אדריכלי "הסכם אברהם" הבינו את התוצאות המסוכנות אם יוזנחו הערכים המוסריים על ידי המנהיגים והמדינאים. הם הבינו שלא ניתן להמתין לדור הבא על מנת לקיים את השינוי הזה. על הדור הנוכחי לשאוף לחידוש הערכים האנושיים.
החלטת הנורמליזציה בין ישראל לאיחוד האמירויות נחשבת לצעד גדול בכיוון הדו־קיום בשלום ובשגשוג, וכבר נאמר ותואר שהסכם זה הוא מפנה אסטרטגי ביחסי הערבים והישראלים, ותחילת הדרך בכיוון כינון שלום כולל במזרח התיכון.
ההסכם בין איחוד האמירויות לישראל אינו עוד הסכם של יחסים הדדיים - הוא מושפע מהמציאות האסטרטגית הכוללת במזרח התיכון. הוא אף צפוי להדק את שיתוף הפעולה המדעי בין שתי המדינות עם אופק מבטיח למחקר משותף בתחומים שונים ומגוונים כמו אסטרונומיה, מים וביטחון תזונתי. חשוב מאוד שנזכור את נושא הכספים של איחוד האמירויות בחברות העסקיות הישראליות, במיוחד שישראל ידועה בחברות הסטארט־אפ שלה. האמירתים יכולים להשקיע במחוזות חדשים, וכך שיתוף הפעולה ההדדי והמשותף ייתן את הדחיפה והסיוע לצמיחה כלכלית משותפת ויתמוך בפיתוח הטכנולוגי בין הצדדים.
חשוב להדגיש כי לישראל ולאיחוד האמירויות ישנו מכנה משותף: האתגרים והנושאים הביטחוניים. ללא כל ספק הדבר מחייב סוג מיוחד של דו־שיח ודיאלוג עם מניעים מדיניים, וראייה אחת, על מנת שנהיה עדים במו עינינו לצעד היסטורי בכיוון שלום, שיבלום את השאיפה והניסיון לחסל את שתי המדינות.
כבר בעבר אמרתי כי לא ניתנה בעבר לישראל ההזדמנות הראויה, והיא כמדינה היתה מבודדת תמיד משאר שכנותיה - זהו סוג של אפליה על רקע אתני ודתי. עם זאת, מאוד ברור, כמו שרבים מקווים, כי הסכם השלום בין איחוד האמירויות לבין ישראל, מחזק את "הציר המתון" באופן כללי, ונותן הזדמנות לאיחוד האמירויות לשחק תפקיד חשוב ומשפיע בכל הקשור לניהול הסכסוך הערבי־ישראלי, במיוחד אל מול המדינות המיליטנטיות.
סאלם סאלמין אל־נעימי הוא כותב וחוקר אמירתי, מתמחה בדו־קיום ובדיאלוג בין התרבויות
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו