלוקות שנתגלעו בין הממשל לירושלים. כך, למשל, החרים ביידן את נאומו של רה"מ נתניהו בקונגרס בשנת 2012. 

עם זאת, ביידן נחשב לנציג מובהק של המחנה הפרו־ישראלי במפלגה הדמוקרטית, שחלקים ממנה מקצינים ביחסם השלילי לישראל. רקורד החקיקה של ביידן נחשב פרו־ישראלי מובהק, ולאורך השנים הוא לא חסך בהתבטאויות אוהדות לישראל. כמועמד דמוקרטי, ביידן, מצד אחד, נמנע מלהצהיר כי ישיב את שגרירות ארה"ב מירושלים לתל אביב, כפי שהבטיח יריבו ברני סנדרס. מנגד הוא הצהיר כי יפעל להגיע להסכם עם איראן בדומה להסכם הגרעין שעליו חתם כחלק מממשל אובמה.

הפה גדול

לצד ניסיונו העשיר, ביידן איננו חף משערוריות. עוד בטרם זכה באופן רשמי במועמדות הדמוקרטית במרוץ לנשיאות, הוא הספיק להסתבך במגוון שערוריות. הראשונה שבהן היא הסתבכותו של בנו האנטר בפרשת שחיתות, שבה עלה חשד לפעילותו של הבן כלוביסט של חברה אמריקנית מול השלטונות באוקראינה. אף שלא ננקט נגד האנטר כל הליך פלילי, הפרשה ומעורבותו של הנשיא טראמפ בניסיון לחקור אותה הצליחו להטיל על ביידן האב צל של מעורבות בקשרי הון־שלטון.

פרשייה נוספת שנמצאת ברקע היא תלונה שהגישה נגדו טארה ריד, שעבדה כמתמחה במשרדו של ביידן בשנות ה־90 ולפיה הסנאטור תקף אותה מינית. שש נשים נוספות טענו כי ביידן הטריד אותן, אך לא הגישו תלונה. ביידן הכחיש את הטענות, אך גם כלי תקשורת ליברליים העלו תהיות באשר להתנהלותו.

נוסף על פרשיות אלה, ביידן ידוע כמי שמספק שלל התבטאויות בעייתיות. אובמה אף שאל פעם בתסכול: "האם יש אפשרות שביידן לא יגיד משהו טיפשי?". גם במערכת הבחירות הנוכחית הספיק ביידן להגיד דברים שעליהם נאלץ להתנצל - למשל, כשהשווה בין תלמידים שחורים לתלמידים עניים. אף שלתכונה זו שותף גם יריבו, הנשיא טראמפ, אפשר לשער כי קהל היעד של ביידן רגיש יותר לפליטות פה בעייתיות מאשר זה של טראמפ.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו