שר החוץ של איטליה, לואיג'י די מאיו, מגיע היום (חמישי) לישראל לביקור בן יומיים. בימים כתיקונם ביקורים בדרג זה של נציגים זרים אינם חוצים את רף התודעה. אולם בימי קורונה, מפגשים פיזיים גם של שרי ממשלות אינם שכיחים. לכן ההגעה של די מאיו מעלה סומק בלחיי הדיפלומטים הישראלים, וביניהם שגריר ישראל ברומא, ד"ר דרור אידר, שילווה את האורח.
בראיון שנערך בטרם הגעתו לישראל אומר די מאיו, לשעבר מנהיגה של מפלגת חמשת הכוכבים באיטליה, כי הוא מגיע לישראל "בנקודת זמן היסטורית". כוונתו להסכמי אברהם והנורמליזציה ביחסים בין ישראל לאיחוד האמירויות, לבחריין וכעת גם לסודאן". במהלך הביקור יוכרזו חמש הבנות בילטרליות בין חברות חדשניות ותיחתם תוכנית ביצוע לשת"פ בתחומי החינוך, המדע והתרבות לשלוש השנים הקרובות.
מה מצב ההתמודדות עם המגיפה באיטליה ולמה אפשר לצפות בטווח הקצר והארוך? ישראל ואיטליה משתפות פעולה בנושא. האם השת"פ יוביל לחיסון?
"ההשפעה הכלכלית והחברתית של המגיפה הוכיחה בבירור שכיום שום מדינה אינה יכולה להתמודד לבדה. יוזמות מתואמות בין חברות האיחוד, כגון ה־Inclusive Vaccine Alliance שקידמתי אישית מפרוץ המגיפה, יכולות לקדם מאוד את המחקר לקראת חיסון, בראייה שזהו נכס ציבורי גלובלי. ישראל ואיטליה יכולות לתת תרומה חשובה, ואני בטוח שהשת"פים הקיימים, כגון ההסכם בין בי"ח קארג'י בפירנצה, קרן Toscana Life Science והמכון הביולוגי הישראלי, יכולים להניב תוצאות חיוביות. תפקיד חשוב נודע לצוות התיאום הבילטרלי בהשתתפות פרופ' ריצ'ארדי ופרופ' שלמון, כלי יעיל ביותר לחילופי מידע ולקידום שיטות מיטביות".
ישראל הודיעה לאחרונה על שלושה הסכמי שלום עם מדינות ערביות. הסכמים אלה אינם כרוכים בוויתורים טריטוריאליים ביו"ש, ולמעשה עוקפים את הסוגיה הפלשתינית. לאור פריצת הדרך ההיסטורית, האם לא ראוי שגם אירופה תבחן מחדש את עמדתה לגבי הסכסוך ותעדכן אותה?
"כאמור, איטליה קידמה בברכה את תחילת הנורמליזציה עם איחוד האמירויות, עם בחריין ועם סודאן, שכן ההתקרבות המתמשכת בין העולם הערבי לישראל תתרום ליציבות באזור ולהכרה בזכותה של ישראל להתקיים בביטחון. אזכיר שזוהי נקודה יסודית במדיניות החוץ שלנו במזרח התיכון. עם זאת, אינני רואה בתהליך חיובי זה שום מעקף לשאלה הפלשתינית, נהפוך הוא.
"לדעתי הנורמליזציה תתרום ליצירת תנאי יציבות, הידברות ופיתוח לכל הצדדים, העשויים להוביל להתנעת מו"מ ישיר בין הישראלים לפלשתינים לקראת פתרון צודק, בר־קיימא וישים של שתי מדינות. מבחינת אירופה, הקדימות הראשונה במעלה היא לעבוד כדי לאפשר חידוש דו שיח, שהישראלים והפלשתינים יצטרכו לגשת אליו מתוך גישה מציאותית, רוח קונסטרוקטיבית ונכונות לפשרה. אנחנו חותרים לפתרון שיהיה צודק ומקובל על כל הצדדים, למען טובתם של הישראלים, של הפלשתינים ושל הקהילה הבינלאומית כולה".
לאור ההסכמים החדשים, מוסכם עליך שהסוגיה הפלשתינית אינה חשובה במידה שהוצגה בעבר?
"אני חוזר ואומר, הסוגיה הפלשתינית היא חלק ממשוואת השלום במזרח התיכון. פתרון הסכסוך הישראלי־פלשתיני היה ועודנו אחד מן התנאים שיבטיחו לאזור יציבות ושגשוג".
מדוע מפלגתך מתנגדת לפרויקט איסט־מד להנחת צינור להולכת גז בין ישראל, קפריסין ואיטליה, וממנה לשאר אירופה? האם אין ביוזמה תועלת מדינית וכלכלית לאיטליה?
"סבורני שפרויקט איסט־מד יכול לתרום לגיוון מקורות אספקת האנרגיה באירופה, ולכן איטליה תמכה בו ברמת האיחוד האירופי. בה בעת, עלינו לזכור שמדובר בפרויקט לטווח בינוני, שיש בו משתנים הקשורים לכמות המשאבים שהקידוחים הקיימים יעלו. במילים אחרות, מדובר באופציה אחת מני רבות. אופציה אחרת היא לפתח את שוק הגז הטבעי הנוזלי. בהקשר זה אנו מייחסים חשיבות עליונה לשת"פ במסגרת פורום הגז של מזרח הים התיכון, שאיטליה וישראל ממייסדותיו. לדעתנו זהו ההקשר ההולם להסכמה על שיתופי פעולה לניצול משאבי האזור באופן המיטבי ולתועלת כל הצדדים".
ראינו לאחרונה תוקפנות טורקית בים התיכון. כיצד איטליה מתייחסת לכך? האם לא הגיע הזמן להעמיד את ארדואן במקום?
"כדי לפתור את המתחים במזרח הים התיכון נדרשות העמקה, סבלנות וראייה אסטרטגית. טורקיה, יוון וקפריסין צריכות להתחיל הידברות בתום לב כדי להתמודד עם שורשי הבעיות ביניהן: ראשית, סימון הגבול הימי בין יוון לטורקיה, אך גם סוגיית קפריסין, שפתרונה חיוני לא רק לאיחוד האי אלא גם ליציבות האזור כולו. לשם כך נחוצים סימני פתיחות, לא פרובוקציות או צעדים חד־צדדיים. זהו מסר שהעברנו לטורקיה באופן ברור. שוחחתי על כך עם עמיתי קאבוזוגלו כשביקר ברומא לפני פחות מחודש.
"גם לאירופה יש תפקיד. עלינו לגלות נחישות לנוכח הפרובוקציות וסולידריות עם חברות האיחוד הנפגעות, אבל עלינו גם להכיר בכך שטורקיה היא שותפה שאיתה צריך לעבוד, וכדי להשיג זאת עלינו להציע אג'נדה חיובית, תוך מודעות לכך שהצלחת המחוות האירופיות תלויה גם בנכונותה של טורקיה להגיב באופן חיובי. בהקשר זה אומר כי המתקפות האישיות של הנשיא ארדואן נגד הנשיא מקרון ונגד גרמניה אינן מקובלות עלי. ברור שמתקפות אלה אינן מובילות לכיוון הנכון, ויתרה מזאת, הן עושות שימוש בלתי קביל בשואה, שימוש שאני מגנה בכל תוקף".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו