מדיניות הממשל האמריקני במזרח התיכון רחוקה מלהיות נושא מרכזי בקמפיין הבחירות לנשיאות. אך שבועות ספורים לפני פתיחת הקלפיות ב"ניו יורק טיימס" החליטו לבחון את מדיניותו של הנשיא טראמפ באזור בשנים האחרונות, ואפילו בעיתון הנחשב - שמתנגד בדרך כלל לנשיא הרפובליקני - הודו כי טראמפ רשם לא מעט הישגים.
בין שאר הצעדים שבהם נקט טראמפ, בעיתון מנו את העברת השגרירות לירושלים, את הנסיגה מהסכם הגרעין עם איראן, את החיסול של ראש משמרות המהפיכה חסן סולימייני ואת תיווך ההסכמים בין ישראל לבין איחוד האמירויות ובחריין. "שוב ושוב במזרח התיכון, היכן שהנפיצות הכתימה או חבטה במורשת של נשיאים בעבר, הנשיא טראמפ רמס את צורת המחשבה הקונבנציונאלית, וקידם מטרות מדיניות מרכזיות והבטחות קמפיין בצורות שמומחים הזהירו שעלולות לגרום לפיצוץ", כתבו ב"טיימס". "לא רק שהאסונות שחזו לא הפכו למציאות, אלא שבמקרים רבים המדיניות שלו הניבה הישגים מוכחים".
בעיתון הדגישו כי ה"מהלכים הנועזים גרמו פעמים רבות גם לנזקים", והזכירו, בין היתר, את חידוש פרויקט הגרעין האיראני ואת המבוי הסתום במגעים בין ישראל לפלשתינים. "טראמפ ניגש לאזור יותר כמו איש עסקים מאשר פוליטיקאי", הסבירו ב"טיימס". "באופן יוצא דופן, הגישה האקראית, העסקית הזו הניבה פירות, במקום שבו גישה אסטרטגית יותר ודיפלומטית לא הצליחה".
יועצו הבכיר של הנשיא, ג'ארד קושנר, שמשמש גם כאחד ממובילי המדיניות במזרח התיכון, הסביכר בראיון כי הממשל שם למטרה לייצר "יציבות בסיסית" באזור, בין השאר על ידי קידום ההכרה של מדינות ערב בישראל. "הנשיא נקט בגישה פרגמטית", הצהיר קושנר. ב"טיימס" הגדירו את הסכסוך הישראלי פלשתיני כ"כשלון הגדול ביותר של טראמפ", אך בו בעת הודו כי דווקא שם הוא אולי הותיר את "החותם הכי בר קיימא", וציינו את העברת השגרירות לירושלים, "צעד שרבים רואים בו בלתי הפיך, כאשר ההתלקחות שחזו לא התממשה". "פעלנו בצורה מהירה ואופורטוניסיטית", הגדיר שגריר ארה"ב בישראל, דיוויד פרידמן.
קושנר, מצדו, לא מתרגש מהמשך הסרבנות הפלשתינית, וטוען כי הם "ימשיכו להיות קשוחים, רק כל עוד יש להם משאבים". גם באשר לאיראן, חתנו של טראמפ אופטימי: "השולחן ערוך - איראן כרגע בפשיטת רגל. המטרה כאן היא לא לנסות להגיע לעסקה, אלא לערוך את השולחן לעסקה טובה".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו