משרד הבריאות ערך סיקור סרולוגי לאומי בחודשים יולי עד ספטמבר 2020, במטרה להעריך את הימצאות הנוגדנים לנגיף הקורונה באוכלוסיית ישראל. השיטה הסרולוגית מאפשרת לאמוד את מספר האנשים באוכלוסייה אשר נחשפו לנגיף, ופיתחו כנגדו נוגדנים. יתרונה של שיטה זו היא שניתן ללמוד באמצעותה על חשיפה קודמת של הנבדק לנגיף, גם בקרב מי שלא הראה תסמיני מחלה או בדיקות חיוביות בזמן שחלה.
הסיקור נערך בשיתוף פעולה עם ארבע קופות החולים וכלל כ-55,000 נבדקים המתגוררים במאות יישובים בפריסה ארצית. בסיקור נבחנו מדדים של מין, גיל ומאפייני יישוב (מחוז, גודל, לאום ודת).
על פי הסקר, שיעור ההימצאות של נוגדנים באוכלוסיית המדגם הוא 3.8% (5.5% לאחר השוואת משתנים לשיעורם באוכלוסייה הכללית בישראל). המשמעות היא שככל הנראה נדבקו בישראל כחצי מיליון אזרחים, כאשר רק הבוקר פרסם משרד הבריאות את נתוני התחלואה שם עמד מספר הנדבקים הכולל על 282,872.
בגברים היה שיעור ההימצאות גבוה ביחס לזה שנמצא בנשים (4.9% לעומת 3.1%). ילדים בקבוצת הגיל 10-18 שנים הציגו את שיעור ההימצאות הגבוה ביותר (8.1%).
שיעור הבדיקות החיוביות במחוז ירושלים היה הגבוה ביותר (9.5%), זאת לעומת מחוז מרכז (2.9%), מחוז תל אביב (2.2%) מחוז צפון (1.9%) ומחוז חיפה (1.1%).
בישובים גדולים (מעל 50,000 תושבים) היה שיעור ההימצאות 4.3%, גבוה מזה שביישובים בינוניים (3.2%) וקטנים (3.4%). ביישובים לא יהודים היה שיעור ההימצאות 2.1%, ביישובים יהודים 3.6% וביישובים עם אוכלוסייה מעורבת 5.5%. שיעור ההימצאות בישובים חרדים היה גבוה פי 5 לערך ביחס לזה שביישובים לא חרדים. בישובים שהוגדרו כאדומים בגל הראשון היה שיעור ההימצאות גבוה פי ארבעה מזה שביישובים שלא הוגדרו כאדומים.
ממצאי הסיקור מלמדים כי שיעור החשיפה בישראל רחוק ממה שיכול להיות מוגדר כ"חסינות עדר". חשוב לציין, כי כשמדברים על חסינות עדר מדובר על סדר גודל של כ-50 אחוזים מהאוכלוסייה בדרך כלל. עם זאת, ישנם מומחים שטוענים כי ניתן להגדיר שיש חסינות עדר במקרה של נוגדנים אצל 20 אחוזים מהאוכלוסייה. יתרה על כן, רמת נוגדנים גבוהה בדם אינה מעידה בהכרח על קיום חסינות לטווח ארוך. בהתאם לכך, משרד הבריאות חוזר ומדגיש את החשיבות של עטיית מסיכות, שמירה על ריחוק חברתי ושמירה על הגיינת ידיים, גם בקרב מי שנמצאו נוגדנים בדמו.
סקר זה מצטרף לסקר נוסף אקראי שבוצע במהלך הגל הראשון בבני ברק והנהלת משרד הבריאות לומדת את התוצאות. ייתכן כי הבדיקה הסרולוגית תאומץ בזמן הקרוב כשיטה לזיהוי בני אדם שנדבקו בעבר במחלה והיא תסייע לזהות מחלימים מהמחלה וקיצור/מניעת בידוד בבני אדם שחלו בעבר והחלימו.
שר הבריאות אדלשטיין אמר: "אני מודה למבצעי הסקר ולמשתתפים בו. ישראל היא בין המדינות הראשונות בעולם בביצוע סיקור סרולוגי בקנה מידה לאומי ובהיקף נבדקים נרחב כל כך. הסקר הוא חלק מהמאמצים של משרד הבריאות למצוא עוד שיטות חדשניות לאבחון מחלת הקורונה והחולים בה, לרבות סקר עולמי ורציף לאיתור אמצעים מתקדמים ואמינים לזיהוי מהיר של המחלה בקרב הנבדקים".
יו"ר איגוד רופאי בראות הציבור פרופ' חגי לוין, אמר כי על משרד הבריאות לחשוף את מלוא הנתונים מהסקר: "סקר סרו-אפידמיולוגי להימצאות נוגדנים כנגד קורונה הוא כלי חשוב להערכת חסינות האוכלוסיה. על מנת להעריך נכונה את משמעויות הסקר חייבים לפרסם דוח מדעי מפורט ולא רק הודעה לתקשורת. יש צורך בפירוט השיטות המדעיות, פילוח התוצאות לפי זמנים, אוכלוסיות ואיזורים ודיווח על רווחי הסמך של האומדנים".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו