שגב הראל (26) מקיבוץ שדה נחמיה, סטודנט לתואר ראשון במנהל עסקים ברופין ועוד גבר בן 34, דוקטורנט לאימונולוגיה מיישוב בדרום הארץ, יהיו הנסיינים הראשונים שיקבלו מחר (ראשון) את חיסון הקורונה הישראלי שפותח במכון הביולוגי. אחד מהם יקבל חיסון דמה והאחר את החיסון האמיתי. שניהם התנדבו להיות הראשונים שיעברו את החיסון, ועברו בדיקות דם ביום חמישי לקראת קבלת החיסון.
"החלטתי להתנדב לניסוי כי אני רואה זכות גדולה לעזור ולתרום. הרבה אנשים נפגעו מהקורונה בריאותית נפשית וכלכלית. ואם זו התרומה הקטנה שאני יכול לתת, להשתתף בדבר הזה ולהביא תקווה שאנחנו בדרך לסיים את המגפה אז עשיתי את שלי", אמר הראל וציין כי גם הוא איבד את פרנסתו בתקופה זו.
לדבריו, "אין לי ממש חששות. אני בחור בריא, ואני מאמין במערכת החיסונית שלי. בטוח שיהיה בסדר". עוד סיפר "המשפחה הקרובה שלי תמכו בהזדמנות לעשות את הדבר ההיסטורי הזה. יש כאלו שפחות תמכו ויש שיותר. זו החלטה שלי וככל שאני יותר מתעמק בנושא אני עוד יותר שלם".
הנסיין השני מעיד כי הוא מחכה לקבלת החיסון בקוצר רוח, ואף הדגיש שאין בו שום חשש לקראת הניסוי. כדוקטורנט בתחום מדעי החיים הוא מבין לעומק את הרכב החיסון ומאפייניו, והוא מאמין בהחלט שבהשתתפותו הוא תורם לקידום המלחמה בקורונה ומייחל להצלחת הניסוי. שני הנסיינים יישארו באשפוז למשך יממה רק לצורך השגחה וכדי לוודא שאין לניסוי תופעות לוואי.
השלב הראשון של החיסון יימשך חודש ויכלול 100 נסיינים בשני בתי החולים-שיבא והדסה. באם היממה הראשונה תחלוף ללא תופעות לוואי, למחרת (יום שני) יחלו את הניסוי עוד 4 משתתפים נוספים - שניים בשיבא ושניים בהדסה ובסה"כ 6 נסיינים שמהם 4 יקבלו את החיסון ושניים יקבלו חיסון דמה. נסיינים אלו יישארו להשגחה בת 8 שעות בבתי החולים. הנסיינים הללו יקבלו מנה במינון מעט גבוה יותר משני הנסיינים הראשונים.
ביום שישי תתכנס ועדת הבטיחות המלווה את המחקר. מדובר בוועדה שבה מומחים בינלאומיים, שאינם קשורים לבתי החולים או למכון הביולוגי, והם היחידים שיודעים מי מהמשתתפים קיבלו את החיסון האמיתי. ועדה זו אמורה לתת ביום שישי אור ירוק להמשך המחקר אם לא יהיו תופעת מיוחדות וכל המדדים יהיו תקינים. אז החיסון יינתן ליתר קבוצות הנסיינים.
הנסיינים בשלב הראשון של החיסון מחולקים לארבע קבוצות - נסיינים שיקבלו חיסון במינון נמוך, בינוני וגבוה וקבוצה שתקבל שתי מנות בהפרש של חודש: מנה ראשונה ומנת דחף. "בניסוי הזה אנו מתקדמים עקב בצד אגודל כדי לוודא שלא יהיו תופעות לוואי. בחיסונים נהוג להתקדם לאט כדי לא לסכן אנשים לשווא. ליוויתי את פיתוח החיסון ומהיכרותי עם הפרטים יש יסוד סביר שלא תהיינה תופעות לוואי", מסביר פרופ' יוסי קרקו, מנהל המרכז למחקרים קליניים בהדסה.
"הניסוי ניתן במספר מינונים משום שמחפשים את המינון שייתן תגובה אימונולוגית ויצירת נוגדנים עם כמה שפחות תופעות לוואי. בחלק לא קטן מהחיסונים התגובה במנה הראשונה לא מאריכה ימים ולעיתים עוצמתה לא מספקת ועל ידי מתן מנה נוספת כעבור חודש ניתן יהיה לדאוג שהתגובה תאריך ימים".
"תחילת הניסוי היא כבוד גדול וציון דרך בשלושה מובנים: המאמץ האדיר שהושקע על ידי המכון הביולוגי בפיתוח חיסון בזמן אפס, במהירות רבה יותר או זהה לחברות תרופות בסדרי גודל גדולים יותר. זה הישג מדהים למדעני המכון ולאנשי 'צללים' מתנדבים מהאקדמיה והתעשייה שעבדו בהתנדבות ימים כלילות כוועדה מייעצת. גם אני הייתי שותף בתכנון המחקר. אנחנו עתירי ניסיון במחקרים של חברות בינלאומיות, אך המחקר הזה מרגש ואני רואה כבוד להיות שותף למיזם כזה שייתן לחבריי הישראלים פתרון לקורונה ששינתה לנו את החיים".