מומחים: "תוכנית היציאה מהסגר של משרד הבריאות טובה, אך יש בה חוסרים"

משרד הבריאות פרסם היום (ראשון) את המתווה ליציאה הדרגתית מהסגר שבכוונתו להציג מחרתיים בישיבת קבינט הקורונה. לפי התוכנית, שהפרטים בה עשויים להשתנות, מפגשים בין בני משפחה, בילוי בחופי הים והפגנות יותרו כבר החל מראשון הבא. שבועיים אחר כך, ב-1 בנובמבר, יחזרו הלימודים בכיתות א'-ד'.

בניסיון להבין מה סיכויי ההצלחה של התוכנית והאם ישראל עשויה למצוא את עצמה בעלייה משמעותית בתחלואה מנגיף הקורונה, פנינו לשני מומחים מתחום הרפואה – ואלה היו תמימי דעים כי רק הקפדה חזקה על ההנחיות והפעלת תוכנית הרמזור של הממונה על המאבק בקורונה, פרופ' רוני גמזו, ייתנו סיכוי ממשי להצלחת תהליך היציאה המדורג.

פרופ' לאוניד אידלמן, לשעבר יו"ר ההסתדרות הרפואית בישראל וכיום נשיא ההסתדרות הרפואית העולמית ומנהל מחלקת ההרדמה בבית החולים בילינסון, סבור כי התוכנית טובה אבל מחייבת עוד ירידה אל הפרטים, כולל הפעלת תוכנית הרמזור והכנה טובה יותר של מערכת החינוך. "כשבוחנים את התוכנית, הרי שהעיקרון של יציאה מדורגת מהסגר הוא נכון, אבל חשוב גם להוסיף את כל נושא הטיפול הדיפרנציאלי למקומות שבהם יש כיום תחלואה גבוהה ותהיה גם בעתיד תחלואה גבוהה. צריך יהיה לייצר מבנה נכון לכל המקומות האלו, ולא יהיה קשה מאוד לבצע את היציאה המדורגת כראוי".

לדבריו, "אי אפשר לכלוא את כל המדינה בגלל ערים מסוימות או בשל החלטות של מנהיגי ציבור מסוימים. לנקודה הזו יש רמז בתוכנית שפורסמה, אבל אני לא יודע האם הנקודה החשובה הזו תתבצע – והיא מאוד מרכזית. הבעיה בתוכנית מדורגת היא שהציבור תמיד מסכל מה קורה אצל השכן, וחייבים להבין ולהסביר את העיקרון הזה כדי שאנשים יבינו ויסכימו איתו. צריך לברר האם מערכת החינוך באמת מוכנה מבחינת קפסולות בצורה הרמטית מהגעת הילד עד חזרתו הביתה. בתחום החינוך צריך יצירת קפסולות ברמה הכי גבוהה, כי זה לא רק שהילדים מדביקים מורים, אלא עוד יותר מורים מדביקים ילדים. כלומר יש המון פרטים מעשיים שהתוכנית לא מדברת עליהם, ואני מקווה שכשירדו אל המציאות הם יוכנסו פנימה".

עוד אמר פרופ' אידלמן כי הוא קורא למקבלי ההחלטות לא להצמיד את התוכנית לתאריכים מסוימים, אלא למציאות. "התאריכים הם לא תורה מסיני אלא עוגנים, וצריך יהיה לראות מה קורה בשטח ומה מתאים לכל עיר ולכל אזור בישראל", אמר.

גם פרופ' שוקי שמר, יו"ר מועצת המנהלים של חברת אסותא, לשעבר ראש המועצה המינהלית של בנק ישראל, מנכ"ל מכבי שירותי בריאות ומנכ"ל משרד הבריאות, מציין כי התוכנית מחייבת מנהיגות ציבורית כוללת ומנהיגות מצד ראשי המגזרים השונים בחברה הישראלית כדי שהיא תצליח. לדבריו, התוכנית תבוצע בצורה הטובה ביותר אם אמור הציבור במערכת יחזור.

בשיחה עם "ישראל היום" הוא אומר כי "הנקודה היא לא לוח הזמנים אלא התוצאות בשטח. אפשר יהיה לקצר או להאריך מועדים. למעשה, עוד לפני הפעלת תוכנית הרמזור, חשוב להגיד לציבור שאנחנו נחיה עם הווירוס הזה עוד כמה חודשים ואולי אפילו עוד כמה שנים, ולכן למרות שהתוכנית טובה מאוד על הנייר, הרי שהצלחתה תלויה בפרטים נוספים רבים. אם אלה לא יקרו, הרי שנגיע די מהר להתפרצות חוזרת ולסגר שלישי".

"מדינה שלמה לא יכולה להשלים שהיא בסגר בגלל התפרצות נקודתית. יש לסגרים ולהגבלות האלו מחירים בריאותיים, נפשיים וכלכליים ולא ייתכן שבגלל מגזר כזה או אחר כל המדינה תחזור לאחרונה", אמר פרופ' שמר. "כרגע כולנו בטראומה מתוצאות פתיחת הסגר הקודם, אירוע שהיה צריך לנהל יותר טוב. הסגר הוא לא פתרון".

לדעתו, ראשי הערים צריכים לקבל סמכויות ולעבוד בצמוד למשרד הבריאות כדי שמערכת החינוך תחזור ללמוד בצורה נכונה וטובה יותר. "אני סבור שראוי להחזיר את הלימודים לגילי 9-0 כבר בשלב הראשון. על כל זאת, אני מוטרד מהמצב בבתי החולים ובקופות החולים. צריך להכין את המערכת כך שלא תהיה במצב של עומס גדול מאוד לקראת החורף – לשם כך, צריך להכין את פיקוד העורף ולהסביר לציבור שבטווח הנראה לעין אין יותר התקהלויות, שיש צורך לעטות מסכה ולשמור על היגיינה. לא יהיו כינוסים או חתונות באולמות בשנתיים הקרובות – ויהיה צורך לפצות את כל העסקים האלו, אין ברירה", אמר.

"בשורה התחתונה, הכי חשוב למנוע התפרצות קשה בחורף, דבר שעשוי להביא את מערכת הבריאות למצב של אי-ספיקה", אמר פרופ' שמר. "יש היגיון רב במתווה, אבל צריך לשקול בו שלבים מחדש ולקצר כמה מהם. צריך גם להגן על אנשי הגיל השלישי, אבל שלא יהיו בודדים".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו