התוכנית להתוויית מסדרונות אקולוגיים בישראל חשובה לשמירה על אוכלוסיות חיות בר מבחינה דמוגרפית וגנטית, ולא סתם היא מקודמת בשנים האחרונות על ידי מינהל התכנון בתוכנית מתאר ארצית מספר 1.
ואולם, מלבד יישום המסדרונות בעבודת התכנון, חשוב גם להבין מהי מידת יעילותם כנתיבי תנועה לחיות בר ואם צריך לשפר את תפקודם כדי לשמר את התנועה בהם. כדי לאמוד את תפקוד המסדרונות ברחבי הארץ, נוקטת רשות הטבע והגנים בכמה אמצעים: תיעוד חיות בר במצלמות שביל, משדור בעלי חיים ותצפיות אקראיות.
המסדרונות האקולוגיים במרכז הארץ הם חוליה רגישה המקשרת בין דרום הארץ לצפונה, אולם חרף רגישותם, הם מבוססים על רצף של שטחים פתוחים, שמרביתם שטחי חקלאות. אלא שפיתוח אינטנסיבי במרכז הארץ הותיר רק רצועות צרות של שטחי חקלאות בין יישובים ואזורי תעסוקה ותעשייה, ומאחר שחלקם מגודר, למעשה נקטע הרצף שעדיין נותר על ידי תשתיות אורך כמו כבישים.
אם כן, הכרת תנועת חיות הבר במסדרונות האקולוגיים וידיעה על חסמים בהם הן רכיבים חשובים בהבנת רמת תפקודם, ואף על פי כן רוב המידע על התנועה בהם באזור המרכז מגיע מתצפיות אקראיות או מדיווחים של חקלאים על נזקים שגרמו בעלי חיים לשטחי חקלאות. המחסור בנתונים אינו מאפשר אפוא הבנה מלאה של תפקוד המסדרונות האקולוגיים, ולפיכך מגביל נקיטת פעולות ממשק הנדרשות לשיפור תפקודם.
כדי להרבות את הידע על הימצאותן ותנועתן של חיות בר במסדרונות האקולוגיים, יזמה רשות הטבע והגנים ניסוי ייחודי בתחום המדע האזרחי: אחת ממטרותיו הייתה לפתח תוכנית ניטור רב-שנתית שתתבסס על קהילות מקומיות, ולשם כך נבדקה יכולתם של מתנדבים מקרב התושבים באזורים הנחקרים לנטר את בעלי החיים המצויים במסדרונות שבקרבתם.
הניסוי בוצע באביב 2023, ונבחנה בו יכולתם של מתנדבים בעלי מיומנות נמוכה לאתר עקבות בעלי חיים בחתכי ניטור ולזהותם בהצלחה. לצורך זה, הרכיבו החוקרים אסף בן דוד ועומרי שקותאי שלוש קבוצות מנטרים ברמות מיומנות שונות, והשוו ביניהן את היכולת לזהות עקבות יונקים גדולים ובינוניים: קבוצת גששים מומחים בזיהוי עקבות בעלי חיים, ושתי קבוצות חובבים, האחת קבוצת אנשים מבוגרים, והשנייה קבוצת בני נוער חניכי חוגי סיור. שתי קבוצות החובבים קיבלו הכשרה מתאימה וליווי מקצועי. הניסוי נעשה בחמישה אתרים במסדרונות האקולוגיים בשרון לאורך כ-60 קילומטרים.
תוצאות הניסוי הראו כי שיעור זיהוי מינים של בעלי חיים דרך זיהוי עקבות היה דומה בקבוצת החובבים המבוגרים לשיעורו בקבוצת הגששים המומחים. לעומת זאת, קבוצת בני הנוער לא השלימה את המשימה.
מתוך כך עלה כי חובבים מבוגרים שקיבלו הכשרה וליווי מקצועי אכן עשויים לספק זיהוי מהימן של בעלי חיים במסדרונות. מלבד הסיוע בזיהוי, יש להפעלת מתנדבים מהקהילות גם ערך מוסף: קירוב הציבור לשמירה על הטבע בסביבת מגוריו והעלאת המודעות למצבו, ועל כן מומלץ להפעיל מתנדבים בניטור חיות בר במסדרונות אקולוגיים ברחבי הארץ. עם זאת, הפעלת מתנדבים מחייבת הקצאת משאבים להכשרה ולליווי מקצועי, ויש לבחון את היחס בין עלות ההשקעה לתועלת שתצמח ממנה לאורך זמן.
דותן רותם, אקולוג שטחים פתוחים ברשות הטבע והגנים: "ביסוס מסדרונות אקולוגיים בישראל היא פעולה בעלת חשיבות עליונה שתיתן מענה להישרדותן של אוכלוסיות בעלי חיים, מענה לשטחים פתוחים ורציפים סמוך ליישובים וכן מענה לשינוי האקלים המתרחש סביבנו. שילוב של אזרחים בניטור תנועת בעלי חיים במסדרונות חשוב לא פחות בכך שהוא מקרב את הציבור לטבע, והופך אותו לשותף לתהליכי התכנון והשמירה על הסביבה, המשפיעים על כל אחד מאיתנו".
