הגירעון בתקציב חודש ספטמבר הסתכם ב־14.9 מיליארד שקלים. זאת לעומת חודש ספטמבר אשתקד, שבו נמדד גירעון תקציבי של 1.9 מיליארד שקלים - 780% יותר.
בתשעת החודשים הראשונים של השנה שעברה הגירעון הסתכם ב־13 מיליארד שקלים - לעומת גירעון מתוכנן של 40 מיליארד. זו גם היתה הבטן הרכה של שר האוצר הקודם, שלא הצליח לעמוד ביעד הגירעון. אלא שכעת זהו חלום ורוד לחזור לסביבת הגירעון הזו.
החל מחודש מארס החלו להתבטא ההשפעות של משבר הקורונה על המשק הישראלי ועל הפעילות התקציבית. משבר הקורונה משפיע באופן משמעותי הן בצד ההוצאות והן בצד ההכנסות, השפעה המתבטאת בעלייה בהוצאות הממשלה ומנגד בירידה בהכנסות ממסים, ובכך שהביטוח הלאומי אינו מפקיד עודף הכנסות על הוצאות שנוצר מפעילותו, כדי לשמור יתרות לחודשים הבאים שבהם צפוי המוסד לסיים בגירעון תזרימי. הגירעון המצטבר בתשעת החודשים הראשונים של השנה הוא 102.4 מיליארד שקלים, לעומת גירעון בסך 31.1 מיליארד שקלים בתקופה המקבילה אשתקד. ב־12 החודשים האחרונים הגירעון עומד על 9.1% מהתמ"ג, שהם 123.5 מיליארדי שקלים. המדינה גייסה בחודש ספטמבר 23.9 מיליארד שקלים מהשוק המקומי, ובחו"ל גויסו חצי מיליארד שקלים בספטמבר.
הוצאות הממשלה הסתכמו בחודש ספטמבר ב־43.2 מיליארד שקלים. מתוכם שולמו 2.5 מיליארד שקלים כהחזרי ריבית, ופירעון קרן וריבית לביטוח הלאומי בסך 3.2 מיליארד שקלים. שאר ההוצאה היתה הוצאות של משרדי הממשלה.
מתחילת השנה עמדו הוצאות הממשלה על כ־300 מיליארד שקלים - 42.9 מיליארד מתוכם בגין הוצאות המיועדות להתמודדות עם משבר הקורונה. תשלומי הריבית ופירעון קרן וריבית למוסד לביטוח לאומי הסתכמו ב־38.3 מיליארדי שקלים. מדובר בהוצאות הגבוהות ב־0.9% מהוצאות התקופה המקבילה אשתקד, אם מנטרלים את הוצאות הקורונה.
הכנסות המדינה בחודש ספטמבר הסתכמו ב־28.3 מיליארד שקלים, ובתשעת החודשים הראשונים של השנה הסתכמו ב־233.7 מיליארד שקלים. מדובר בקיטון נומינלי של כמעט 10% בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד. גביית המסים הסתכמה בספטמבר ב־28 מיליארדי שקלים: ממסים ישירים הסתכמו ההכנסות ב־14.3 מיליארד שקלים, ממסים עקיפים - 13.2 מיליארד שקלים, ומאגרות - 0.4 מיליארד שקלים. מתחילת השנה הסתכמו הכנסות המדינה ב־230 מיליארד שקלים - קיטון של 4% בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו