תחל שנה ולימודיה, תכלה שנה ומגיפותיה: שנת הלימודים האקדמית תשפ"א יוצאת לדרך היום ועם פתיחתה צפויים ללמוד ב־60 המוסדות להשכלה גבוהה כ־320 אלף סטודנטים.
דווקא בשיא משבר הקורונה מדובר בגידול במספר הסטודנטים ביחס לשנה שעברה (תש"ף), אז עמד מספר הסטודנטים על 312,660. עם זאת, נתונים סופיים יעודכנו רק לאחר פתיחת שנת הלימודים. כמו כן, בשנה הקרובה יחלו את לימודי ההנדסאים במכללות הטכנולוגיות כ־30 אלף סטודנטים, כאשר המקצועות המבוקשים ביותר הם הנדסאי בניין, הנדסאי אדריכלות, הנדסאי מכונות והנדסאי חשמל.
אלא ששנת הלימודים לא נפתחת בצורה חלקה. איגוד הסגל האקדמי במכללות הציבוריות, המאוגד בכוח לעובדים, וסגל ההוראה במכללת ספיר ישבית את הלימודים ב־11 מכללות ללא הגבלת זמן במכללה האקדמית ת"א־יפו, בשנקר במכון הטכנולוגי חולון, במכללה האקדמית כנרת ובקמפוסים נוספים.הסגלים הזוטרים מוחים על פערי שכר בין מרצי המכללות לשכר מרצי האוניברסיטאות, ועל סירוב האוצר וראשי המכללות להתקדם במשא ומתן.
"השנה ניכר גידול בהרשמה של סטודנטים לאוניברסיטאות", אומר פרופ' ברק מדינה, רקטור האוניברסיטה העברית. לדבריו, נראה שהגידול הזה הוא שילוב של כמה גורמים: האחד, החד־פעמי, הוא חוסר האפשרות לצאת לטיול גדול בחו"ל עקב הקורונה מה שהשאיר את הצעירים אחרי צבא בארץ.
בד בבד, יש כאלו שנאלצו לחזור מוקדם מהצפוי ארצה מהטיול שאחרי הצבא. השני, שוק העבודה הפך תחרותי יותר, ומציאת עבודה מושפעת לא רק מתחום הלימוד אלא גם ממוסד הלימודים. הדבר בולט במיוחד בתחומים כגון מדעי המחשב, הנדסת חשמל, משפטים, פסיכולוגיה ופיזיקה, שבהם הביקוש הוא בעיקר לעובדים שהם בוגרי אוניברסיטאות.
גורם שלישי הוא שיפור ביחס של האוניברסיטאות לסטודנטים. לדברי פרופ' מדינה, "במידת מה בזכות התחרות על המועמדים הטובים ביותר, האוניברסיטאות השקיעו רבות בשנים האחרונות בשיפור שיטות ההוראה, בחינוך ליזמות ובעידוד תרומה חברתית, בהקמת מרכזי קריירה, וגם בשיפור היחס במזכירויות, בהגדלת המלגות לנזקקים ולמצטיינים".
באוניברסיטה העברית הגידול הוא של כ־22% לעומת השנה שעברה (כ־10,000 מועמדים לעומת 8,000). "שילוב הגורמים הללו הביא לכך שאחרי כמעט 20 שנים שבהן למרות הגידול באוכלוסייה ובגודל המחזורים הרלוונטיים ללימודים אקדמיים, לא היה גידול במספר הסטודנטים באוניברסיטאות, בשנתיים-שלוש האחרונות יש שינוי מגמה דרמטי", מספר פרופ' מדינה, "זהו שינוי מבורך, שכן בזכותו יותר סטודנטים מקבלים חינוך אקדמי מעולה, שצפוי לתרום תרומה חשובה לחברה ולמשק".
בניגוד לשנת הלימודים האקדמית הקודמת, תש"ף שנפתחה בכיתות הלימוד ובמדשאות האוניברסיטאות והמכללות, ובמהלכה עברו הסטודנטים ללמידה בזום בשל התפרצות הקורונה, שנת הלימודים הנוכחית תיפתח אך ורק בזום. כלומר, כל מי שמתחיל השנה תואר ראשון בפעם הראשונה כלל לא יכיר את האקדמיה, השיעורים והתרגולים כפי שהיו.
דורון גל (25) יחל ללמוד, לראשונה, מדעי המחשב ומדעי החיים באוניברסיטת בן־גוריון שבנגב. "אם היית מדבר איתי לפני חצי שנה, ממש לא חשבתי שככה תיראה שנת הלימודים הראשונה שלי באקדמיה", הוא מציין, "אני מוצא הרבה יתרונות בללמוד דרך הזום, כי בשנה הראשונה יש הרבה תיאוריה, ההסברים על הלוח נשארים אותם הסברים ואפשר ללמוד אותם משיעורים מוקלטים. מה שמבאס במיוחד זה ההווי הסטודנטיאלי, שלא נוכל להכיר את החברים שלומדים איתנו בתואר פנים אל פנים, אני מקווה שעדיין יהיה אפשר לאלתר כל מיני פתרונות כשיורידו חלק מההגבלות, למשל מפגשים יותר קטנים ולמידה משותפת - כמובן שהפן החברתי מאוד משפיע על הפן הלימודי. אני מאוד אופטימי ומקווה שעד שנת הלימודים הבאה הקורונה תחלוף והכל יסתדר".
במקור הוא ממבשרת ציון, ולמרות הקורונה חתם על חוזה של דירה בבאר שבע עם שותפים. "שכרתי בבאר שבע דירת שותפים אבל אני עדיין לא נכנס אליה. יש לי עדיין התלבטויות אם להישאר לגור בבית או לעבור דרומה כי בפועל לא מגיעים אל הקמפוס", הוא מסביר, "אני יודע שהרבה סטודנטים עברו, אבל לדעתי פחות מבשנה רגילה. יש לי הרבה חברים שכבר מתגוררים בבאר שבע, אז זה אחד השיקולים שלי", ציין גל. באשר לפן הכלכלי הוא מוסיף: "חלק מהכסף חסכתי, חלק מגיע מההורים וגם קיבלתי מלגת לימודים מפני שבצבא הייתי לוחם ביחידת מיתר".
הנטל הכלכלי כבד
המוסדות האקדמיים בארץ נחלקים לשני סוגים: הראשונים הם אלה שמתוקצבים על ידי המועצה להשכלה גבוהה, שם שכר הלימוד מסובסד ועומד על כ־10,000 שקלים בשנה, לדוגמה אוניברסיטת חיפה, הטכניון, אריאל ותל אביב. בסוג השני יש את המוסדות שאינם מתוקצבים - מכללות פרטיות כמו המרכז הבינתחומי הרצליה, המכללה למינהל והקריה האקדמית אונו - שם שכר הלימוד מגיע ל־40-30 אלף שקלים בשנה.
בעוד הלימודים השתנו ועברו לזום, המשבר הכלכלי של הקורונה היכה בבתים רבים בישראל, בטח בסטודנטים שהיו רגילים לעבוד בעבודות כמו מלצרות ואירועים שאינם מתקיימים - אך שכר הלימוד נשאר כשהיה ולא ירד. החשש של סטודנטים רבים הוא שלא יהיו מסוגלים לעמוד בנטל התשלומים ויש כאלה שנאלצו להפסיק את לימודיהם.
יוסי, בן 24, היה סטודנט למדעי המחשב במכללה למינהל, ובעקבות הקורונה הפסיק את לימודיו. "מדובר במקצוע לימודים מאוד קשה, התחלתי שנה ראשונה וניסיתי לשלב אותה עם עבודה במלצרות", הוא משתף, "אלא שכשהקורונה הגיעה הוציאו אותי לחל"ת, הכסף הפסיק להיכנס לחשבון הבנק, התשלומים למכללה המשיכו לרדת והחובות התחילו להצטבר".
יוסי מספר שהוא נעזר באביו: "מדובר בשכר לימוד של 35 אלף שקלים לשנה. הציעו לי לפרוס את שכר הלימוד, אבל ידעתי שלא יהיה לי איך לשלם את זה. יש בי אכזבה. אני לא אוהב לוותר לעצמי אבל הרגשתי שאני קורס, ואני יודע שאני לא היחיד. דור שלם ייעלם". שקד בנפשי, יו"ר תנועת "שלנו" שמסייעת לסטודנטים שנפגעו בקורונה: "המדינה חדלה לגמרי להתייחס לסטודנטים. אל תביאו אותנו למצב שאנחנו נאלצים לצאת לרחוב ולהיאבק".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו